אביטלו'ש פרק 7

אביטלו'ש – פרק 7
היא שקעה לה עמוק בעיני הים הגדולות שלו , ולא הבינה למה היא
מרגישה כל כך עצובה.
" אביטל ,מה הפרצוף החמוץ הזה? את יכולה להפסיק להתבייש , אני
לא אגיד לאף אחד אני מבטיח לך." תבע תמיר לדעת.
" מה לא תגיד לאף אחד ? שקשה לי עם האחים שלך , כל יום איתם
קשה יותר. עכשיו אני מבינה את התסכולים של אח שלך הבכור." שברה
אביטל את השתיקה והעזה להישיר מבט לעבר עיני הים הגדולות של
תמיר.
" אז מה אם קשה , את לא צריכה להישבר , את חייבת להתמודד ולא
להרים ידיים ישר. אחרת איך תישרדי את האחים שלי. את צודקת ,
אין לי מה להגיד לך." ניסה תמיר לנחם אותה. אך הוא לא הצליח.
" עזוב , זה המשבר הראשון שאני חווה בעבודה פה עם הילדים. הם
לא יעשו לי חיים קלים. בזה אני כמעט בטוחה, הילדים האלה
מוכרחים שיהיה להם מישהו שיקנה להם ערכים והתנהגות למופת."
הודתה אביטל.
" אני יודע , אבל את צריכה להבין אותם , הם חוו אובדן מאוד קשה
שממנו הם מתקשים להשתקם. הם איבדו אימא ואבא. לך קל לדבר. לא
איבדת אימא ואבא בגיל צעיר." אמר תמיר בעצב.
" אני מבינה את מה שאתה אומר. אבל תמיר , אני לא אוותר על
הילדים האלה בקלות . אם אני רוצה להתעקש עליהם , אני צריכה
להתאמץ ולעבוד קשה כדי לרכוש את אמונם. " קראה אביטל בעקשנות.
" תהיי חזקה , אביטל! אין ייאוש בעולם תיזכרי את הפתגם הזה
שאמרתי לך. כל העולם גשר צר , ולא לפחד כלל. ותיזכרי שאני תמיד
אהיה איתך , לא משנה מה. שנינו ביחד את זה אף אחד לא יוכל
להרוס. אז תיקחי פיקוד על עצמך ותעמדי במטרה שהצבת לעצמך
מנקודת ההתחלה." חייך אליה תמיר. אביטל חייכה אליו בחזרה.
" מה זאת אומרת? שאנחנו מעכשיו זוג?" לא הבינה אביטל ופניה
התאדמו למרות שהיא התאמצה להסתיר זאת.
" התשובה היא כן, אנחנו זוג מעכשיו. למרות שאת מטפלת של האחים
שלי ובין היתר גם שלי. את מאוד מוצאת חן בעיניי , וננסה? מה את
אומרת?" אישר תמיר ואביטל הנהנה לאות חיוב להצעתו.
" אני אומרת שכן! אנחנו ננסה , למרות שאתה נראה לי ילד. אתה
עדיין לא מנוסה, כל החיים עוד לפנייך , ואתה יכול לעשות הכול
בגיל הזה." חששה אביטל ובצדק. תמיר אף פעם לא התאהב בצורה הזאת
קודם, כשהוא ראה אותה לראשונה. חייכו לו הכוכבים , כך הוא אומר
בחיוך רחב. היא גם עם תמיר וגם עם חורש. עם חורש העניינים
עדיין לא ברורים והיא מתקשה להאמין שהיא החברה שלו. תמיר קם
לעבר חדרו ועלה במדרגות , פעמון הדלת נשמע ברקע. אביטל ניסתה
לעכל את הדברים שתמיר אמר לה בנוגע לכך שהם יוצאים.
חורש ניגש לפתוח, אלה היו ספיר ומעיין , אחיו של חורש. שניהם
יצאו לנופש באמריקה הלטינית. וכשחזרו חיבקו את אחיהם חורש ,
כמו בן שלא ראה את אמו במשך עשרים שנה.
" איזה חיים עשינו באמריקה הלטינית! אתה לא מתאר לעצמך כמה היה
לנו כיף! איפה כולם?" שאל ספיר כי חשב שכל האחים יצאו, מעיין
התבונן בו בעניין.
" כולם בבית , היכנסו פנימה , מה זה? איך גדלתם ויפיתם! הזמן
הטיב אתכם ועשה אתכם צעירים יותר. אביטל, אני רוצה שתכירי את
שני אחיי , ספיר בן תשע עשרה ומעיין בן עשרים ושתים. ספיר
ומעיין תכירו זאת המטפלת החדשה בבית." אמר חורש במהירות .
ספיר ומעיין התבוננו באביטל כמו אנשים המביטים בתמונה, בשבילם
אביטל היתה כמו אימא.
" וואו , איזו יפה היא! היא חתיכה עולמית , תראה מה זה! חורש ,
מה זה כאן, תחרות מלכת היופי?" שאלו את אחיהם בתימהון.
" תצאו מההלם , בוקר טוב אליהו! כאן זה בית שלכם. אתם לא
צריכים להיות בהלם , זה בסדר , היא לא נושכת!" הרגיע אותם
חורש.
אביטל הביטה בהם מחויכת. " היי , אני אביטל ואני המטפלת החדשה
בבית. מאוד נעים לי להכירכם. ברוכה השבה . רגע , אז כמה אחים
אתם? כבר התבלבלתי." שאלה אביטל בבלבול.
" אנחנו תשעה אחים , בשבילי תשעה אחים זה גדוד. לא משנה לי מה
אנשים חושבים , מה שאני יודע שבכל מקום מסתכלים עלייך ובוחנים
אותך. מאז שהורי נהרגו בתאונת המטוס , אני מנסה להמשיך הלאה
אבל יש משברים ונפילות . גם בחו"ל ניסיתי להזכיר לעצמי שאני
בסדר גמור למרות שהיו לי כמה ניסיונות לא פשוטים שכמעט איבדתי
את עצמי לדעת. " אמרה מעיין שהיה מלא בזיכרונות.
" ואז הגיע אליי ספיר , ממש נס שהוא הציל אותי בדקה האחרונה
כמה דקות ספורות לפני שהחלטתי לאבד את עצמי לדעת. היו לי כמה
משברים , עכשיו אני מנסה לחזור לתלם שאבדתי ממנו ואני כמעט
מצליח להשלים את הפערים . ברוך השם אני חי ושלם עם עצמי למרות
כל מה שעברתי." אמר מעיין ברגש , הדמעות חנקו את גרונו.
אביטל התרגשה מעט , והיא הביטה בו כשהיא כמעט פורצת בבכי.
" וואו , לא פשוט . נשמע שהיה לך מאוד קשה אחרי שהוריך נהרגו
בתאונת המטוס. עוד רגע והייתי פורצת בבכי סוער , אבל עצרתי את
עצמי כי פחדתי שאולי תהיה מובך אם אני אבכה. סיפור חיים קשה יש
לך." הצהירה אביטל.