לשאוף לפסגה-פרק עשירי

פרק י'

הוא נכנס מבלי לנקוש בדלת , פניו היו חמורות סבר , זיהיתי מיד את הקול המוכר : טום , אחיו של אוראל. לא היה לי חשק להיות בקרבתו לאחרונה. אם ימצאו אותי פה איתו , אסתבך עם המנהלת.

חשבתי , רציתי לשהות במחיצת בנות כיתה ח' שמתמודדות עם חוסר הידיעה מה קורה עם הודיה, חברתן לספסל הלימודים. הודיה , היתה נציגת כיתה ח' ויושבת ראש מועצת התלמידות.

תום התיישב בקצה השני של החדר , ותקעתי בו מבט כאילו הוא נפל מהירח.

" תגידי , שיר , את מאוהבת באוראל ?" התפרץ טום, הייתי מוכת תדהמה מהאופן בה הוא הדגיש את השאלה הזאת . מאיפה הוא גילה שאני דלוקה על אחיו התאום . " מה פתאום? " תדהמתי נמוגה באחת , וחיוכי נמחה מפניי בבת אחת . , לשקר זה הדבר הכי גרוע שיכולת לעשות! אבל לשקר אותי? לא ידעתי שיש לי עסק עם שקרנית פתולוגית. זה הדבר האחרון שציפיתי ממישהי כמוך. לא תיארתי לעצמי שאת תרדי לרמה נמוכה עד כדי כך", אמר ונעץ בי מבט זועף . " אני לא שקרנית , בבקשה , תאמין לי , טום, רק אל תאמר לי שאני שקרנית." קראתי בקול מתחנן . " מה קרה , החלטת לצמצם בשקרים או להסתפק בעובדה שהשקר טבוע עמוק בדמך ואת יכולה להיגמל מהתכונה הלא טובה הזאת. אני לא מעוניין להמשיך ולדבר איתך , עד שתחזרי להיות שיר הישנה. זאת שאהבתי. אין לי שום רצון לדבר עם בנות שקרניות שלא יודעות להיות אמתיות ", כך אמר בכעס ועזב את החדר.

הגעתי למסקנה שהשקר לא יביא לי שום תועלת בשום דבר שאני אעשה לטוב או לרע . עדיף לומר את האמת תמיד מאשר לחיות בשקר ולהיות מסוכסכת עם בנות כיתתי.
טום צדק , עד שלא ייעשה ביעור שקרים לחלוטין אז הוא לא יהיה מעוניין להמשיך ולדבר איתי. כמה הוא צודק , לבת שקרנית אין שום עניין להיות עם בן אדם שרוצה כנות ואמינות תכונה שלצערי, אינני יכולה לשנותו . למרות שאני עושה מאמצים גדולים לספר את האמת ולא לשקר לאנשים . לשקר זה טבוע בדמי וכבר חלק מהאני העצמי שלי.
אהבתי את טום , אבל לא אותה אהבה שאני רוחשת לאוראל , בן אחר אני לא אוכל לחבב , מלבדו. הוא היחיד והנצחי. טום הוא שובב ואנרגטי. אני מרגישה קשרי ידידות מאוד עצמותיים כלפיו. אבל אני לא מאוהבת בו. אומנם את טום למדתי להוקיר ולהעריך כידיד אך לא ברמה שאהבתי את אוראל . אוראל הוא הרבה יותר עדין , שקט, ביישן. יש לו נטייה לגרום לי לצחוק עימו. וכאשר אני בקרבתו , אני מלאת התרגשות ושמחה. אני ואוראל ידידים טובים מאוד מתחילת השנה. אך , צריך שיהיה בי האומץ להודות בפניו שאני מאוהבת בו. אחד מאיתנו , צריך שיהיה בו האומץ לגשת ולהודות ברגשות. לשכוח מהביישנות , ולנסות להעיז להתקרב ולהודות באהבה העצומה שאני מפגינה כלפיו.
ידעתי מראש , כמה שהשיחה הזאת תהיה קשה מנשוא. למרות שאני מאוהבת בו , קשה לי עדיין לבחור עם מי עלי להיות. טום או אוראל. אני מאוד מבולבלת לאחרונה. כמה שהשיחה הזאת תהיה קשה עלי , אני עלולה לשבר את ליבו ולהאיץ את הסוף לידידות שלנו. נראה לי , אני אוהבת את שניהם.

התפכחתי והבנתי שהשקר הוא האויב הכי גרוע של האדם. רציתי לשוחח עם טום ולגמור עם השקרים אחת ולתמיד. אני לא רוצה שיהיה לי מוניטין של בת שקרנית ומניפולטיבית , התדמית של הילדה הדחויה והלא רצויה מחוקה בעבורי לנצח.
מה אני ארוויח מהשקרים ומהמצאות האלה ? אם אני אשקר , איזו מסקנה אני אלמד מהתכונה הלא טובה שאני לא מסוגלת להיפטר ממנה.
אוף!! איזה עולם מזופת התברר לטום לא רק שאני יצור שאי אפשר לסמוך עליו , אף אני נחשבת כגורם מרכזי לאגואיזם בעבורו. כי אני בת שקשה " לאכול" אותי ולהתיידד איתי . אני לא תורמת רבות לטובתי הן בפן החברתי והן בפן הרגשי. הבנתי שאם אני לא אעקור במהרה את התכונה האיומה הזו שיוצרת לי תדמית של הבת השקרנית , אף אחת לא תחפוץ בחברתי .

אני פוחדת לאבד אותו. אבל אינני מוכנה בשום פנים ואופן לוותר על הידידות שלנו. לאחרונה , התבהרו הרבה דברים בראשי. כל-כך הרבה דברים הבנתי שגרמו לי לבלבול מוחלט. אני רוצה להיות חברתו. ואני זאת שאציע לו חברות. אולי זאת היתה האכזבה מאוראל , שלא רק שלא זכינו לממש את אהבתנו. מחד גיסא , אני לא מצליחה להתרחק מחברתם של השניים. חשבתי שהרגש הזה יעבור לי מתשיהו. אבל זאת לא אהבה רגעית . נוכחתי לדעת שלא רק טעיתי ההרגשה הזאת רק הלכה והתחדדה ככל שחלפו הימים . אני מחבבת אותו יותר. ואהבתי אליו רק הולכת וגדלה. מאידך גיסא , אני מאוהבת בו לחלוטין. כשאני רואה אותו עם אגם לבי נצבט. אילו רק יכולתי להתגבר על הבושה הזאת ולהודות בפניו על שאני מאוהבת בו . אני מתרחקת מחברתם של השניים , השתדלתי לא לשהות במחיצתם. בל משים , אני עוקבת אחריהם . אני ראיתי אותם . ליתר דיוק את אגם ואוראל. מתנשקים , מבלים הרבה יחד. ראיתי אותם משוחחים אוחזים יד ביד , ואני נותרת כמיותמת בצד.

אוראל לא חש שחל בי שינוי יוצא דופן. הוא אפילו לא שאל אותי לשלומי. חשתי מיואשת ומדוכדכת יותר מתמיד.
ניגשתי במרוצה לחדר מס' 23 כדי לשוחח עם טום. מצאתי אותו מאזין למוזיקה . " טום , האם אני יכולה לדבר איתך שנייה? " טום סובב את ראשו לעברי , " שיר , את תצטרכי לעבוד קשה מאוד כדי שאני אסלח לך, עד שתהיי נקייה לגמרי , אני לא מעוניין להמשיך ולהקשיב להסברים שלך , בסדר?"
" טום בבקשה , אתה חייב להבין אותי , אני לא מאוהבת באוראל . אני אוהבת אותך , טום ואני רוצה להיות חברה שלך , מה דעתך?."
" מה אמרת? " שאל טום כלא מאמין , " אני אוהבת אותך , ואני רוצה להיות החברה שלך לתמיד."
" שיר , את באמת רוצה להיות החברה שלי ? אם כך , אני מסכים . מעכשיו אני חבר שלך . מאמי שלי , אני כל-כך אבל כל-כך אוהב אותך, שיר , אם את באמת רוצה בי ולא מתכוונת לשקר אותי לעולם. אני מוכן שתהיי החברה שלי , רק בתנאי אחד , שנהיה כנים זו עם זה" טום אחז בידי בהתרגשות . " מקובל עליי, אני לא רוצה להיות שקרנית יותר , אני אוהבת אותך , טום אתה חייב להבין שאני מבולבלת מאוד."
" זה לא ייתכן שאוראל יחצוץ ויהיה באמצע , אני לא מוכן בשום פנים ואופן שתהיי איתו. רק את בסופו של דבר תקחי החלטה נבונה , אני מקווה שהוא לא יתמרן אותך דווקא לבחור בו. את לא מוכרחה לשגות מלכתחילה הוא תימרן אותך שאת לא תרצי להיות איתי. מה זה אמור להביע? מה הוא מחליט בעבורך עם מי את תרצי להיות , או איך תבחרי מבין שנינו?"

" אל תקשה עליי , טום, אני עדיין מבולבלת , זה לא קובע שאני אוהבת אותו!"

.
" אם את תרצי באמת להיות איתי ולא מתוך רחמים. אז תצטרכי לקחת החלטה קשה. כי עייפתי כבר מלאכול את השקרים שלך ." אמר טום בקדרות , " אני רוצה להיות כנה איתך . אני אוהבת אותך כל-כך , טום , אתה לא יודע כמה קשה עליי ההחלטה. יהא אשר יהא. בגלל שאני פוחדת לאבד אותך , אתה צודק בהחלט. אני פחדנית גמורה שמפחדת מהצל של עצמה. השקרים האלו כל-כך לא בריאים לי שאני רוצה להיפטר מהם."
" את פגעת בי מאוד , שיר , אבל אני רוצה לתת לנו הזדמנות שנייה, לשנינו , שיהווה מבחן על תנאי אם את באמת רוצה לחיות ללא השקרים וההמצאות . הדרך הזאת שסיגלת לעצמך לא בריאה לך."
" ואני לא רוצה שתחשוב שאני שקרנית ," הוספתי בחצי קול , " אני לא חושב שאת כזאת . מטבעך את נערה כנה ואמינה. אני מאמין שנוכל למצוא דרך להתגבר על הקשיים שהיו בדרך כדי לבנות את הקשר שלנו. " אמר טום בחצי חיוך . " היי! הי! הי! תתעודדי אל תניחי לאף אחת לחשוב עלייך אחרת , שמעת? אחרת אני באמת אפסיק לדבר איתך אם תמשיכי לרדת על עצמך כל-כך."
" הלוואי וכולם היו חושבים כמוך , אני סבורה במאת האחוזים שאני כישלון מוחלט ." אמרתי בדיכדוך קל , " הלו! תפסיקי להתכווץ כל הזמן , את יודעת למה את ככה? בגלל שאת לוקחת את העניינים יותר מדיי ברצינות , הלוואי והייתי גורם לכולן לחשוב שאת מיוחדת וכל-כך יוצאת דופן מהבנות שמתעניינות ביופי ובאופנה . אני רואה את היופי הפנימי שבך. ואם תמשיכי לחשוב שלילי כל החיים יחשבו שאת באמת כישלון גמור. את מכירה את הפתגם הזה? העיניים הם ראי הנפש. תתחילי להאמין בעצמך ולקבל את הדברים בקלילות. כי החיים הם כמו גלגל."

" אף אחת לא חושבת עליי שאני מושלמת , ולא כל הבנות יודעות שאני כישרונית ויודעת לדבר. אני ביישנית והדבר שאני הכי רוצה שישתנה בי שאני אהיה יותר פתוחה ומלאת ביטחון."
" את רואה ? כשאת רוצה לדבר את מדברת ! תגידי שיר, למה את מרגישה פתוחה רק איתי ? מדוע לא גם איתן , אני מתכוון עם בנות כיתתך את יכולה להרגיש פתוחה כפי שאת מרגישה בנוח איתי." אמר. זרקתי לעברו " שלום" מרוחק , ומיהרתי לשוב לאגף הבנות א'.