נעל מכושפת

הפנתי את גבי אליהם בגלל שלא יכולתי לסבול את המתח יותר, לא יכולתי שלא לתהות מה יקרה אם הנעל לא תתאים.
אבל היא תתאים, היא חייבת להתאים, הפיה הבטיחה לנו שזה יעבוד, ולעולם אסור לפקפק בהבטחה של פיה.
אני שולחת מבט זעיר אל עבר אלן אשר עומד בקצה שורת הגברים, הוא עומד רחוק ממני אך אני עדיין יכולה לראות את הניצוץ הכחול של עיניו ואת שיערו הפרוע תמידית.
הוא עומד פה בדיוק כמו כל השאר הגברים, בבגדיו הטובים ביותר אך בניגוד לכל האחרים הוא לא מקווה שהנעל תתאים לו, הוא יודע שהיא תתאים.
אני לא זוכרת בדיוק מתי פגשתי בו לראשונה, אך אני זוכרת שאימי הכירה בינינו, היא אמרה לי שהיא מכירה את משפחתו כבר שנים, וקיוותה כי נוכל להיות חברים.
ידעתי שהיא עשתה זאת בשביל לתת לי לפחות מידה מסויימת של ילדות רגילה, אך גם ידעתי מהיום הראשון שהיא עושה את זה בעיקר בשביל אלן. אימו של אלן מתה כשנה לפני כן ובגלל כך הוא נשאר עם אביו בחורג ושני בניו, אשר מעולם לא קיבלו אותו כחלק מהמשפחה, ולכן התייחסו אליו בצורה מכפירה, אך אימי ידע שאם כולם יכירו בו כחברה של יורשת העצר, איש מהם לא יוכל לפגוע בו עוד.
אני מניחה שאפשר לומר שאני אוהבת אותו, אך לא בצורה רומנטית, אני רחוקה מלאהוב אותו בצורה הזו, למען האמת לפעמים אני אפילו מתעבת אותו, בעיקר בגלל שהוא כל מה שאני מעולם לא הייתי ולא אהיה.
אבי תמיד רצה בן ואני מניחה שאלן מילא את החור הזה בליבו בשנים האחרונות, אך לאחרונה, נראה שהוא הבין שהוא לא יוכל לסמוך על אלן שינהיג את הממלכה לאחר מותו, מה שגרם לו לפנות לחפש בעל עבורי, זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא הכיר בקיומי בעשור האחרון, אך למען האמת הייתי מעדיפה שהוא היה שוכח מקיומי.
לא רציתי להתחתן עם אף אחד, לא הייתי מוכנה להתחתן, אני בסך הכל נערה, אך נראה היה שלא אכפת לו.
החיים של אלן לא היו הרבה יותר קלים משלי, למען האמת החיים שלו היו הרבה יותר קשים, אך זה לא מתפקידי לספר את סודותיו.
ואז הבנו את זה, אם נתחתן, זה יפתור את הבעיות שלנו, נכון אני אעדיין אאלץ להתחתן, אך זאת לא אומרת שזה ישנה דבר בינינו, והוא יוכל לברוח מהבית הנוראי הוא.
אז אחרי שסידרנו את כל הקטע עם הפיה והנעל הלכתי אל אבי ואמרתי כי אני מוכנה להתחתן אך רק למי שהנעל הזו תתאים.
וזה בעצם איך שהגענו לפה, אני מקווה רק ששום דבר לא ישתבש עכשיו.