למה?
למה?
למה אני תמיד נותנת לזה לקרות?
למה תמיד אני נותנת לכולם לדרוך עליי ולזלזל בי?
למה אני תמיד נותנת להם לפגוע בי?
למה אני לא שומרת על עצמי?
למה אף אחד לא עוזר לי להתמודד?
למה אך אחד לא אומר לי מה לעשות ומייעץ לי?
למה אני תמיד נפגעת?
למה אני לא אומרת כלום?
למה אני נותנת להם להמשיך עם זה?
למה אני פוגעת בעצמי?
למה אף פעם לא יכול לקרות לי משהו טוב?
למה הכל תמיד נהרס לי?
למה פעם אחת אני לא יכולה להיות שמחה באמת?
למה אני תמיד נזכרת בדברים שקרו לי?
למה אני לא יכולה להשלים עם העבר ולהתקדם הלאה?
למה אף אחד לא לוקח אותי ברצינות?
למה כולם משחקים בי?
למה אף לא אוהב אותי באמת? :(
תגובות (2)
תנסי פחות להתעסק ב"למה" ויותר ב"איך" בשאיפה לפתרון השאלות..
כל התשובות לשאלות הללו ממבט ראשון, תלויות בהחזקה של את עצמיך (במובן הערכי והפרקטי ביחס לתובנתי)..
מקווה שתפתרי את החיים :)…
חברה שלי אמרה לי משהו שמתאים לכל סיטואציה בחיים: זה בסדר להיות מבואסת, מה שאת עושה עם הבאסה זו עבודה שלך עם עצמך. להיות בבאסה זה טבעי. זה נורמאלי. אבל להחליט מה את עושה- זה כבר עסק אחר. הניסיון שלך עכשיו הוא לקחת את כל הכוחות שלך ולשנות. מניסיון- זה אפשרי. אני גם הייתי ככה, ושיניתי ברוך ה', ומאז אני תמיד אומרת שזה אפשרי. בהצלחה רבה, ואם תרצי לדבר אני פה!