לשאוף לפסגה – פרק שבעה עשר

time machine123 19/02/2016 649 צפיות אין תגובות

ניצן הגיעה בסביבות שש וארבעים למגורי הבנות כדי להעיר אותנו ונכנסה לחדר מס' 1 , וכל האורות נדלקו בבת אחת , היא פתחה את התריס לרווחה ופתחה " בבוקר טוב שלה" הצווחני ארבעתנו קמנו בבהלה . " בנות , בוקר אור, הגיע הזמן לקום!" הכריזה ניצן .
" בוקר טוב, " השבתי בחיוך , " תתארגנו ותבואו לאולם הספורט אוקיי? ," אמרה ניצן והלכה להעיר את החבר'ה האחרים.
" שיר , הגיע הזמן שתאמרי לנו את האמת ! בזמן האחרון את מרבה להתגנב למגורי הבנים מבלי לבקש את רשותה של המנהלת , לא ככה?" הסיקה טולי בחוכמה, " לא , אני לא התגנבתי למגורי הבנים , " אמרתי בגמגום. " את כן מתגנבת למגורי הבנים , זה לא הפעם הראשונה שאת עושה זאת !" אמרה טולי בתוקף, " אני לא , וחוץ מזה , מה יש לי לעשות שם? " פניי סמקו מרוגז , השתלהבו מרוב חרון . " את מאוהבת , שיר ? אוללה , אולי תאמרי במי את מאוהבת ? " הסתקרנה טולי עוד יותר , לא עניתי ולא הגבתי , " טוב , שיר , נדון על כך בפעם אחרת." ויתרה טולי וארבעתנו ירדנו לכיוון אולם הספורט. חרון ליבי נעלם כלא היה .
" לדון ? מה יש לנו לדון?" שאלתי את טולי בפליאה.
" כדי שתגלי לי במי את מאוהבת, את אכן מאוהבת במישהו , נכון?" התעניינה , " לא , אני לא מאוהבת באף אחד, " קראתי בשפתיים רותתות .
" זה שקר מוחלט , מה שאת טוענת שאת לא מאוהבת באף אחד , בחייך , שיר , תגלי לנו במי את מאוהבת?" טולי חזרה והדגישה את השאלה שוב, " בשום פנים ואופן לא! אני לא מאוהבת באף אחד." אמרתי בקול עמום וחרישי. " מישהו מאוהב בך וזה לא הדדי ביניכם , את לא מאוהבת בו , זה העניין , שיר?" התעקשה והדגישה את השאלה שנית ," מה פתאום? זה לא העניין בכלל. " התרגזתי עוד יותר.

התכנסנו באולם הספורט לתפילה , כל בנות השכבה . אני , קורין טולי ואוסי התיישבו בשורה האמצעית שימין לשורה הראשונה הניצבת באמצע האולם ספורט . לא יכולתי להתיק עיני מטולי , חששתי שהיא תגלה את האמת בנוגע לאהוב הסודי שלי , שזה כמובן אוראל.

לאחר מכן , היו לנו שני שיעורים באנגלית עם המורה איריס. הבחנתי שמשהו משונה ולא שגרתי בשולחן שעומד לפניי , ראיתי מזווית עיני שאושרת ושני משגרות פתקים ביניהן . ומלמלות משפטים לא מובנים והחליפו מבטים רבי משמעות ביניהן. שמעתי שהן אומרות משהו עליי ועל קורין , לכן אני לא נחפזתי להגיב.
המורה איריס חלקה את הכיתה לשני צוותים: אני , קורין שני ואושרת – קבוצה ראשונה . וקבוצה שניה – טולי , אוסי אורטל וליאת .

אף המורה איריס לא הבחינה באושרת ובשני שפטפטו ללא הרף . הקבוצה הראשונה לא עצרה בעדיהן ואף אחת לא הטילה על עצמה את האחריות להשלכות המעשים. הן הלכו רכיל על שתינו , עליי ועל קורין.
העתקתי לתוך מחברתי את הכתוב מן הלוח ואימצתי את עיני כי ראיתי את הכתוב במטושטש ולא בבירור. הדרך בה היא נהגה אתנו היתה אכן שגויה ושיבשה את עתידנו כבוגרות להמשך חיינו. ובגללה הכיתה לא למדה אולי בגלל הסיבה הפשוטה שהחומר הלימוד לא היה מותאם לרמה שלנו באנגלית . היא לא לימדה את החומר הבסיסי ללימודי אנגלית שזה אותיות האיי בי –סי. ובהמשך השנים , המורות למדו את הקבוצה השנייה את אותו חומר לימוד ללא ללמד אותן את אותיות האיי-בי-סי. " למה אין לנו יותר שעות לימוד שבועיות מאשר לשבת ולנסות לדקלם שיר מטופש באנגלית, שהמילים שלו כל-כך תינוקיות ? למה אנו מסיימות יותר מוקדם מאשר בשלוש וחצי?," שאלה אוסי בתוקף.
" כן , אוסי צודקת , למה אנו מסיימות באחת ועשרים? , במקום לנסות ללמוד יותר שעות ולהתאמץ? למה את מקלה עלינו במקום לנסות לקדם אותנו בחומר לימוד? " ירקה טולי בנחישות. " מעולה , טולי , ככה אני אוהבת אותך! למה אנו לא לומדות מספר שעות מאוחר אחרי אחת ועשרים. הכיתות המקבילות כן מסוגלות ואנו לא? אנו לא נשתוק אל מי שמפלה אותנו לרעה!" הגיבה שני בנחישות.
" לא , זה מוגזם מדיי, לו הייתי במקומך הייתי מוסיפה שעות לימוד נוספות למערכת השעות , וככה היינו מרוויחות קידום בחומר ומצליחות בענק. " הוסיפה אוסי בהחלטיות. " אני נחושה ליצור בכיתה שינוי חסר תקדים שכולם ידברו עליו, יזכרו אותו בגאווה ובראש מורם ," אמרה טולי בנחישות.
" נכון , טולי , מלחמה להשבת זכויותינו כתלמידות ולדאוג למען עתידנו. אל דאגה . טולי יש לך גיבוי מלא ממני ובשם כל הכיתה, הבנת?" קראה שני ברשמיות. " כן , הבנתי , מעולה , אז מי רוצה להצטרף אליי לתוכנית שלי?" שאלה טולי . הורמו ארבעה ידיים וההחלטה התקבלה עד עתה . למעט אני וקורין , לא ראנו את תרומתנו לתוכנית זו.
טולי הרימה את עיניה באכזבה מרובה לעבר קורין ואליי. היא חשבה שנתרום את חלקנו על מנת שהתוכנית שלה להשבת הזכויות שלנו כתלמידות יושגו . " למה לא הרמתן גם אתן את ידיכן לביצוע תוכניתי? אהה? " שאלה ונעצה בנו מבט מאוכזב .

" מה ? אתן רציניות או מה? עיזבי אותך , טולי , אנו לא זקוקות להן, " אמרה אוסי בלשון מעשית .
" הן לא ירקו עלינו ואני אומרת שזה נובע מגשם, " השיבה טולי מתוך רוגז ומשכה כתפה בחוסר הבנה מוחלט. כי היא חפצה , להטביע את שאיפותיה מתוך רצון אמיתי להגשימם. " יום אחד עוד תודו לי על הכוונות שרציתי לפעול לטובתכן ושזה נובע מתוך רצון אמיתי כדי שלא תישארו ללא זכויות , לא כן ? אינני צודקת?" אמרה טולי וחייכה.
" את צודקת לחלוטין , הכוונה שלך באמת טובה , טולי , אני אומרת לך זאת בשיא הרצינות ," שיבחה אותה אורטל על הצהרת כוונותיה . " טולי לשינוי , טולי , לעתיד ורוד כמו מסטיק! " הכריזה אוסי בנימה חגיגית. " היא גדולה! היא גדולה! היא גדולה! היא גדולה ! היא גדולה!!!" הורמו תשואות קולניויות וצורמניות מלוות בהערות ביניים ציניות וניסיון לגשר בפערים בכיתה.
" טולי לשלטון! טולי לשינוי כדי להביא עתיד ורוד ! טולי לשלטון להגיד לא לביזיון !" קראו הבנות ברשמיות.
לאחר הישמע הצלצול הקורא לצאת להפסקת עשר , אני ביכרתי להיוותר לבדי בעוד כולן יצאו לחצר האחורית בה בילו רוב הזמן את ההפסקות.
העדפתי לשנן את חומר הלימוד מאשר לצאת אחריהן ולנסות להתחבר איתן . למרות שהעלתי חרס בידי, כל הניסיונות כשלו זה באחר זה.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
10 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך