לשאוף לפסגה – פרק עשרים ושלוש

פרק כ"ג
המשכתי לפסוע בעומק המסדרון ולא ידעתי את נפשי מרוב שנטרפתי מדאגה .
פניתי לעבר מגורי הבנות לחדר מס' 1 .
השלכתי את ילקוטי על הרצפה וצנחתי על המיטה באנחה של יאוש. נשמעו דפיקות רמות על הדלת , אך העמדתי פנים כלא שומעת . מהמסדרון בקעו שלושה קולות לא מוכרים , חריקת דלת , וטריקות של דלתות צורמניות. לא עבר זמן רב , נפתחה הדלת , ואוראל נתגלה בפתח.

הבעת הפתעה התפשטה על פניי." אוראל?" קראתי בקול מופתע . " מה אתה עושה כאן? " קראתי בתדהמה, " מה זאת אומרת? באתי לשאול אותך אם את רוצה לבוא איתי לסרט עוד היום, מה דעתך?" אוראל היה חדור התלהבות . " אני לא יודעת , אני קצת מרגישה לא נעים בגלל תום, למרות שאנחנו ביחד בסתר , אני לא מוכנה לקחת שום סיכון כי אני לא רוצה שתום יפגע, אתה יכול להבין את זה?" אמרתי ונעצתי מבט חשש באוראל , " כן , אז אני יכול להבין את זה , גם אני לא רוצה שתום ייפגע. כמו שאת לא. אז נקבע פעם אחרת , בהחלט , כי אני לעולם לא אעשה דברים מאחורי ואתקע לו סכין בגב. ממש לא! "הצהיר אוראל בכנות , " הוא היה אחי התאום והוא תמיד יהיה יישאר אחי! ואני לעולם לא אעשה דבר שייפגע בו . נהפוך הוא. אני צריך ללמוד להסתדר עם תום." אמר אוראל בשקט.

" נכון , גם אני לא רוצה שהוא ייפגע. תום מאוד חשוב בעבורי וגם עבורך אני יודעת. אני צריכה לחשוב עוד קצת ורק אחר כך אני אוכל להיענות להזמנתך ברצון רב!" אמרתי בחיוך וגם בחשש יחד.
" טוב , שיר, אז אני לא אפריע לך , ליל מנוחה!" השיב אוראל ברצינות , " ליל מנוחה , להתראות!" השבתי בקול.

חלמתי שבאחד מן הימים אני זמרת פופ מפורסמת , כל הקהל היעד סוגד לה ומפגין כלפיה הערצה ויראת כבוד. בין הקהל התייצבו תום ואוראל במרכז השורה השלישית ומוחאים לי כפיים בזמן שאני משתחווה להם בתום המופע. דמותיהם של אוראל ותום מתמוססים ואני נותרתי לבדי במרכז הבימה , נועצת בכולם מבט חסר הבעה. " לא! " צרחתי באימה. קורין שישנה במיטה הסמוכה הקיצה משנתה והביטה בי אחוזת הלם. " מה קרה? למה את צועקת כך באמצע הלילה? ועוד בארבע לפנות בוקר , למען השם!" אמרה קורין באנחה. " כלום לא קרה . היה לי חלום בהלות." אמרתי וחייכתי ברוגע. " אה , תניחי לכל הבנות לנוח בשקט! אלוהים , כמעט גרמת לי להתקף לב , ידעת? שיר , תירגעי קצת , הבהלת אותי כהוגן , שיר , זה לא יפה! " גערה בי קורין בכעס. " סורי! לא התכוונתי , זה לא יקרה שוב," התנצלתי בחיוך והסמקתי קלות. " אני מבטיחה," אמרתי בבהלה מה . " חשבתי שקרה לך משהו רציני , לא תיארתי לעצמי שזאת מהתלה לשמה . אל תבהילי אותי יותר , שמעת? זה לא בסדר שאת גרמת לי להיבהל כך." אמרה קורין דרך נזיפה ," את כועסת עלי , קורין ?, אני מתנצלת שוב , זה לא יקרה עוד הפעם , סבבה?" אמרתי בחשש.
" אוקיי , אבל את כל כך הבהלת אותי . שחשבתי שקרה לך משהו. " אמרה קורין ולא חייכה.

" אני מצטערת , קורין , אבל כלום לא קרה ולא יקרה שום דבר , טוב?" אמרתי בחיוך ביישני , " נכון," השיבה קורין חרש.

למחרת היום , קמתי עם מצב רוח מרומם ביחס לימים הקודמים , קיבלתי את פניה של קורין בחיוך קורן ורחב.
" בוקר טוב, " אמרתי בחיוך והתיישבתי בקצה המיטה. " בוקר טוב, " השיבה ניצן ברוח טובה " מה שלומך?" שאלה ניצן בחום , " בסדר גמור , " שיקרתי , זו לא היתה האמת לאמיתה.
" את בטוחה שהכול בסדר? " וידאה ניצן בחשד. " כן , הכול טוב . ניצן ." השבתי.

" לשיר היה אתמול חלום בהלות , בגלל זה היא משקרת , " התפרצה קורין והשיבה . " זה בכלל לא נכון , קורין תפסיקי," אמרתי דרך נזיפה. " זה נכון? " הסבה ניצן מבטה לעברי . " כן , זה נכון ," אמרתי מבלי להישיר את מבטי לעברה.

" למה את אומרת שהכול בסדר גמור? זה נראה לך דרך התמודדות עם בעיות ?" נזפה ניצן ולא הישירה מבטה אליי , " אני חושבת שלא , את צודקת בהחלט , מאה אחוז , עכשיו בואי נלך לתפילה!" התעלמתי מקורין המשכתי להתנהג כאילו כלום לא קרה.
יצאתי את חדר מס' 1 היישר לאולם הספורט , בדרך פגשתי את תום. " היי, יפיוף , מה המצב? " אמרתי בחיוך , " שיר , בסדר גמור מה איתך? התגעגעתי אלייך מאוד , את יודעת?" אמר תום בשובבות וקרץ אליי . " איזה חמוד! גם אני התגעגעתי!" עלצתי והתקדמתי לעברו , " שיר? איפה היינו? את תספרי לי איך היה לך בוועדה הרפואית?" שאל תום. " ו…" קראתי בביישנות ," ו.. מה? טוב , אז אני אספר לך איך היה בוועדה הרפואית, אוקיי? אני מאוד מודאגת בגלל שהוועדה הרפואית הפחידה אותי .. ישבתי על הכיסא והרופאים בהו במבט בוחן , לי זה היה נראה כאילו נפלתי מהירח.. ליתר דיוק- הם התבוננו בי כאילו נפלתי בירח , לא הרגשתי עצמי בנוח .. לכן השפלתי את מבטי ונלחצתי שמא אני לא אצליח לדבר כמו שצריך . אבל בוועדה הם אמרו שניתוח לסתות לוקח בערך שמונה שעות בקירוב , מה שנדמה לי כנצח…וזהו.. אני דואגת , תום!" קראתי בקול דקיק וצפצפני ,

" אל תדאגי , הכול יתהפך לטובה , את עוד תראי , שחששותיך היו לחינם! להתראות בינתיים ונתראה מאוחר יותר. " אמר תום במבוכה. " שיר , אני צריך ללכת , אני מצטער , חברים שלי מחכים לי בקפיטריה , ביי," קרא תום בביישנות מוזרה. " לא, זה בסדר , גם אני צריכה לפנות לדרכי , היה סמוך ובטוח , כי יהיה לנו יום נהדר ומצוין !" אמרתי בחיוך. " זה לא דבר של מה בכך .. טוב שיהיה , שלום לך!!" אמר תום בהלצה. " שלום ," מלמלתי בקול רגוע יותר לעצמי מאשר לתום .

" שלום חברים, מה הולך?" קרא תום בהתלהבות , " היי, גבר , מה שלומך? מה שלום אשתך לעתיד שיר? אתם בסדר? איך העניינים? האם קורה משהו באויר אתה?" שאל אדיר בקול ארסי , " כן , היא החברה שלי , ואם לא מספיק , אני צריך לחלוק אותה עם אחי התאום! לצערי הרב , העניינים הרבה יותר מסובכים ממה שאתה חושב , ידידי היקר!" אמר תום בקול מהורהר. " כן אהה, אז מה , שיר היא חברה שלך , אתה גדול אחי! תגיד , ותציג אותה בפנינו? איך אחייך אוראל ? אני מקווה בשבילך ששיר לא תבחר בו בסוף, הרי זה מה שיגמור אותך, אהה , תום אחי?" אמר אריאל ואדיר מרפק את זרועו ביהירות . " אשתי לעתיד , , ממש לא , ולידיעתך העניינים הרבה יותר מורכבים! אתה נורא מצחיק , אדיר , ברור שהיא לא אשתי לעתיד , שיר היא אהבת חיי ואני מקווה להמשיך איתה את מה שהתחלתי ." אמר תום בחיוך.

" טוב , מה עם הנסיעה המתוכננת לתאילנד ? מתי התאריך המשוער לטיסה? ועם מי תטוס בכלל? " שאל אדיר את תום, " אהה כן , כמובן , אני אטוס עם שלושה חברים, והחופשה תהיה בחופשת פסח! תרצה גם אתה להצטרף לשלושתנו ?" הציע תום , " בטח." אמר אדיר בחיוב. " מה עם שיר? לא תרצה שטוסו יחד? אפרופו תאילנד , שיר תישאר לבד בפנימייה?" שאל אריאל בעוקצנות. " שיר תבין שאני מזמן תכננתי את הנסיעה החלומית , ובנוגע לשיר , אני חושב שהגיע הזמן שאני אעשה טוב גם לעצמי , לא רק על אחרים." קרא תום בהחלטיות , " ובנוגע לרכוש ג'יפים במהלך הטיול , פרטיים לארבעתנו בלבד, זה גם יהיה נחמד לתצפת על כל אזור הטיילת והכול? אני חושב שזה יכול להיות כיפי , אינך חושב?" אמר תום בשנינות. " דעתי חלוקה לשלך . אני לא חושב שכדאי לרכוש ג'יפים במהלך הטיול אינך חושב גם בדבר הפציעות! בחייך תום, אינני רואה לנכון את מה שאתה מציע כעת. מוטב שנשקול את ההחלטות אנחנו מאשר אתה. אולי במקום לרכוש ג'יפים במהלך הטיול , אפשר לארגן טיול לטפס על הר בתאינלד? מה אתה אומר? אוליי תשנה את דעתך." הציע אדיר בעקשנות.

יהלום נכנסה לחדר מס' 1 , בשיא חוצפתה , פתחה את הלוקר שלי במפתח , ואז הגניבה מבטה לעבר היומן האישי שלי ," מעניין , מאוד מעניין , מה אוראל יאמר על כך," אמרה יהלום בעוקצנות ויצאה את החדר לעבר חדר מס' 3 .