~סיפורי ערסים:שון ולירון פרק 23~

פאק אני לא מאמינה!
"עומר זה לא מה שאתה חושב"אמרתי והתקרבתי אליו מעט.
"תרחקי ממני"צעק והלך אחורה.
"די עומר בבקשה אני אוהבת אותך"אמרתי בתחנונים.
"איך לא קלטתי?את תמיד אהבת אותו ולרגע לא הפסקת!המבטים שלכם,החיבוק איך לא הבנתי"צעק בעצבים.
"באמת איך?"אמר שון וגירד בעורפו.
"בן זונהה"אמר עומר וקפץ עליו.
והתחיל מכות.
"די תפסיקווו עומר בבקשה אני מצטערת דיי נוו"צעקתי והם לא הקשיבו לי.
"דייי"צרחתי בחוזקה והם הפסיקו.
שניהם נעמדו בצדדים ומביטים בי.
ברחתי משם.
חציתי את המועדון והתחלתי לחפש מונית.
הרגשתי מגעיל.
אני כבר מבולבלת.אני לא יודעת את מי אני אוהבת.
מצד אחד,עומר כל כך טוב אליי ואוהב אותי ואני אותו,מצד שני יש את שון,שכל פעם שאני לידו אני מאבדת את עצמי.
את מי אני באמת רוצה?
*
קמתי בשעה 9,אני מתחילה ב10 והתחלתי להתארגן.
כל הלילה בכיתי.
בקושי ישנתי אבל לא נותנת לזה להפריע לי.
לבשתי ג'ינס בהיר משופשף,חולצת בצפר שחורה ואולסטאר נמוכות לבנות.
התאפרתי מעט וירדתי ולאכול.
אכלתי ויצאתי זריז לבצפר.

"איזה לילה סעמק"אמרתי שישבתי עם שיר בבצפר.
"את פשוט מתוסבכת,מה יהיה איתך"אמרה.
"אין לי מושג,אני נקרעת כאן בין שני האהבות שלי"אמרתי והבטתי במשחק כדורגל של שכבת י'.
"אני אומרת תתרחקי משניהם,או לפחות משון.עומר באמת אוהב אותך"אמרה שיר והניחה את ידה על רגלי.
"יאללה נראה.קומי יש עם שירה המאוסה"אמרתי שנשמע צילצול.

~נקודת המבט של שון~
"שון,פעם שניה עזוב את הפלאפון!"צעקה שימרית המורה ללשון הקרציה.
"מה את רוצה"צעקתי.
אחרי אתמול לא היה לי זין ללמוד.
הבן זונה היה חייב להרוס רגע יפה.
"תביא את המכשיר.מיד"אמרה והתקדמה אליי.
"מה את חיה בסרט"צחקתי.
"שון אני לא צוחקת"צעקה בכעס.
הבטתי בה במבט אדיש.
"לך לשירה המחנכת שלך תהיה אצלה קצת.חוצפן"צעקה והצביע בדלת.
"יאללה כוסעמק"אמרתי ולקחתי את התיק ויצאתי.

"היי דליה,איפה שירה מלמדת עכשיו?"שאלתי את דליה המזכירה.
"יא3"אמרה בחיוך.
"תודה"אמרתי ויצאתי.

"הי שירה שימרית אמרה לי לבוא אלייך"נכנסתי בזריזות ולא ראיתי אפילו של מי הכיתה.
"מה עשית הפעם"שאלה ביאוש.
"כלום נשבע לךךך"אמרתי.
"שב בסוף ליד לירון"אמרה ונאנחה.
רק עכשיו קלטתי,זאת הכיתה של לירון.
סעמק.
התקדמתי אליה,היא ישבה וקישקשה במחברת שלה ולא שמה לב בכלל למתרחש.
הזזתי את הכיסא והתיישבתי,שערה היה מונח על כל השולחן והריח שלה הציף אותי בזכורונות מאתמול.
היא הרימה את ראשה והביטה בי.
הבעת פניה לא השתנתה והיא חזרה למחברת.
"אל תגידי שלא נהנת"לחשתי.
אני בטוח שהיא הרגישה כמוני.
אחרת לא הייתה זורמת.
"בגללך אני ועומר ניפרדו.מרוצה?"אמרה בכעס וקישקשה בחוזקה.
"בגללי?חמודה אני לא אשם שזרמת,ובטח שלא בפרידה שלכם"אמרתי.
היא הרימה את ראשה והביטה בי בעצב.
"אתה יודע מה הבעיה שלך?שאתה בנאדם בלי טיפת שכל ומודעות.הרסת את מה שהיה ביננו,הרסת לי ולעומר.מה אתה עוד רוצה?למה אתה רוצה להרוס לי תחיים"אמרה מהר בחצי צעקה.
"שקט בסוף"צעקה שירה.
"יאללה גם כן את לא הכל מסביבך"צעקתי בקול.
"די שון!צא החוצה חכה ליד חדר המנהל"צעקה שירה ויצאתי משם בעצבים.
כמובן שלא הלכתי אליו אלא הברזתי הביתה.
ממש יש לי כוח לחרא הזה.
*
"יאללה אחי בוא די להיות כוסית"אמר שחר שהתקשר אליי.רצה שאבוא לישיבה אצלו.
"כוסאמאשך אני בא"אמרתי וניתקתי.

שמתי חולצה של בוס וטרנינג של אדידס.
שמתי וואן מייליון כי אין אחת שלא עומדת בריח הזה.
לקחתי את הקופסת סיגריות שלי,נתתי קריצה למראה ויצאתי.

"אה אחי"אמרתי ונכנסתי לבית שלו שמין הסתם כבר מלא בבנים ואפילו כמה בנות.
"תראה איזה בנות הבאתי שלא תבכה"אמר והתקדמנו לסלון.
"וואלה הפעם שיחקת אותה"אמרתי וידעתי שהערב אני לא יוצא עם אף אחת.
"יאללה קח"אמר ודחף לידי כוסית ראשונה.

וככה עברו השעות עד שמצאתי תעצמי בסטלה, עם מישהי בפה שלי וידעתי לאן זה יגיע..