שחור לבן- קסם במה

האיש מסובב את אצבעותיו, מנגן על כלי בלתי נראה. שקט שורר בקהל. האנשים בחליפות שיושבים שם ומאזינים משותקים למראה עיניהם. זה שנים שקסם אינו נראה בפומבי, לעיניי רבים. המועצה האחרונה אסרה זאת לאחר שאנשים החלו לצוד את הכשפים והמכשפות, מנסים לסלק את הקסם מהעולם הזה.
אך הוא התנגד לכך. מאז ומעולם הוא התנגד. קסם צריך להיראות, בלי פחד או בושה.
הוא המשיך בנגינתו על הפסנתר הבלתי נראה, עוצם את עיניו ונותן לידיו להיסחף עם המוזיקה.
אור הבמה התחיל להתעמעם לפתע מחדירה של נוכחות זרה של קסם. עיניים לא מנוסות לא יראו את גלי הקסם הרבים שחלו להתנגש אחד בשני, מנסים להראות עליונות בשביל המאסטר שלהם.
המנורות החלו להתנפץ מעל ראשיהם של אנשים בקהל, וצרחות נשמעו מכל עבר. רבים הרימו את ידיהם כדי להגן על ראשם מפני הרסיסים, אך דבר לא פגע בהם.
ידיו של האיש היו מושטות לעבר הקהל, עושות תנועות מוזרות. נראה שהוא החזיק את כל שברי המנורות בעזרת כוחו האוויר. ביום רגיל דבר כזה אינו דורש מאמץ מיוחד, אך לאחר התקרית על גלי הקסם ממקודם הוא נחלש מעט; מה גם שהוא לא היה מוכן לחשיפה מלאה של כוחו בפומבי.
לפתע נוכחות הקסם נעלמה כפי שבאה, בפתאומיות. האיש סיים את המופע בהצלחה לקול מחיאות כפיים ונעלם אל מאחורי הבמה.
עיניו קלטו דמות בעלת כובע אדם שנעמדה בקצה המסדרון, מביטה היישר בו. הוא התקרב לעברה, רק כמה צעדים, אך שוב שבה נוכחות הקסם ממקודם. זה היה כאילו שהנוכחות באה ממנה; לא, לא כאילו, הוא היה בטוח בכך. אם כבר, אפשר היה לומר שהכוחות שלהם היו כה חזקים, עד שהם לא יכלו להתקרב אחד לשנייה.
אישה, מכשפת? לזה הוא כמעט ולא האמין.
גל הדף נוסף היכה בו, מתגרה.
חיוך קל היה על פניה כאשר הוא הביט בה, לאחר שמעד טיפה אחורה מין ההתנגשות. היא זרקה לעברו קלף, ונעלמה. הוא הרים את הקלף, שהיה צבוע בשחור לבן. לימים הוא עוד ייזכר בקלף הזה, אשר היה הדלת הראשונה להכל.
קוביות משחק צוירו עליו.