צבועה באהבה-פרק 51 חלק א

בס"ד
(מתי שיש את הסימן הזה ******* זה אומר שזה פלאשבק)
נקודת מבט של טוהר:
'את באמת תאכלי את כל זה?' שאלתי את נור בהרמת גבה כשראיתי את תיק הממתקים שהביאה.
'ברור זאת ההנאה בטיול שנתי' אמרה ואכלה עוד קוביית שוקולד.
'שתהיי בריאה תאמיני לי' נאנחתי .
אז היום זה הטיול השנתי,ובעצם הטיול הראשון שלי בבית ספר החדש,אני בטוחה שיהיה מושלם.
'נו מתי האוטובוס הזה בא?' קיטרה נור.
רק אני והיא הגענו מהחבורה בינתיים ,כל השאר עוד בדרך.
'אמרת שבאוטובוסים זה כיתות מעורבבות נכון?' ווידאתי ששמעתי נכון.
היא הנהנה ואז שמעתי קול מאחוריי,'את כל זה הבאת?' הסתובבתי למשמע הקול הגברי,הקול של הגבר שלי.
'יופי באמת שנזכרתם להגיע' אמרתי לו.
'מה את רוצה עדן הזאת שנים לוקח לה' אמר והצביע עליה.
'סליחה באמת שמישהי הייתה צריכה להכין אוכל לשמן פה מולי' הגנה על עצמה ,והפילה את האשמה על גיא.
'למי קראת שמן?' קפץ גיא .
'לך' אמרה וחייכה כי ידעה מה הולך לקרות עכשיו.
גיא משך אותה אליו וגירד לה בשיער כמו שהיא שונאת,היא צרחה ומשם זה המשי לנשיקות.
'מה ולי לא מגיע נשיקה?' אמר אלירן נעלב.
'אויש סליחה' חייכתי והתקרבתי בשביל לנשק אותי,אלירן תפס בפניי ונישק אותי ,הוא הרים טיפה את חולצתי ,'אלירן מה אתה מפגר?' התנתקתי ממנו.
'מצטער כוח ההרגל' אמר בחיוך חרמני.
'סתום' חייכתי .
'טוב תלמידים האוטובוסים מחכים בחנייה האחורית ,בבקשה לכתוב את השמות שלכם לפני שאתם נכנסים לאוטובוסים בשביל שנדע שלא שחכנו אף אחד' אמרה רכזת השכבה בקול.
אלירן לקח לי את המזוודה שלי ושלו ,ואני לקחתי את התיק הקטן שלי והלכנו לחנייה האחורית.

נקודת מבט של נור:
התיישבתי בכיסא ופתחתי את החטיף הרביעי שלי היום,'מה יהיה היום נור?' אמר אלירן בחיוך.
'תבוא אתה במחזור לטיול שנתי' אמרתי ואכלתי עוד מהחטיף.
הם הסתכלו עליי וחייכו,'מה?' אמרתי בפה מלא.
'כלום' אמר גיא ופנה לעדן שישבה לידו.
הסתכלתי עליהם,על כולם,חשבתי על זה שגם לי היה את זה עד לפני כמה ימים

******
'גזר הדין של הנאשם הוא 8 שנות מאסר בתוספת שכר בסך של 100 אלף שקל לפיצויים ו500 שעות שירות' אמר השופט ודפק בפטישו.
לא האמנתי ששמעתי את זה ,לא האמנתי שראיתי שלוקחים את ניר באזיקים,כאב לי כשראיתי את שרית וורד בוכות,אבל יותר שמחתי בשבילי.
יצאנו מבית המשפט הודנו לעורך הדין ,וחזרנו הביתה,למרות שההורים שלי רצו ללכת למסעדה,אבל ידעתי שיש משהו שאני חייבת לעשות.
הגעתי הביתה והחלפתי במהירות לטייץ וחולצה קצרה רגילה,הודעתי לנבו שאני באה אליו ,ונכנסתי לאוטו ,הגעתי לנבו ועליתי לחדרו,ידעתי שזה לא יעשה לו טוב,ידעתי שהוא אוהב אותי ,אבל אני רוצה שהוא יהיה מאושר ואת האושר הזה הוא לא ימצא אצלי.
נכנסתי לחדרו ונמנעתי מכל נשיקה איתו,התיישבתי ופשוט התחלתי לומר את כל מה שיש לי על הלב,את זה שהפסקתי לאהוב אותו ובסוף כמובן שהייתי שמחה אם נשאר ידידים.
הוא הסתכל עליי כמה שניות 'אני אוהב אותך נור' אמר לי ,יצאתי מהחדר שלו ונסעתי הביתה.

*******
נקודת מבט של טוהר:
'אתה חייב להפסיק עם זה' אמרתי לאלירן אחרי ששוב פעם נישק אותי בזמן שדיברתי.
'מצטער אני מצאתי דרך מקורית להשתיק אותך' חייך אליי.
'אתה רומז שאני חופרת?' אמרתי בעצבים מזוייפים.
'קצת' אמר בזהירות.
'רע אחד' אמרתי ונתתי לו מכה בכתף.
'סתמי' אמר ושם לי את הכובע שלו על ראשי.
'מתאים לי?' שאלתי.
'מכוערת' אמר נישק אותי וחיבק אותי אליו.

******
קמתי בבוקר עם כאבים נוראים,הסתכלתי על עצמי ועל אלירן,המלאך שלי עדיין ישן,קמתי מהמיטה במאמץ רב ,הרמתי מהרצפה את החולצה של אלירן ושמתי אותה עליי,היא הייתה עליי ארוכה כך שכיסתה הכול,הוצאתי מהארון שלי חולצת פיגמה מכנס רחב תחתונים וחזייה,והלכתי למקלחת ,צחצחתי את שיניי ושטפתי את הפנים.
'כואב לך?' שמעתי קול ונבהלתי הסתובבתי וזה היה אלירן כמובן.
'כן קצת' אמרתי והסתכלתי על גופו שהיה לבוש בבוקסר בלבד.
'היה לך כיף אתמול' אמר בחיוך חרמני.
'איך אתה יודע?' שאלתי בהרמת גבה.
'כי אני יודע' אמר וצחצח שיניים.
'טוב צא אני צריכה להתקלח' אמרתי לו כשסיים לצחצח שיניים
'ואני מפריע?' שאל בהרמת גבה.
'קצת' אמרתי.
'אתמול ראיתי אותך ערומה מה ההבדל אם זה במקלחת או במיטה?' שאל לא מבין.
'זה משנה כי אתמול זה היה בחושך' אמרתי מנסה למצוא תירוץ,'נו צא' לחצתי עליו.
'יצאתי' אמר והרים ידיים לכניעה.
הוא יצא מהמקלחת,הורדתי את החולצה ממני ונכנסתי למקלחת,זרם המים החמים הטיב לכאביי,'את מבינה שזה פשע שאני לא רואה אותך' הפתיע אותי אלירן כשעמד מחוץ לדלת.
'נו כנס כבר נודניק' נכנעתי לו.
הוא נכנס והתבונן בי,'אבל תכנס לא כיף לי שזה ככה' אמרתי בביישנות.
הוא חייך הוריד את הבוקסר ונכנס,זרם המים זרם על שנינו,'את יפה את הכי יפה ביקום' לחש לי באוזן.
חייכתי למרות שהוא לא ראה,הוא נישק את הכתף שליי משם עבר לצוואר ומשם הגיע לשפתיים שלי.

******
נקודת מבט של עדן:
'נו מתי מגיעים' שאלתי חסרת כוחות את גיא.
'לא יודע' אמר והמשיך ללכת.
נעצרתי והתיישבתי על איזה אבן,'נו עדן חיימשלי את לא מבינה שככל שתלכי מהר יותר ככה תגיעי מהר יותר' אמר .
'ככל?' שאלתי אותו למשמע המילה הגבוהה,גיא בחיים לא מדבר ככה.
'בר לימדה אותי' הסביר והתקרב אליי.
'נו אין לי כוח' אמרתי וראיתי עוד ועוד תלמידים עוקפים אותנו,החבורה כבר מקדימה,אנחנו נשארנו בין האחרונים.
'טוב די' אמר והוריד את התיק שלו,'תחזיקי' דרש ממני להחזיק את התיק שלו, החזקתי את התיק שלו והוא התכופף לגובה האבן.
'תעלי' אמר .
'לא נו מה' אמרתי מרחמת עליו.
'תעלי אומרים לך' דרש ממני.
שמתי את שתי רגליי סביב האגן שלו ועליתי .
'תביאי את התיק שלי' אמר,הבאתי לו את התיק והוא שם אותו בחלק הקדמי של הגוף שלו.
'קצת שמנת לא?' אמר בחיוך.
'סתום תפה' אמרתי לו .
הוא צחק 'אם את פה לפחות תפנקי אותי קצת' ביקש.
ניקשתי אותי בלחי,'נו סוס תמשיך ללכת אנחנו מאחורה' אמרתי לו בצחוק.
'מדברת הפרה' אמר והמשיך ללכת.
'אני שונאת אותך' אמרתי לו.
'כן כמו שאת אוהבת אותי' אמר והתחיל לרוץ,מה שגרם לי לצרוח.

נקודת מבט של גיא:
אחרי חצי שעה הגענו סוף סוף לסוף המסלול,עדן ירדה מהגב שלי 'תודה' אמרה ונתנה לי נקישה יבשה.
'מה זה?' שאלתי לא מבין.
'יותר טוב?' אמרה ונתנה לי נשיקה ארוכה הרבה יותר,והרבה יותר טובה.

******
חזרתי הביתה מהעבודה 'בר?עדן?' קראתי לשתיהן,ואז נזכרתי שעדן לומדת אצל חברה,חיימשלי החכמה הזאת,ובר אצל חברה גם.
בזמן האחרון בר יותר מדי יוצאת אני צריך לדבר איתה על זה , הלכתי לחדר של בר לבדוק אולי היא שם,הפאלפון שלה היה מונח על השולחן כנראה שהיא שחכה אותו בבית,התקרבתי ולקחתי את הפאלפון לידי,אני יודע שזה לא בסדר,אבל אולי אמי ימצא שם תשובה בקשר למה שקורה שם, ניסיתי להכנס להודעות שלה אבל הייתה סיסמא,מה זה יכול להיות?רק דבר אחד! 1219 התאריך של היום הולדת שלה,וכמובן צדקתי,גאון אני כפרה על המוח שלי!נכנסתי להודעות שלה והתחלתי לדפדף באנשי הקשר,נכנסתי לכל שיחה עד שנכנסתי לשיחת הודעות וברגע שקראתי את ההודעות לא האמנתי, "היום במקום הקבוע בשבע" זאת הייתה ההודעה האחרונה,המשכתי לדפדף בהודעות עם אותו אדם ואז הגעתי לתמונות של בר ,של אחותי,כמה תמונות שלה עם תחתונים וחזייה שנשלחו ממנו.
לא האמנתי למה שאני רואה חזרתי לסלון והתיישבתי על הספה ולפתע נפתחה הדלת ,בר הייתה שם עם פנים עצובות מה שקורנ הרבה בזמן האחרון,'היי' היא אמרה באדישות והלכה לכיוון החדר שלה.
'את בואי לפה' ציוותי עליה.
'מה אתה רוצה?' היא נאנחה.
'מה יש לך בזמן האחרון?' שאלתי למרות שידעתי רציתי שהיא תסביר לי קמצי מהמקום והתקרבתי אליה 'את לא את את לא צוחקת ,לא מחייכת לא מעצבנת אותי,אפשר לדעת מה יש לך?' שאלתי לא מבין,תקפתי אותה לא הבנתי מה קורה איתה,לאן שמחת החיים המוכרת שלה נעלמה.
'תעזוב אותי בשקט' אמרה ופנתה לחדר שלה.
'לא את תסבירי לי' תפסתי בידה והרמתי קצת את שרוול ידה ,ופתאום ראיתי..לא אין מצב ,צלקות על היד של אחותי?הרגשתי איך הלב שלי מתפוצץ.
'מה זה?' שאלתי לא מבין ,מתבונן בחתכים המופיעים מתחת לשרוול.
'עזוב את זה' היא הסתכלה על ידה.
'את תסבירי לי מה זה' צעקתי עליה.
'יופי שנזכרת לבדוק מה קורה איתי?כבר כמה חודשים שאני מרגישה חרא ופתאום האח המדהים שלי החליט לבדוק מה קורה עם אחותו הקטנה ,אז עכשיו תעזוב אוצי בשקט ופשוט תלך ,תעוף ממני ' צעקה עליי,פרקה את כל מה שהיה לה להגיד.
הבטתי בה בהלם,עזבתי את ידה והיא הלכה לחדר שלה,חשבתי על החודשים האחרונים והיא צודקת באמת בזמן האחרון לא שמתי לב אליה,לא בדקתי אם הכול בסדר ,הייתי עסוק בעצמי.
הלכתי לדלת חדרה ודפקתי 'בר תפתחי לי אני מתחנן' אמרתי כשדמעות בעיניים שלי,אבל כמובן אסור שיפרצו החוצה.
היא פתחה את הדלת ,פניה היו אדומות מהבכי,'אני רוצה שתסבירי לי הכול ,תגידי לי מה עובר עלייך' אמרתי לה .
היא התיישבה על מיטתה והתיישבתי לידה,'אני חייב שתסבירי לי מה קורה לך,בר אני קראתי את ההודעות בפאלפון מי זה הבן אדם הזה ?'התחננתי אליה שתסביר.
היא פרצה בבכי והתחילה לומר,'לפני כמה חודשים התחלתי להסתובב עם חבורות נערים,הם התחילו לסבך אותי בכל מיני דברים קטנים,עד שיום אחד שקבענו לצאת הם אמרו לי להוא לאיזשהו מקום,ואני כמו מפגרת באתי' עצרה לרגע והמשיכה,' נכנסתי למקום שהיה סוג של מחסן ריק ברגע שנכנסתי הם התנפלו עליי והתחילו להפשיט אותי,ואש בא "המנהיג שלהם" והוא שכב איתי,מאז כל שבוע הוא קובע איתי ובכל פעם זה אותו דבר אני באה הוא מוריד לי את הבגדים והוא שוכב איתי' אמרה בלי בכי .
לא האמנתי למה ששמעתי,'ולמה חתכת את עצמך?' שאלצי בקול חנוק מדמעות.
'כי הוא כל הזמן חזר על זה שאני מושלמת ולא רציתי להיות מושלמת בשבילו רציתי שהוא ימצא פגם ואולי הוא יעזוב אותי וגם זה עוזר לי להתמודד עם הכאב' ענתה ודמעה בודדה זלגה מעינייה.
'ומה זה התמונות האלה שהוא שלח לך?' שאלתי .
'זה איום שאם אספר למישהו או יפסיק לבוא הוא יפיץ את התמונות' ענתה ופרצה בבכי.
'אני מצטערת' שמה את ידיה בתוך שיערה.
'זה בסדר הכול בסדר,אני מבטיח לך שהכול יהיה בסדר' אמרתי לה חיבקתי אותה אליי והיא פרצה בבכי.
********