חרב האגדות – הקדמה

כלום.

לא שמות, לא מקומות, אפילו לא השם שלי עצמי! כל הזכרונות שהיו לי נמחקו. פשוט מקום ריק בתודעה שלי שמחכה להתמלא.
התיישבתי על המיטה שעלייה ישנתי, מיטת ברזל עם מזרון דק וכרית נוקשה כקרש, אפילו לא שמיכה.
הבטתי סביב בחדר ורק קירות עץ חומים נגלו לעיניי המבקשות לדעת איפה אני.
כמעט סיימתי את סיבוב המבט הצמא לידע על המקום, אבל שמתי לב פתאום לדלת. טוב לא ממש דלת כי לא הייתה ידית, אך היו מנעול וקווי מתאר של הדלת החרוטים בעץ החום. ניגשתי לדלת כדי לבדוק אם היא פתוחה במקרה, מה שלא היה סביר במיוחד. שני צעדים(כן, החדר כל כך קטן.) הובילו אותי לדלת, דחפתי אותה קלות אבל היא הייתה נעולה כמצופה.
מתוך אינסטינקט זינקתי אחורה כשאש בערה פתאום על דלת העץ, המאורע לקח דקות ספורות וסימן מוזר נצרב על הדלת, עיגול מושלם ושתי אליפסות צרות מצלבות במאונך ויוצרות ריבוע בתוכו.