לאהוב את אביטל פרק ב'- מיהו המעריץ האלמוני שלך, אביטל

פרק ב'- מיהו המעריץ האלמוני שלך , אביטל?
בחור כלשהו שקוראים לו בניסיו פואנטה , שלח לאביטל בעילום שם
ובכרטיס ברכה ללא חתימתו ורדים אדומים כדם. שרון הייתה בטוחה
שהזר ורדים הוא שלה. היא רצה בהתלהבות בכל בחדר וצעקה ביתר
התלהבות: " יש אלוהים בשמיים , הוא שמע את תפילותיי ואכן שלח
לי את הבן זוג. אני כל כך מאושרת." אמרה שרון בשמחה. אביטל
ישנה עדיין את השינה העמוקה שלה. עדי שיחקה בינתיים באייפון
שלה. שרון בהתה בזר הורדים בהתלהבות ודמיינה איך הבן אדם ששלח
לה את הזר ורדים נראה . היא כבר ציירה בתוך מוחה את מודל הגבר
המושלם.
היא הדליקה את הטלוויזיה הארגנטינאית וצפתה בתוכנית האהובה
עליה. היא הניחה את ראשה על הכרית ונאנחה בקול. אביטל בדיוק
הקיצה בדיוק משנתה . היא הביטה בשרון במבט חמור סבר.
היא הלכה לעבר השירותים , נטלה מגבת צחורה מן התא המלא במגבות
צחורות. אביטל הביטה סביבה בשעמום. היא קמה והשחילה בעדינות
את כפתורי חולצת הפיז'מה שלה. שרון לבשה את השמלה הכחולה ההיא
שקנתה פעם בזיפ. אביטל התלבשה בשמלה פרחונית ונעלה את סנדלי
הזהב שלה.
" אביטל , איך השמלה?" שאלה שרון בחיוך שובב והלכה כמו
דוגמנית. אביטל התבוננה עליה ברפרוף.
" זה מאוד יפה, חוץ מהצבע. תסלחי לי אם אני אהיה כנה, זה נראה
כאילו התחפשת לליצן." קראה אביטל בביקורתיות.
" כן , את צודקת. השמלה לא מתאימה לצבע הנעליים . אני לא אצא
כך , לפגוש במעריץ האלמוני ששלח לי ורדים אדומים כדם . סוף סוף
מצאתי את הנסיך שלי .את יודעת , שמו של הבחור ששלח לי את
הורדים לא מוזכר בכרטיס ברכה. אבל אני בטוחה שהוא שלח לי את
הזר ורדים האדומים כדם." השיבה שרון בביטחון עצמי מופרז.
" איך את יכולה להיות בטוחה שמישהו אכן שלח זר ורדים אדומים
כדם? את לא יכולה לדעת. אני לא רוצה להיות זאת שתשפץ את לבך
כשהוא יישבר במידה ואת תתאכזבי אם תגלי שהמישהו הזה שלח את
הורדים האדומים כדם למישהי אחרת , ולא אלייך." אמרה אביטל
בראייה מציאותית.
" רגע, אביטל. תני לי לקרוא מה כתוב בכרטיס הברכה. אל אביטל
היפה והמהממת , את כל כולך מלאה ביופי גם פנימי וגם חיצוני.
אוהב אותך מאוד ומת לפגוש אותך, באהבה רבה המעריץ האלמוני שלך.
השארתי לך גם ורדים אדומים כדם." קראה שרון ואז התאכזבה לגלות
שהורדים האדומים הוענקו בעצם לאביטל ולא לה. כל מה שדמיינה ירד
לטימיון.
" לא!!!" זעקת שבר נשמעה מפיה, והיא גם זו שגרמה לעדי לקום.
אביטל הביטה בה בפליאה.
" אביטל , את מוכנה להסביר לי מה הולך פה? מיהו המעריץ האלמוני
שלך , אביטל? את לא מעוניינת לדעת ממי קיבלת את הזר ורדים
אדומים כדם?" שאלה שרון באכזבה. אביטל לא ענתה לה והשתתקה.
עדי הסתכלה על שתיהן בהלם גמור. היא קמה מהמיטה והלכה לעבר
השירותים. שרון התיישבה על המיטה והיא הביטה על השתקפותה
שנראית מן הראי. איך יכול להיות שהשלתי את עצמי. אביטל היא
שתמיד זוכה למירב תשומת הלב. והיא כלום, אף אחד לא מתייחס אליה
ברצינות.
" תגידי , שרון . מה קורה לך? מה קרה לכל ההתלהבות שהייתה בך?
למה את עצובה עכשיו?" שברה אביטל את השתיקה. שרון הביטה על
אביטל בכעס.
" את יודעת למה אני מאוכזבת! ידעת שזאת הייתה התקווה האחרונה
שמישהו יביט עליי באמת , יבחין שאני באמת בחורה שווה. כל כך
קיוויתי ששלחו לי זר ורדים אדומים כדם. ועכשיו כשגיליתי את
האמת, אין לי כבר חשק לדבר איתך. כולם רק שמים לב אלייך. "
שרון הסבירה את עצמה בעצבנות.
" אבל מי שלח לי ורדים אדומים כדם? אני מצטערת , שרון. שאת
מאוכזבת ממני מאוד. אף אחד לא ישלח לי ורדים אדומים כדם, אני
לא מכירה אף אחד שהתלהב ממני מאוד. אני אלך לפתוח את הדלת.
נמשיך את השיחה הזאת מאיפה שהפסקנו." סיכמה אביטל בתקווה. היא
פתחה את דלת החדר. והנה הופיע הבחור שכל כך הדהים את שרון וגם
את אביטל. בניסיו תכול העיניים הופיע בחדר . שרון לא הפסיקה
להסתכל עליו. אני מאוהבת. חשבה שרון למרות שהייתה מאוכזבת.
" היי, מצטער שאני מפריע. אני בניסיו. מי מכן זאת אביטל? שלום
לך יפהפייה. סוף סוף אנחנו נפגשים. אני האדם ששלח לך את הזר
ורדים אדומים כדם. אני רוצה שאת ואני נדבר בארבע עיניים ,
אפשר?" קרא בינסיו במבטא ארגנטינאי כבד. שרון הרגישה שפגשה
בגבר המושלם אותו דמיינה בראשה מזה המון זמן.
" אתה בניסיו המפורסם שהחסיר את פעימות ליבי? אין , אתה מושלם!
אני שרון , החברה של אביטל. אני ואתה יכולים לדבר כדי להכיר
אחד את השני יותר טוב. " ניסתה שרון ללכוד את תשומת ליבו.
למרבה אכזבתה, הוא לא הסתכל עליה כלל אלא התקדם בצעדים גדולים
לעבר אביטל.
" וואו, אתה בניסיו? תודה על הורדים האדומים ששלחת לי. איזה
יופי, אני באה כדי שנדבר. שרון תשמרי על החדר עד שאני אחזור .
בינתיים תצפי בטלוויזיה או תעשי משהו אחר. אוי, אני כל כך
מתרגשת." קראה אביטל בהתרגשות. שרון הרגישה צביטה בלתי נעימה
בליבה.
כששניהם עזבו את החדר, שרון פרצה בבכי סוער. כי באמת בניסיו
מצא חן בעיניה. עדי ניגשה אליה כדי לנחם אותה. שרון התאהבה
בבניסיו כי באמת הוא נכנס לתוך ליבה, מאחר וחשבה שהזר היה
מיועד לה. היא לא ידעה איך להתמודד עם האכזבה הזאת.
" את קולטת , עדי? איך זה קורה לי שאני מתאהבת בבחור שאינו
מעוניין בי? אני לא יודעת, בניסיו מאוד מוצא חן בעיני. אני
רוצה להציע לו שאהיה החברה שלו. ואז אולי הוא יסתכל עליי כאל
בחורה שווה , כשרון הרומנטית וטובת הלב. הוא מאוהב באביטל.
ראית איך הוא הסתכל עליה? " אמרה שרון בבכי. עדי חיבקה אותה
וליטפה קלות את שערה.
" לא, אבל אולי את מגזימה? את לא צריכה להתאכזב, שרון. את תראי
שהוא יבין שאת בחורה מוכשרת , לדעתי את לא חייבת לקחת את זה
לליבך. אביטל מאוד מצאה חן בעיניו. זה לא אומר שאת צריכה
להיעלב ממנה." אמרה לה עדי ברכות.

בינתיים , אביטל ובניסיו דיברו ביניהם. אביטל סיפרה לו שזאת
הפעם הראשונה שלה כאן בארגנטינה. אביטל הביטה בו מוקסמת.
בניסיו הסתכל עליה בחיבה. היא הרגישה שליבה הולך לפול מרוב
התרגשות.
" אז אתה, בניסיו ? להגיד לך מה? אני מאוד מתלהבת להיות כאן
פעם ראשונה. אף פעם לא הייתי בארגנטינה. זאת ארץ מאוד מיוחדת
במינה. ומה אתה עושה כאן , בניסיו?" שאלה אותו אביטל
בסקרנות.
" מה שאת עושה פה, אביטל . וגם את מאוד יפהפייה. אני מאוד נרגש
שנפגשנו וישבנו זה עם זו. את יודעת שאת מוצאת חן בעיני , המון.
אני ממש מוקסם ממך." הרגיש בניסיו צורך לומר את שעל ליבו.