תיקים שאסור לפתוח- דמויות.
~רשימת הדמויות איננה כוללת את קאסי ומיילו~
הדמות של winstant -עליך להרחיב על האופי, הרקע והמראה או שלא אוכל להכניס אותו (הכוונה לג'ון מורדו).
הדמות של uta2.0 –
שם: ראיוס קרייג
גיל: 18 אך נראה כמו בן 20
מראה: עיניים שחורות כפחם וכן גם שערו, קשה לראות אצלו חיוך על הפנים שלו הגוף שלו רזה וצנום. שפתיים דקיקות ופנים עגלגלות מעט.
אופי: מציק, מעיק על כולם, גורם להם להתעצבן כל כך עד שהם ישלפו נשק ויהרגו אותו. הוא חסר רגישות וחסר טקט רצוף. מזלזל ברוב הדברים שאומרים לו, חוצפן ואסטרטג.
( הוא מפלצת מיתולוגית )
אז המפלצת היא קרברוס (או כלב-השאול). כשמכעיסים אותו להבות אש עוטפות את כל גופו ועיניו נצבעים בצבע כתום-אדום, כשהוא במצב הזה הוא יעשה הכול בשביל להרוג אנשים (ולשלוח אותם לשאול – כי זה בערך המהות שלו.) הוא לא מודע לדברים שהוא עושה.
רקע: כשקרברוס הופיע אצלו בפעם הראשונה הוא הרג את הוריו, אף אחד לא היה שם מלבד ראיוס. כשהוא חזר למצב הטבעי שלו הוא הבין שהוריו נהרגו, הוא לא ידע שהוא עשה את זה ולכן הוא החליט למצוא את הבנאדם שעשה את זה ולהרוג אותו. מה שהופך אותו לפושע המושלם – לרצוח אנשים מבלי לדעת שאתה עושה את זה.
כל בנאדם שהוא הכיר נהרג בידי קרברוס, המשטרה ניסתה לעזור לראיוס למצוא את הבנאדם אך החקירות הסתיימו מחוסר ראיות. הוא הבטיח שהוא ימצא אותו ועד היום הוא מחפש (בעצם את עצמו.)
הדמויות של סתם_אחת- (עדיין לא כתבת לי התמחות יוצאת דופן!)
שם: ג'יין ווילקס
גיל: 25
תפקיד: סוכנת
אופי: התכונה העיקרית שלה היא המזג הלוהט שלה. מאז ומעולם הייתה ג'יין חמומת מוח, וככל שהתבגרה זה לא נחלש או פחת. יש לה פה מלוכלך ואוצר מילים עשיר שהיא לא מהססת להשתמש בו. למען האמת, לפעמים הצירוף של המזג הלוהט שלה ואוצר המילים העשיר יצר כמה מקרים שבמבט לאחור היו מצחיקים עד דמעות, אבל באותו הרגע היו מביכים כל כך שהיא הייתה רוצה להיעלם לתוך האדמה ולא לצאת שוב לעולם.
האופי של ג'יין מלא ניגודים, ואנשים שלא מכירים אותה באמת יוצאים מהפגישה הראשונה איתה בהרגשה שאו שמשהו ממש לא בסדר איתה, או שהיא דו קוטבית. מצד אחד היא חמומת מוח שלא מהססת לצאת על אנשים כשהיא חושבת שזה מגיע להם, אבל מהצד השני היא בן אדם מאוד רגיש. היא מסוגלת לשים לב לתנודות הכי קטנות באופי של בן אדם, ותמיד תמצא איך לנחם אותו.
ג'יין היא הבן אדם הכי מצחיק שאתם תפגשו בחייכם. יש לה חוש הומור מפותח, שמסוגל למצוא בכל מצב משהו מצחיק. היא גם סרקסטית מאוד, וזה משהו שמטבל את הבדיחות שלה בגוון נוסף.
היא מאוד חכמה, אבל לפעמים מסוגלת להיות סתומה להפליא. יש מצבים שבהם כל מה שהיא צריכה לדעת ניצב מול הפנים שלה, באותיות מודגשות, מהבהבות וזוהרות ולא יהיה לה מושג מה הפתרון בעוד שבמצבים אחרים היא הייתה מסוגלת לבצע הבחנות מתוך ראיות חסרות כל קשר.
רקע: ג'יין גדלה בשכונה טובה, עם הורים מהמעמד הבינוני-גבוה ואח קטן ובלגניסט.
מאז ועולם היא נמשכה לפשע, או יותר נכון לומר לעבודה הקשה והמלוכלכת שעשו האנשים שפענחו אותו. כשסיימה את בית הספר התיכון היא החליטה ללכת ללמוד בלשות, ומשם התגלגלה עד שהגיעה לעבודה כסוכנת שטח מנוסה. הגיל הצעיר שלה מעולם לא עצר אותה במהלך המשימות, ולמרות שמדי פעם התייחסו אליה כ'ילדונת', היא התעלמה מזה ככל יכולתה. לרוע המזל, בגלל העובדה שהייתה חמומת מוח מעט לפעמים היא הייתה מתרגזת, ואולי מעיפה כמה סטירות ומילים קשות בלהט הרגע.
היא שמרה על קשר טוב עם הוריה, אם כי מרוחק מעט. אחיה הקטן גר לא רחוק, והיא הייתה מתראה איתו לא מעט.
שם: דוטי
גיל: 31
תפקיד: חוטפת
אופי: דוטי מיומנת מאוד בהסתרת הרגשות שלה. מבפנים היא יכולה לרתוח, להתפוצץ ולהתיז לכל עבר לבה וגיצים אבל מבחוץ היא תיראה שלווה, אפילו שלווה מדי. כמובן, מדי פעם המסכה הזו נסדקת והזעם יוצא החוצה. ברגעים האלו מסוכן מאוד להיות בקרבתה. היא חכמה, אבל לא מאוד. רוב המעשים שלה לא יהיו מונעים מהחלטות טקטיות ואסטרטגיות, אלא בגלל הרגש שלה. היא חזקה מאוד, ומומחית בהתגנבות והסתתרות מתחת לאף של אלו שמחפשים אחריה. במובן הזה היא קצת כמו זיקית. אין לה חוש הומור, בכלל.
היא חסרת טקט באופן יוצא מהכלל, ומסוגלת לדבר עם האנשים שהיא חטפה על המוות המתקרב שלהם לא במטרה להפחיד אותם, אלא פשוט כי היא חושבת שזה יעניין אותם.
היא לא אוהבת להפחיד אנשים, ותמיד קצת מופתעת כשאנשים מפחדים ממנה. לפעמים זה אפילו קצת מעצבן אותה והיא מתחילה לדבר על כך שכל האנושות מטומטמת, שהיא לא מבינה למה אלוהים לא החליט להשמיד אותה ועל כך שהיא לא מבינה למה היא טורחת בכלל לבצע את העבודות האלו ופשוט לא הורגת אותם ברגע הראשון. אחר כך היא מתפלא למה מפחדים ממנה, ולמה האנשים מתחילים להתייפח. היא שונאת אנשים בוכים.
היא חוטפת ממניעים אישיים, בעיקר בגלל שיגעון ילדות שגדלה איתו (מקווה שזה בסתר סתם_אחת!) פעם אחת ניסו לרמות אותה, ובסופו של דבר כולם מצאו את עצמם מרוחים על השולחנות, מתפתלים בכאב.
רקע: הייתה לדוטי ילדות רגילה למדי עד גיל עשר בערך. שבוע לפני יום הולדת עשר שלה, מצאו את אביה מתחת לגשר, שיכור ומסומם. יומיים לאחר מכן הוא מת, ומצבם הכלכלי התחיל להתדרדר. אמא שלה, שלא הצליחה להרוויח מספיק כסף בשביל לדאוג לא לדוטי ולא לה, התחילה להשתגע. בסופו של דבר, פחות או יותר שנה וחצי לאחר מותו של אביה, הבינה דוטי שהיא אחראית על גורלה. זו הייתה מחשבה מאוד קשה בשביל ילדה בת אחת עשרה וחצי, שבקושי אכלה משהו כי לאמא שלה לא היה כסף לקנות אוכל ולא ידעה שום דבר מועיל על החיים.
באותה התקופה היא התחילה לגנוב.
בהתחלה זה לא היה שום דבר רציני. קצת אוכל מהמכולת, קצת כסף מכיסים של אנשים. בהמשך זה הלך והסתבך, ובסופו של דבר היא מצאה שיש לה מיומנויות מרשימות בשביל גנבת פשוטה, ושהיא יכולה לנצל אותה כמו שהיא רוצה.
כשחגגה את יומולדת שמונה עשרה, היא התחילה לעבוד בשביל מעסיקים רציניים. בהתחלה היו רק משימות ציטוט, ריגול או האזנה. ככל שעבר הזמן היא התחילה לקבל קורסים בקרב מגע, למדה איך להחזיק אקדח ואיך לירות. כיום היא כבר הייתה אישה מרשימה, בעלת מוניטין עצום וניסיון רב שנים, שרוב חייה מסתכמים בחטיפות אנשים שהיא לא מכירה בשביל הכסף. אין לה שום בעיה עם זה.
דברים להוסיף: היא אוהבת לצבוע את השער שלה. לא צבעים זוהרים (לדוגמא: כחול, אדום או ירוק), אלא צבעים טבעיים. ג'ינג'י, בלונדיני, חום כהה, חום בהיר… היא משנה את צבע השער שלה לעיתים קרובות.
עוד הערה קטנה: היא מפחידה. ממש. זה לא בגלל איך שהיא נראית, אלא יותר אופן הדיבור וההתנהגות שלה. היא מחייכת הרבה (לא חיוכים קריפיים כמו של הג'וקר), ויש משהו נורא אופטימי בדברים שלה. זה ממש לא מסתדר עם הנאומים שלה על נחיתות האנושות.
הדמות של נ.ר5-
שם: ניקול סקרלט אדמס
גיל: 21
תפקיד: בעלת יכולת על טבעית
מראה: שיער עד המותן, בלונדיני-לבן צבוע, שורשית שחורים. עיניים כחולות כקרח. שפתיים מלאות אדומות מטבען אך תמיד מרוחות באודם אדום בוהק. חיוורת. ריסים ארוכים שחורים. עיניה תמיד מעוטרות בסלסולים בצידיהן בעזרת עיפרון שחור. לובשת לבוש חושפני (שמלות מיני, גופיות, שורטים.) שיניים לבנות, צחורות בצורה מלחיצה. ממש לבנות. גבוהה. שיערה תמיד פזור.
יכולות על טבעיות- זיהוי שקר. תקשור עם רוחות (עם המתים). קריאת מחשבות. לראות את הרגע הכי קשה של בן-אדם בעזרת נגיעה קלה בברכו. את הרגע הכי טוב בנגיעה בשפתיו, ואת הרגעים החשובים בחייו בנגיעה בידו. השתלה (נקרא לזה ככה. זה כאילו, להשתיל במוח של מישהו משהו. נגיד שמישהו עוקב אחריו, זיכרון מסוים ולא נכון. כאלה). זימון המתים. מהירות על. היפנוזה (בעזרת תנועות גוף ועיניים). ראיית העבר. היא צריכה להיות במקום מסוים שבו היא רוצה לראות את העבר ורק לחשוב על תאריך ושנה, ותראה מה שקרה באותו תאריך באותו שעה שהיא חשבה.
אופי: היא קרה. קשה לה להיפתח. צינית. האגו שלה בשמיים.היא גסה. מקללת הרבה. לא מעצבנים אותה בקלות, מצטיינת בהכל (בגלל זה האגו). אמיצה. חכמה. תמיד תחשוב כמה צעדים דימה. אסטרטגית מלידה. אין לה בעיה לעשות את המעשה הלא נכון (כמו לגנוב או לרצוח. רק אם יוצא לה מזה משהו). היא לא תיתן משהו בלי שיחזירו לה משהו (אוהבת לעשות עסקאות). היא שונאת מתלהבים, אנשים אופטימיים מידי. היא שונאת רחמים עצמיים, אמירות "משתתף בצערך, אני מצטער" וכדומה. מושכת. פלרטטנית. חסרת פחד (חוץ מאיבוד יכולת תקשורת עם המתים שלה. ללא זה לא תוכל לתקשר עם הוריה/ למצוא אותם *ראה רקע*). לסבית.
רקע: היא גילתה את הכוחות שלה לראשונה כשברחה מהסוכנים שרצו לחקור אותה וגרמה להם לחשוב שהיא נעלמה. (השתלה). מכאן כל הכוחות התגלו לה אט-אט. עד גיל 14 כבר ידעה לשלוט על כל כוחותיה. היא הוסיפה את השם סקרלט לשמה לאחר שבגיל 16 שתתה את דמה של בחורה בשם סקרלט, ולזכר מי היא ומה היא עושה, היא הוסיפה את השם סקרלט כשמה האמצעי. שונאת שקוראים לה בשמות היא אוהבת לרדת על כולם. היא מאין זאב בודד כזה. את יכולה להוסיף שגייסו אותה באחד מהחקירות שחקרו אותה… היא אוהבת ספרים, יש לה קליטה מהירה, יש לה זיכרון צילומי. היא חדת הבחנה. הקשרים הטובים שלה זה במועדון שאליו היא הולכת והם נמשכים מהרגע שהיא נכנסת למועדון עד שהיא שותה את הדם של הקורבן שלה, ואז עוברת לבא… היא לא במערכת יחסים, אבל היא רוצה אהבה. מישהו/ מישהי שיבינו אותה. ושיהיו ההפך היא לא יודעת מי הוריה. הזיכרון הראשון שלה הוא מגיל שמונה. כמה סוכנים חקרו אותה כי נמצאו טביעות אצבע שלה על גופה של קורבן רציחה. מאז היא גרה במחסן נטוש וחיה בעיקר מדם קורבנות שהיא צדה במועדון שקרוב למחסן שלה. מאז שהיא זוכרת את עצמה (גיל שמונה) מנסה היא לנבור בזיכרונות של אנשים, לתקשר עם המתים, לראות את העבר. למצוא משהו על ההורים שלה.
הדמות של קטניס אוורדין (אלא מה)- (לא כתבת לי אם בסוף הצבע שלה טבעי, אז השארתי את מה שכתבת לי בהרשמה)
שם: קימברלי ג'יימס (היא שונאת את השם שלה – ואי אפשר להאשים אותה, הוא די נוראי – אז היא פשוט אומרת לכולם לקרוא לה קים.)
גיל: 20
תפקיד: על-טבעית.
כוח: יכולה להשתלט על יצורים חיים (שליטה מוחית.)
מראה: למרות שקים היא בת עשרים, אפשר לחשוב שהיא בת שבע עשרה. זה לא שהיא נמוכה לגילה או כל דבר אחר בסגנון, זה פשוט שהחזות שלה נותנת לה מראה של נערה.
השיער שלה חלק ועובר לה במעט את הכתפיים. בערך שליש ממנו מגולח, ולכן אין לה שביל בשיער – הוא פשוט מוסט כולו הצידה. הצבע שלו הוא כחול בוהק עם מעט גוונים ירוקים.
העיינים שלה כחולות ונוצצות, והן בטח יהיו הדבר הראשון שיראו אצלה כשיפגשו אותה בפעם הראשונה.
אופי: קים היא אמיצה, אסרטיבית ולא מפחדת כמעט משום דבר.
היא אחת שמתעצבנת מהר. לא כדאי לריב איתה, כי רוב הסיכויים הם שהיא תנצח בריב, או פשוט תאבד שליטה על הידיים שלה ותרביץ (שזה רוב הזמן ניצחון, כי היא ממש חזקה.)
הרבה אנשים לא לוקחים אותה ברצינות כשהם רק פוגשים אותה, בעיקר בגלל הקטע שהיא נראית כמו נערה, אבל לא לוקח לה הרבה זמן עד שהיא מצליחה להוכיח את עצמה גם בפניהם וזה נותן לה הרגשה טובה.
היא מאוד ממוקדת, וכשהיא ננעלת על מטרה היא לא תפסיק לנסות להשיגה עד שתצליח. היא מבצעת כל משימה על הצד הטוב ביותר ולא מאמינה בקיצורי דרך. היא מחושבת מאוד, כך שהיא יכולה לקרוא אנשים במהירות, להבין את כוונותיהם ולחשוב צעד אחד לפני כולם, אבל היא לא טיפוס חכם במיוחד בכל מה שנוגע ללימודים (היא נשרה בגיל צעיר, פירוט ברקע.)
היא מאוד מצחיקה – מה שבדרך כלל מתבטא בציניות – ולאנשים נוח בחברתה, אבל היא לא נותנת את האמון שלה בקלות. כלומר, היא יכולה לפגוש מישהו ומיד להתחבב עליו וגם לאהוב להיות בסביבתו, אבל יקח זמן עד שהיא תסמוך עליו באמת או תספר לו על עצמה. היא אפילו יכולה לתת שם בדוי למי שישאל לשמה עד שתהיה בטוחה שהיא סומכת עליו.
היא לעולם לא תנטוש את אלו שכן זכו באמון שלה ותהיה מוכנה להקריב הכל למענם, וזאת תחושה שקל מאוד להבין כבר בשיחות הראשונית איתה, למרות שהיא לא ממהרת לפתוח את עצמה מול אנשים שרק הכירה.
יש לה יכולת להבחין בפרטים הקטנים והראיה שלה חדה מאוד, ואם היא לא הייתה על טבעית אני חושבת שהיא הייתה יכולה להיות סוכנת מעולה.
קים לא מאמינה באהבה ממבט ראשון, אם בכלל, והיא לא רואה את עצמה בשום מערכת יחסים נכון לעכשיו (למרות שאם את רוצה לשדך אותה למישהו אין לי בעיה.)
בקיצור: היא קשוחה, אמיצה וממוקדת, אבל יכולה להיות חברת אמת תומכת כשזוכים באמון שלה.
רקע: אמא של קים נעלמה כשהיא הייתה ממש קטנה ולא השאירה שום דבר מאחור חוץ מהדירה הקטנה שלהם. היא אפילו לא יודעת איך היא נראית.
אבא שלה היה אלכוהוליסט שעבד בעבודות מזדמנות, ואת הכסף המעט שהיה להם הוא העדיף לבזבז על אלכוהול ולא על אוכל. קים תמיד ניסתה לשכנע אותו להפסיק עם זה, אבל היא הייתה בסך הכל ילדה קטנה והוא לא ממש הקשיב לה.
כשהייתה בת עשר היא נשרה מהלימודים, לא שזאת הייתה אבדה כל כך גדולה מבחינתה, היא הייתה גרועה בכל מקצוע אפשרי. קצת אחרי שהיא נשרה מהלימודים היא הבינה שהדרך היחידה שהיא תוכל להרוויח כסף הייתה לגנוב אותו, והיא החלה לכייס אנשים ברחובות. למרבה הפלא, היא הייתה די טובה בזה וכמעט מעולם לא נתפסה.
היא המשיכה עם זה במשך כמה שנים, עד שכשהייתה בת חמש עשרה היא גילתה את כוחותיה העל טבעיים לראשונה. היא פרצה לאחד הבתים בשכונה ושכן שקלט אותה פורצת את הדלת הזעיק את המשטרה. כבר לא היה לה לאן לברוח. כשאחד השוטרים הוביל אותה לניידת היא צעקה שיעזוב אותה, ולמרבה הפלא זה מה שהוא עשה. היא כמובן לא שאלה שאלות וניצלה את ההזדמנות לברוח.
היא השתמשה בכוחות שלה בשביל עוד כמה גניבות ומצאה את עצמה לא פעם עובדת עבור האנשים הלא נכונים. בסופו של דבר, חבורה של סוכנים תפסו אותה. היא ניסתה לשכנע אותם לשחרר אותה, אבל זה לא עבד, כאילו הם פיתחו סוג של חסינות אל הכוח שלה.
נכון לעכשיו היא יושבת בכלא. היא מוגדרת כפושעת מסוכנת ורק כמה אנשים בעלי סיווג ביטחוני גבוהה יודעים על הכוחות שלה.
הדמות של בלאקווידו-
שם: אלכסנדר(שונא שקוראים לו ככה אז כולם קוראים לו אלכס) מרטין(אני מניח).
גיל: 28. האח הבכור של קאסי.
תפקיד: רופא. כירורגיה כללית(הכוללת בדרך כלל ניתוחי בטן (קיבה, תריסריון, מעי דק, מעי גס, כבד, לבלב), שד וטראומה) יש לו גם ידע בתחומים אחרים של רפואה כדוגמת: אורתופדיה, קרדיולוגיה, נוירולוגיה ואפילו פלסטיקה ורפואת ילדים, אבל עיקר העבודה שלו היא בכירורגיה כללית. אח של קאסי זה גם תפקיד?? ><
מראה: הוא בחור נאה ללא ספק. יש לו שיער בגוון פולי קפה בהירים שבקצוותיו יש גם גוונים של בלונדיני בהיר וקינמון כהה. עור קצת שזוף. עיניים בצבע טורקיז עם נוכחות דומיננטית של ירוק. הוא גבוה ורזה.
אופי: הוא סוג של מתבודד. הוא קר ואדיש ולרוב יתבונן בנעשה מהצד ובזמן שכולם עסוקים בלדבר הוא ינתח את המתרחש ויריץ מחשבות בראשו. הוא גאון ויש לו זיכרון מעולה – לפעמים גם צילומי. בחברת אנשים שהוא מכיר ואוהב, הוא נפתח ונהיה קליל, זורם ומצחיק. הוא יכול להיות מאוד דעתן ועקשן אבל גם מאוד מבין ופתוח לדעות שונות. מגיל קטן הוא חלם להיות רופא – והוא הגשים את החלום וגם הצליח בו בענק. הוא אחד הרופאים הטובים במחזור שלו – הוא ביצע כמה ניתוחים מסובכים ואפילו המציא כמה שיטות רפואיות אך הוא לעולם לא מזכיר את הישגיו.
הוא לא משוויץ בהם ולא מפרסם שכולם יראו. אם מישהו יתחיל להגיד כמה שהוא גאון – הוא יתכווץ בפינה וינסה שתבלע אותו האדמה. הוא לא מהאנשים שיתנפלו עליך בשאלות או שימהרו להסיק לגביך מסקנות – הוא יצפה בך מהצד ויצור איתך שפה משותפת בעזרת מבטים בלבד. הוא יזהה מה אתה מתכנן ואם זה משהו רע הוא תמיד ינסה להסית אותך מזה. הוא צנוע מאוד וטיפה ביישן. הוא מאמין גדול בהזדמנויות שניות. הוא מאוד מסודר, מדוקדק, נאמן וישר. הוא יגן בכל מחיר על אחותו קאסי ובניגוד לסקפטיות הגמורה שלה הוא קצת יותר אופטימי ובעל ראש פתוח אף על פי שהוא איש של מדע ועובדות. הוא קורא אנשים מהר מאוד ומבין אותם.
הדמות של puma161-
שכירת חרב (אני חייבת שזו תהיה בת, מצטערת…)-
שם: הזהות שלה אנונימית, אף אחד לא יודע מה השם האמיתי שלה. אבל אם את ממש צריכה, אז היא משתמשת בשם מריסה בל.
גיל: 15
מראה: בעלת תלתלים זהובים הגולשים עד אמצע גבה ואסופים בדרך כלל בשתי קוקיות – זו מילה מצחיקה – על עורפה ועין גדולה ובורקת בצבע השמיים, על עינה השנייה יש רטייה שחורה או לחלופין עדשת מתכת המולבשת מסביב לראשה. היא בגובה ממוצע ומבנה גופה רזה ואתלטי. לובשת ברוב הזמן שמלות פשוטות חסרות שרוולים בצבעים אפרפרים או בהירים ודהוהים. כשקר היא נוהגת לשים עליה עליונית דקה ולבנה. ברוב הזמן אינה נועלת נעליים אך כשהיא ממש חייבת אז יש לה נעלי בובה שחורות מבד.
מראה לא כל כך קונבנציונלי לשכירת חרב, הא?
אופי: היא שתקנית ולא מביעה את דעתה על כלום. רגשותיה מוסתרים בצורה מושלמת ומשווים לה מראה רגוע ושליו במיוחד. היא נראית כמו הילדה הטובה והצייתנית, וזה באמת מה שהיא. היא מצייתת לפקודות בלי לערער, ומבצעת אותן ללא כל פגם. אם יבקשו ממנה להרוג מישהו, היא תהרוג, וזה יהיה בצורה הנקייה והקלה ביותר שאי פעם תפגוש. רק תקווה שזה לא יקרה לך. היא נאמנה עד שמשימתה נגמרת. אחר כך היא עוברת למישהו אחר ובפקודה יכולה להרוג בקלילות את המעסיק הקודם שלה. היא בעלת ערכים גבוהים ומנומסת מאוד. יכולה לפתח שיחה עם כל אחד ואחת גם אם היא הכירה אותו הרגע והשיחה תקלח ותזרום כאילו הם מכירים כבר שנים. היא לא צוחקת, רצינית מאוד ולעולם לא תבכה. היא אדישה מאוד ושנונה מאוד. אין לה חוש הומור והיא שמחה על זה מאוד. היא מעט מזוכיסטית ואפשר לומר גם סדיסטית, למרות שזה לא כל כך פייר לומר את זה עליה אחרי כל מה שעברה (פירוט ברקע). היא לא חושבת. לפחות לא יותר מדי. היא פשוט מבצעת. היא לא מנסה לרכוש חברים מהידיעה הפשוטה שיכול לבוא יום והיא תיאלץ להרוג גם אותם.
יש היאמרו עליה שהיא גאונה, אך היא מעדיפה 'חכמה מהממוצע'. יש היאמרו עליה שהיא יהירה, והיא תסכים איתם.
רקע: היא נמכרה בילדותה למשפחה עשירה וקשוחה. הם הפכו אותה למשרתת והיא נאלצה לעשות את כל עבודות הבית (ניקיונות, בישול, תיקון דברים ועוד…) ולפעמים גם דברים אחרים כמו הבאת אוכל לילדים בעת שהותם בבית הספר או ירידה לשוק השחור במקרים נדירים.
כן, זו הייתה משפחת פשע. הם קנו אותה כשהייתה בת שש במכירה פומבית מאיזה בית יתומים כאשר הוצגה עירומה ועליה תלוי שלט ועליו המחיר. שוויה היה כמעט מליון דולרים.
כן, היו לה חיים קשים. היא ננטשה בגיל צעיר מאוד על ידי הוריה שלא רצו בה והובאה לבית היתומים הזה. כשהגיעה אליו הייתה ילדה חביבה ותמימה בעלת מחשבה חופשית ורצון לשמוח, אך זה לא היה מקום רגיל. בכל פעם שהפריעה או עשתה משהו שלא תאם את רצון המשגיחים היא נענשה. בפעם הראשונה מלקה אחת. בפעם אחרת ללא ארוחות צהריים וערב. אחרי עשר פעמים שמו אותה בחדר מבודד משאר חלקי המקום ולא נתנו לא לאכול או לשתות במשך יומיים.
במהלך שהותה במקום הזה אבד כל זכר מאישיותה הקופצנית והחביבה שהייתה קודם. הם הפכו אותה לרובוט.
באחד הימים הוציאו את כל הילדים מבית היתומים לחצר האחורית והפשיטו אותם, חיפשו פגמים. אלו שנמצא בהם פגם אחד, גם אם בקושי נראה, נשלחו חזרה לתוך המבנה ואחרי כמה דקות מריסה נחרדה לשמע הצרחות והבכי הבוקעים מתוכו.
את כל הילדות – היו שם רק בנות – שנותרו העמידו בשורה ובחנו. אחר כך אחת המשגיחות הוציאה דפים וכתבה על כל אחד מהם מספר, רק כאשר הוציאו אותן וסידרו אותן ברחוב הבינה למה הם שימשו.
היא עמדה שם במשך כמה שעות, מובכת ומפוחדת בעת שהלקוחות והאנשים התחילו להגיע. היא הייתה מוקד התעניינות הקהל. כל העשירים והלקוחות ה- 'חשובים' ניגשו לעמדתה ובחנו אותה, כאריות הבוחנים את טרפם. היא ממש יכלה לראות על פניהם את מחשבותיהם.
היו עליה וויכוחים רבים על מי יקנה אותה ומחירה היה גם הגבוה מכולם. לבסוף הגיע אדם, לבוש כולו שחורים, והציע מחיר כפול. המשגיחות היו המומות והיא נמכרה לו מיד.
לא טרחו להחזיר לה את בגדיה כשהובלה אל המכונית בידי אותו אדם והיא נדהמה לגלות שישנה שמלה חדשה במושב האחורי.
כשהגיעו לביתה החדש הסביר לה האדם מיהו ומה יהיה תפקידה החדש, לשרת אותם. היא לא התווכחה. היא כבר למדה במשך כל שנותיה בבית היתומים שסה לא יעזור לה.
מאז ועד לפני שנה היא שרתה אותם בכל יום ויום. האדם טיפח אותה והפך אותה לבובת חרסינה מושלמת. למשך שנה אחת הוא אפילו הרשה לה ללכת לבית הספר.
אם עוד היו נותרים בה רגשות, היא הייתה אומרת בוודאות שהיא אוהבת את האדם הזה. לצערה, הם כבר לא היו קיימים.
איך היא הגיעה להיות שכירת חרב? טוב, זה בעצם מה שהוא ביקש ממנה לעשות בשבילו, לרדם לשוק השחור ולהביא בשבילו דברים. ההוראה הנוספת הייתה: אם מסרבים. להרוג.
מכאן לשם היא הפכה לאותה ילדה שקטה ואדישה שמתחת למסיכת הברזל, חיה בפחד תמידי.
~~~~~~~~~~~~~~
ההרשמה עדיין פתוחה אבל תיסגר מחר, אני מסכירה, להרשמה צריך:
דמות של רוצח/ מפלצת (מיתולוגית או לא)/ אנשים בעלי יכולות פאראפסיכולוגיות/ אנשים בעלי יכולות על טבעיות/ אנשים על טבעיים.
להרשמה צריך:
שם:
גיל:
תפקיד:
אופי:
רקע:
דברים להוסיף:
תגובות (15)
נזכרתי! (טוב, זה לא כל כך חוכמה אחרי יום וחצי). חשבתי שהיא יכולה להיות כדרית (קרמיקה, כדים וכדומה). זה נראה לי נורא מתאים לאופי שלה – זו עבודה מאוד מרגיעה, והיא יכולה לשמש לה בתור מקום מפלט או משהו בסגנון.
*נשימה לרווחה*
אני ממש אוהבת את הדמויות שהתקבלו. אני מרחמת על הדמות של פומה (היא כל כך טראגית) ואח של קאסי נשמע לי נחמד.
התחלת כבר לכתוב את הפרק השני? הפעם אני יכולה לעזור איתו אם בא לך.
קטניס אוורדין, סוף.
סתם_אחת, כדרית יכול להיות תחום עניין שלה (ועוד אחד מעניין!) אבל אני אצטרך משהו שיוכל בעתיד לעזור לסוכנים..
קט, הדמות שלך מצויינת! אני בכלל לא מבינה למה נבהלת (אגב, ראית מה רשמתי לך שם?) אני גם מרחמת על הדמות של פומה, אני לא יודעת איך אני אגרום לה להיות כזאת רעה מבלי להרגיש את ליבי יוצא אליה.
את מחוברת לאימייל? אם כן תכתבי ואני אשלח לך טיוטה! :)
אני מעלה את הדמות עוד פעם ומוסיפה את הפרטים הנחוצים .
שם : ג'ונס מורדו
גיל : 19 (תשני אם זה לא מתאים )
תפקיד : סוכן , יש לו ראיית רנטגן והוא יכול להיעלם כשהוא מתרכז הוא גם יכול לראות דברים שקרו מבלי שהוא היה שם .
אופי : רציני מדי , טיפה קשה לו לציית לפקודות , הוא טוב בלהרביץ אבל הוא ממש לא אוהב לעשות את זה (אלה אם זה ממש מגיע למי שמרביצים לו ) כשהוא רואה דברים (הכוח של לראות דברים שקרו בלי שהוא היה שם ) זה טיפה כואב לו אבל יש לו כוח סבל , הוא אף פעם לא ציני וגם לא מנסה לתקשר עם אנשים מניסיון .
רקע : כשהיה ילד ההורים שלו לא היו הרבה בבית , וכשהוא גילה את הכוחות שלו היה לו מאוד קשה לשלוט בהם והיה צריך להוציא אותו מבית הספר והוא למד עם מורה פרטי עיוור (שלא יראה אותו נעלם )עם הזמן למד לשלוט בכוחות שלו ורק המורה הפרטי יודע על הכוחות שלו , יום אחד ג'ונס חזר מהחצר אחרי ששיחק עם השכן (הוא כבר שלט בכוחות שלו ) וראה את המורה שוכב על הרצפה וג'ונס ניסה להעיר אותו ולא הצליח אז הוא התקשר לאמבולנס והמורה נפטר בבית חולים ומאז ג'ונס לא מנסה להיקשר לאחרים בשביל לא להיפגע .
דברים להוסיף : תשני אם לא מתאים לך , הוא גבוה עם עיניים חומות והוא הולך תמיד זקוף השיער שלו שטני בדרך כלל יש לו זיפים שטנים ויש לו צלקת ממש קטנה ליד העין בגלל שהוא הלך מכות שהיה צעיר בבית הספר ונפל על הגדר שהייתה חתוכה . מקווה שזה בסדר אם לא אז או שתוסיפי לו או שלא תכניסי אותו ….
ליאנה, אם את רואה את זה (בטח תראי את זה מחר), אז תשלחי לי למייל. אני אקרא את זה בצהריים (או בערב, מתי שתשלחי.)
אה, ולגבי צבע השיער שלה – כן הוא טבעי.
קטניס אוורדין, סוף.
אני ממש אשתדל לשלוח לך מחר את הדמות של המעסיק.
אבל אני לא מבטיחה כלום לגבי הרוע. אני עדיין בחרדות ממה שכתבתי…
אבל הוא לא יהיה איש טוב, זה בטוח :)
היא התקבלה! ווהו!
תודה wistant :) קטניס אני אשלח לך עכשיו, ונפתח מסמך כתיבה. איו בעיה פומה, פשוט יש לי חוסר בדמויות של סוציופתים (למה לאנשים כזה קשה לכתוב דמויות מרושעות??)
תנסי את להמציא דמות סוציופתית או שפשוט תחפשי כל מני דברים באינטרנט שייתנו לך השראה …………
אומייגאאדדד תודה רבהה שהכנסת את הדמות שלייי מעריך מאוד!!!
המעסיק:
שם: סגו שטיין
גיל: 45
מראה: הוא אדם די גבוה וחסון יחסית. בעל שיער שחור מאפיר ועיניים אפורות כהות שנראה כאילו מתרחשת בתוכן סערה תמידית. אפו ישר ושפתיו נמתחות בקו דק. הוא לא מרבה לחייך, אבל כזה קורה אז נוצרת לו גומה קטנה משמאל. זה לא מחמיא לו.
בסך הכל הוא גבר מרשים ונאה למדי.
אופי: האופי שלו משתנה בין שהוא מעסיק לבין איש משפחה.
כמעסיק- הוא קר. לא מרבה לדבר, רק נותן פקודות ולעיתים רחוקות גם מתגמל. הוא לא מעסיק רגיל, יש לו מעגל מכרים מאוד מצומצם ולא הרבה אנשים מודעים לקיומו, בתוך השוק השחור או מחוצה לו. הוא איש רע, לא אומר שלא, אבל הוא יודע להסתיר את זה מצוין. כעיקרון, הוא עשיר. מאוד. אבל הוא לא משתמש כל כך בכסף הזה. הוא מאוד משועמם ולצערו הרב לא יכול לרדת לשוק השחור מתוך הסיכון שיהרג, אז הוא שולח אחרים למות במקומו. לא כל כך אכפת לו. אם הוא יראה מישהו נרצח לנגד עיניו זה לא ירתיע אותו או ישנה משהו בהרגשתו. הוא מסוגל לרצוח אנשים, אבל הוא מאוד עצלן ואין לא כוח לדברים האלה.
כאיש משפחה- הוא חם מאוד ויודע להעניק אהבה לאלה הזכאים לכך. הוא בשלן מצוין וחוש ההומור שלו טוב יחסית לאדם מבוגר בעשור החמישי לחייו. הוא שנון וחד מחשבה. יודע לעזור ולתת עצות לחיים כשצריך. הוא עבר הרבה.
ומה שיש בו חוץ משני התחומים האלה- הוא סבלני מאוד, לטוב ולרע. אשף באומנויות לחימה ובכושר מעולה. הוא יודע לקרוא אנשים כמו ספר פתוח ולגרום להם לרצות למות בשתי מילים. או מבט, לצורך העניין. יש לו מבטים מלחיצים. השקפת העולם שלו מאוד… לא רגילה. הוא חושב על העולם – כדור הארץ – ורואה אותו בתור מפה קטנה שהוא יכול לקמט ולהרוס ביד אחת. מה שהוא רואה בראשו זה ים, יבשה, צמחים ובעלי חיים. סגו מאמין שהוא יכול לשלוט בכל אחד מהדברים ולשנות – לעוות – אותו כרצונו. הוא מאוד דרמטי ולפעמים אפילו תיאטרלי. שחקן ממעלה ראשונה, ואני לא מדברת מבחינת משחק, אני מדברת מבחינת ההסתרה והעדפת השקר על האמת. אסור להאמין לאף מילה שיוצאת לו מהפה ולא במסגרת חיי המשפחה או העבודה שלו. לפעמים יש לו התקפי צחוק מוזרים ואף מפחידים שהוא נוטה להיחנק מדמעות בסופם ולהתחיל להשתעל. הוא בוכה כשהוא צוחק.
רקע: (טוב, אני מקווה שלא אפסיק באמצע, בהצלחה לי ^^)
בתור ילד הוא גדל בשכונת פשע ענייה ומסמורטטת. לא היה לו בית או משפחה והוא חי על אוכל מפחים ומים משלוליות מזוהמות. לא פעם הגיע למקרים של נטייה למות. איכשהו הוא שרד את הכל.
הוא לא למד בבית ספר אבל היה חכם מטבעו. בשנות העשרה המאוחרות החליט לעזוב את השכונה, השד יודע למה לא עשה את זה עד אז, ולהתחיל בחיים חדשים.
תחילה, הוא חיפש עבודה, ומצא אחת. הוא היה מורה לפסיכולוגיה בבית ספר תיכון. הוא אפילו לא יודע איך ולמה קיבלו אותו לשם, עם העבר שלו וזה שבכלל לא למד.
בתחילת עבודתו שם, כל התלמידים צחקו ולא הצליחו להבין איך זה שאדם הגדול מהם בשנה או אפילו פחות יכול ללמד אותם, אך במהרה הצליח להשיג את אהדתם ובסופו של דבר התלמידים מאוד התחברו אליו והוא נהג ללמד מתוך סיפורים על עברו על מחשבות האדם ומה שהן גורמות לו לעשות. אחרי חמש שנים
בעבודתו, כשכבר יכל להרשות לעצמו לעשות דברים אחרים, עזב את בית הספר ומרוב שהיה מורה מוצלח ומצליח בקרב התלמידים קיבל סכום כסף לא קטן.
משם הוא ביסס את עצמו, קנה דירה והקים משפחה. אישה ושני ילדים.
אחרי כמה שנים בהן הרוויח כסף רב ממקורות שונים, חלקם חוקיים וחלקם פחות, וכמה זכיות בלוטו, הפך מילד אומלל וחסר בית לאחד מבין האנשים היותר אמידים מאחרים, בלשון המעטה.
ילדיו הלכו לבית הספר כרגיל וחייו התנהלו כשורה. עד שיום אחד קיבל מכתב מבית יתומים לא מוכר שהזמין אותו לבוא למכירה. במכתב לא היה כתוב של מה המחירה, אבל הוא כבר ניחש שזה קשור בילדים, אז הביא איתו את אחת מהשמלות של ביתו, שמה שלא יביא משם יוכל להחליף את בגדי הפנימיים לכאלה נורמליים, ויצא.
כשהגיע לשם ראה את המראה המזעזע ביותר בחייו. הוא ציפה למכירה של ילדים שכבר גדולים מדי לשהות בבית היתומים, לא למכירת עבדים.
מולו ראה שורה של ילדות, פשוטות מבגדיהן, עומדות ליד דוכן ועל כל אחת תלוי שלט מחיר.
הוא לא היה מסוגל להביט בבנות האומללות לפניו וכבר היה בדרכו חזרה למכונית כשאחת מהן תפסה את תשומת ליבו או ליתר דיוק, הקהל הרב שהקיף אותה.
הוא מיהר לגשת למקום ולהבין על מה כל ההתכנסות, ואז הוא ראה אותה. ילדה רזה אך בעלת גוף חזק ותווי פנים עדינים. בעודו מביט בה הוא ממש שמע את ראשו, בטנו וליבו צורחים לו לקחת אותה.
הוא ראה שמחירה הוא הגבוה מבין כולם אך עדיין היה 'זול' בשבילו, אז הוא הציע מחיר כפול ולקח אותה משם מהר ככל יכלתו. הוא ביקש מהמשגיחה שישבה ליד הקופה את בגדיה של הילדה אך זאת לא הסכימה לתת לו אותם, אז הוא מיהר לחזור איתה חזרה למכוניתו ובהגיעם אליה הורה לה ללבוש את השמלה שהניח ליתר ביטחון במושב האחורי.
הילדה הביטנה בו במבט מלא פליאה מהולה בפחד צרוף ולבשה את השמלה במהירות.
במשך כל הנסיעה, שארכה כמה שעות טובות, סגו ניסה להוציא ממנה מעט מידע על המקום ההוא ועליה וחזר ואמר לה שאין לו כל כוונה לפגוע בה. אך הילדה שתקה. היא ישבה מכווצת במקומה במשך כל הנסיעה. אחרי בערך שעתיים של ניסיונות חוזרים לחלץ ממנה כל פיסת מידע אפשרית הוא נכנע ושתק, אך למרבה הפתעתו הילדה דיברה: "מריסה בל", זה כל מה שאמרה. הוא שאל האם זהו שמה והיא ענתה לו שלא, שזה השם שבחרה שידע. סגו לא התווכח.
במשך שאר הנסיעה היא נפתחה מעט בפניו וחשפה את מה שעוללו לה בפנימיים. סגו הזדעזע עד עמקי נשמתו מסיפורה, אך השתדל לא להראות את זה.
בסופו של דבר הם הגיעו לביתו – אחוזתו – הגדול. הוא הזמין אותה להיכנס אך הילדה – מריסה – סרבה. בסופו של דבר סגו נאלץ לנשוא אותה בזרועותיו כדי להכניסה לביתו.
ומשם כבר הכל סופור :)
דברים להוסיף: יש לו כוח והוא- הריגת אנשים במבט. אבל רק כשהוא רוצה.
חוץ מזה, אני מקווה שהדמות בסדר. סליחה שלא עשיתי אותו סוציופת חסר לב, הוא עדיין בעל משפחה. ולא יכולתי לכתוב עוד דמות כל כך נוראית חוץ ממריסה שלי…
ואם לומר את האמת, זה היה לי ממש קשה לכתוב אותו. אתמול היתה לי התמוטטות רגשית והיה לי מאוד קשה לכתוב דמות רעה. אז עשיתי אחת רעה, אבל לא מאוד :)
מקווה שתסלחי לי.
דמות נפלאה, באמת. הוא מאוד מתאים לי לסיפור (תיאטרלים הם הרעים הכי טובים). לא נורא שלא כתבת סוציופת, אני אכתוב אחד חחח
אני מקווה שאת בסדר עכשיו… אם לכתוב דמויות כאלה עושה לך רע פשוט אל תכתבי ותגידי לי! בכל מקרה, תודה רבה, הדמויות נפלאות ואני מבטיחה שאעשה בהן שימוש נכו כיאה להן.
למה מחקת את חלק ב'?
לא יודעת… הוא לא נראה לי פרק טוב
אבל… התחלתי לקרוא אותו ולא סיימתי והוא כן היה טוב! מה שקראתי לפחות, היה טוב.
אז מתי תעלי אותו מחדש?
לא יודעת, הוא נראה לי טיפה בנאלי. אני אחכה שקט תענה לי ומקסימום אעלה את זה ככה מחר שוב…