אביטלו'ש פרק 4

אביטלו'ש – פרק 4
אביטל עזרה ללידור ולמאור לפתור תרגילי חשבון מסובכים . היא
הבחינה שחורש ירד לעבר המטבח להכין לו כוס תה חם. הוא לקח את
התיון והכניס אותו לכוס עם המים הרותחים. הוא ניענע את שקית
התיון בפנים הכוס.
לאחר הוא נטל את הספל וחזר למשרדו כדי לעסוק בענייניו.
אביטל שבה לחדרה וגילתה את התחפושת של המוקיון. בקופסת הקרטון
המכילה את החפצים האישיים השייכים להוריו של חורש.
היא החליפה את שמלתה הלבנה בתחפושת המוקיון. אביטל נעמדה מול
המראה והביטה בבואתה הנשקפת מן הראי.
מגניב! חשבה אביטל וחייכה למראה תחפושת המוקיון. היא רצתה
לשעשע את אחיו של חורש. היא ירדה למטה עם התחפושת לעבר משרדו
של חורש. היא פתחה את הדלת וחורש נדהם לראותה לבושה בתחפושת
המוקיון.
" נכון שזה מגניב, חורש?" אמרה אביטל בחיוך קונדסי ושמה את
אצבעה על השפה התחתונה .
" מה מגניב בזה? מאיפה הוצאת את תחפושת המוקיון? אה את הוצאת
מקופסת הקרטון המכילה את כל החפצים האישיים של הורי, את לא
מוקיון ! תסירי עכשיו ומיד את תחפושת המוקיון." ציווה עליה
חורש.
אביטל לא התרשמה והמשיכה להשתעשע. " אני לא הולכת להוריד את
תחפושת המוקיון, אסור להכניס קצת הומור לבית הדיכאוני הזה?"
אמרה אביטל בצחוק וצחוקה היה כצליל פעמונים.
" אני מצווה עלייך להוריד את תחפושת המוקיון , את לא יכולה
לעשות כל מה שאת רוצה , אני הבוס שלך וכל מה שאת צריכה זה
להישמע בקולי. לא לעשות שעשועים על חשבוני ולהכניס את אחיי לכל
הבעיות שאת גורמת לי. בייחוד לא את תמיר." קבע חורש בקשיחות.
" אבל , חורש-" ניסתה אביטל להסביר את עצמה , אבל חורש לא נתן
לה להתבטא.
" שום אבל , תורידי את תחפושת המוקיון ותתחילי לעבוד! אין שום
פינוקים בעבודה הזאת או שאת כאן או שתחזרי למקום שבאת ממנו."
הציב חורש לפניה אולטימטום.
" יודע מה? מצידי שתישאר במשרד המצחין שלך ותספור כמה משימות
עלייך לעשות. אין טעם לדבר איתך. אתה כמו עצם בגרון בלתי
נסבל." אמרה אביטל בייאוש , יצאה את המשרד וחזרה לחדרה. אבל
ברגע שאביטל מתעקשת על משהו היא תשיג אותו בכל מחיר. אפילו אם
זה יהיה קשה לה קצת. בכל אופן , היא שמה לב שקורים לה דברים עם
חורש. כל פעם שהיא לידו, היא כאילו נהפכת להיות כמו קרח. זה לא
סתם שהיא מחבבת אותו , אבל היא עוד תשנה אותו. בזה היא בטוחה
במאה אחוז מלאים .
היא התקדמה לעבר החדר של תמיר ואמיר ונכנסה פנימה עם תחופשת
המוקיון. אמיר נבהל ממנה וכמעט נפל מהמיטה למראה אביטל לבושה
בתחפושת המוקיון .
" אביטל , למה את לובשת את תחפושת המוקיון שהיתה שייכת לאימי?
זה הדבר שחורש אסר על כולנו לגעת במה שהיה שייך להורים." העיר
אמיר בחריפות.
חיוכה נמוג למראה פרצופו החמוץ.
" אז שאני אוריד את זה? למה , זו תחפושת מגניבה , אפשר להשתעשע
דרכה בכל דרך." שאלה אביטל בחוסר נעימות. אביטל צחקה , אבל
צחוקה פסק כי ראתה שכעסו של אמיר רק גובר.
" תעשי לחורש את הטובה של החיים שלו ותורידי את תחפושת המוקיון
מעלייך. אולי זה מצחיק אותך , אבל אותי זה לא ממש מעודד."
השפיל אמיר את מבטו.
" כרצונך , צודק, אני אעשה לחורש את הטובה של החיים שלו אם אני
אוריד את תחפושת המוקיון." החליטה אביטל .
היא פשטה מעליה את תחפושת המוקיון. היא הסירה את האיפור ולבשה
שוב את שמלתה הלבנה.
אביטל החזירה את תחפושת המוקיון לתוך קופסת הקרטון. לאחר מכן
הלכה להכין את מיטתה לקראת הלילה הראשון שלה בבית משפחת כהן.
היא הניחה את נעלי המזל שלה מתחת לכיסא.
אביטל החליפה את שמלתה הלבנה בפיז'מת החורף עם הפסים התכולים.
היא אהבה מאוד את הפיז'מה הזאת. אבל היא לא ידעה למה חורש מציב
מחסומים בדרכה בכל פעם שהם מדברים. היא פשוט לא יכלה להבין את
ההתנהגות הקרבית הזאת שלו. ככל שחלפו השעות , העבודה עם הילדים
נעשית לה יותר קשה. היא שמעה דפיקות רמות על הדלת.
" מי זה?" שאלה בקול לא רגוע , היא הביטה עליו בצמצום עיניים.
חורש הביט לפנים החדר לראות אם אביטל נמצאת שם. " שלום אביטל ,
זה חורש. אה את מתכוננת לשינה? רציתי להגיד לך משהו." אמר בחצי
לחש , אביטל לא הצליחה להבין מה הוא אמר.
" אהממ, חורש . אני מאוד פגועה מהתסכולים שאתה מוציא עליי .
בכל מקרה , על מה רצית שנדבר?" אמרה אביטל ונתנה בו מבט שואל.
" אה , אביטל . אני רוצה לדבר על רגשותיי אלייך." הוסיף חורש
בישירות. אביטל הביטה בו פעורת פה , היא חשבה שהיא חולמת.
" מה?? על איזה רגשות אתה מדבר? " לא הבינה וחשבה שהוא מתלוצץ
. היא הביטה בו במבט תמה.
" אני יודע שזה נשמע לך משונה , אבל ברגע שהגעת לבית התחלתי
להרגיש אלייך כל מיני רגשות , לא יודע, אני ממש מחבב אותך,
והדבר הבא שאני אשאל אותך אם את מסכימה להיות רשמית החברה
שלי." הוסיף חורש ברגשות מעורבים.
" לא יודעת אם להאמין לך , מה אתה מתכוון באמת? אם כך , אני
מסכימה להיות רשמית החברה שלך." אמרה אביטל בחשש. חורש הביט בה
מחויך.
" אני מתכוון באמת , בקרוב תגלי את חורש האמיתי. ותראי שאני לא
כל כך קשוח כמו שחשבת. " הבטיח חורש. היא הביטה בו בחיוך בלתי
מוסבר.
" טוב לילה טוב אביטלו'ש ." אמר חורש ויצא את החדר לכיוון החדר
שלו.
" לילה טוב גם לך , חורש!" אביטל קראה במתיקות. ועדיין חשבה
שהיא חולמת. היא לא האמינה שחורש העיז להציע לה חברות.