בקבוק מים

אתה מתלהב מ-כל שטות,
ואני מתרגש מחדש כמוך
איך הבקבוק מחזיק את המים,
ואיך המים מצליחים לזרום דרך הצינורות,
בשפריץ
איך יש לך תזמורת שלמה ברדיו,
בלי אף כלי נגינה שמנגן פה בחדר
ואור בלילה כשחשוך ממנורה צנועה באמצע התקרה,
שנדלקת בלחיצת כפתור
אני רואה אותך מחליף מילים עם אנשים,
שאתה לא מכיר, או ש-כן, ונמצאים רחוק מכאן
אתה לא רואה אותם בכלל כשאתם מדברים –
דרך המחשב והטלפון
והם אומרים שהם בחיפה, ירושלים, באר-שבע, תל-אביב,
הם יכולים להיות גם בסין,
ואתה מתרגש כמו ילד קטן
אתה רואה על המסך זמרים ושחקנים,
שמזמן כבר נפטרו, או שהם כבר הזדקנו
ועל המסך שלך הם צעירים כמו גבעול צעיר
אתה שומע שירים שהוקלטו מזמן,
שומע הופעות ורואה דברים שכבר לא קיימים,
והם נשארים בדיוק אותו הדבר,
למרות ששרו, אמרו, ניגנו, היו, לפני שנולדת
הרבה לפני שנולדת
ואתה אומר לי בעיניים לחות מהתרגשות –
איך זה יכול להיות?
וגם אני לא בטוח שאני יודע,
וגם עיניי לחות.