רגע של שפיות
נשענתי על הקיר המחוספס שהרגיש כמו סכינים קטנות בגבי.
דן פתח את הדלת וסימן לי עם ידו להיכנס.
נשארתי שעונה על הקיר.
דן התקרב אלי ושם את ידיו על הקיר בין גופי כיאילו רוצה לכפות עלי את מילותיו.
הרגשתי את הלב שלי פועם בכול האיברים.
"רוני" הוא אמר בקול רציני "אני הכי רוצה בעולם שתיכנסי ונעשה דברים" הוא נזהר במילותיו אבל האישונים שלו שהתרחבו מעידים על מה שרצה להגיד.
"אבל אם את לא מרגישה בנוח אני לגמרי יבין, יתבאס קצת" הוא מחייך, מנסה לקחת את השיחה למקום קליל "אבל לגמרי יבין".
הוא כול כך בוגר. כול כך שונה משאר הבנים שהכרתי. הוא חרמן ורוצה אני רואה עליו אבל הוא יודע לשלוט בעצמו. תמיד חשבתי שאני יאהב גבר שולט, חזק שסוחף אותי בעיניינים האלה אבל משום מה הרגישות שלו לגמרי עושה לי את זה.
"אני יכולה להיות קצת לחוצה אבל לרצות?" אני אומרת בכנות.
"ברור" הוא מחייך ונושק לי על הלחי. התגובה שלו כול כך במקום.
הוא מושיט לי את ידו ואני מחזיקה אותה.
היד שלו כול כך גדולה ואני כול כך אוהבת את זה.
"השותפים שלי בדירה אבל הם לא מזיקים" הוא זורק לי שאנחנו עוברים את הדלת.
ריח חזק של נרגילה חודר לאפי. ודי בטוחה שזה לא הדבר היחיד שעישנו שם.
השותפים שלו ישבו על ספה חומה ומרופטת מכוסה במפה לבנה.
השולחן היה מלא בבדלי סיגריות ושתי בקבוקים ריקים של קולה שכבו על הרצפה.
איזה דירת רווקים טיפוסית.
בינהם עמדה נרגילה מרשימה למדי.
הם הסתובבו אלינו.
"שי ,גל זאת רוני ידידה שלי" ידידה זאת הגדרה נחמדה. יותר טוב מקטינה שהכרתי באינטרנט והבאתי אותה לדירה בשביל להעשיר את הניסיון המיני שלה. כן אני בסדר עם ידידה.
"היי רוני" הם אמרו בתיאום מושלם באופן מפחיד.
העיינים שלהם היו אדומות.
"רוצה משהו לשתות" הוא שואל ומתקדם לעבר המטבח.
"אני אשמח למים" הלכתי בעקבותיו.
הוא הוציא את בקבוק מים והושיט אותו לכיווני.
התקרבתי אליו בצעדים איטים והחלטתי שעכשיו בא לי.
לקחתי את הבקבוק מידו והנחתי אותו על השיש מאחוריו.
"את לא רוצה לשתות?" הוא שאל מבולבל.
"עכשיו אני רוצה משהו אחר" אמרתי בלי לגמגם וחייכתי.
נצמדתי לגופו והוא נשען על המקרר.
תפסתי את השיער שלו משכתי אחורנית ונישקתי אותו בצוואר.
הוא גנח קלות ואז התעשת "את לא רוצה לעבור לחדר?"
"מה רע במטבח" אמרתי לו בין הנשיקות לנשיכות בצוואר מתנשמת בכבדות.
הוא מסיט את גופו ממני בתנועה חדה.
"אני בחדר" הוא מחיך ועוזב את המטבח.
אהבתי את זה. אהבתי שהוא קצת לא רוצה ואני רוצה יותר. זה נתן לי תחושה של שליטה.
ניגבתי את השפתיים והלכתי לחדר.
הוא ישב על המיטה עם רגלים פתוחות כיאילו רק חיכה שאזום איזה מהלך ואקפוץ עליו.
התנוענתי באיטיות בחדר שלו.
ידעתי שזה בטח מעצבן אותו הטיזינג הזה.
בשולחן שלו עמדה תמונה שלו מחבק שתי בנות עם חזה חשוף.
החזקתי את התמונה "מתיאלנד?"
"כן" הוא התרוממם מהמיטה.
ראיתי לאן זה הולך "איפה השירותים?" אמרתי לפני שהוא הספיק להגיע אלי.
הוא נאנח "במיסדרון עד הסוף ימינה".
נכנסתי לשירותים הצרים והסתכלתי במראה.
נראתי טוב. באמת.
סידרתי את השיער ואז רגע של שפיות תפס אותי.
אני בת"א בבית של בחור שאני לא מכירה יש פה עוד שני גברים ואשכרה מטרת בפגישה הזאת היא מין על כול נגזרותיו.
ברשימה של הדברים המטומטמים שעשיתי אפשר להגיד שזה נמצא די גבוה.
אני מרגישה שבא לי פשוט לברוח מפה.
אני מטומטמת. זה מסוכן נורא. מה חשבתי לעצמי???
אני תופסת את פני בין הידיים ולוקחת נשימה עמוקה.
דן יבין. הוא בוגר. אני פשוט יגיד לו מה אני מרגישה.
אני עומדת במפתן החדר של דן.
הוא באותה פוזיציה.
רק בלי חולצה.
השפיות עוברת.
אני מתנפלת עליו
תגובות (7)
כתיבה יפה. מספיק יפה כדי לגרום לי לקרוא קטע עם תוכן שפחות מדבר אלי.
אני ממש שמחה לשמוע שהצלחתי לעשות את זה. תודה רבה.
אהבתי.
אני דווקא מאוד מאמין בלהעיז ולפרוץ גבולות.
השפיות נעלמה ברגע שהיא הסכימה ללכת לבית של דן.
אם כבר, זה היה חוסר שפיות לצאת משם ולתת לרגע המיוחד לחלוף.
מסכימה איתך.
יש משהו מאוד כיפי ומרגש בלפרוץ גבולות אבל מצד שני מפחיד קצת.
תודה רבה.
לא היה כתוב טוב בעיניי, חסר
מקבלת את דעתך. את יכולה לפרט יותר מה היה חסר?
אני חושבת שאת תיארת את זה קצת כמו סרט מדי. תסריט. שבראש הוא מצויין אבל בתור סיפור הוא חסר. חסרים השלבים שנותנים לנו להרגיש למה ואיך ושהיה רמז מטרים. חסר פה, עיקר בסוף, תחכום מה.