הילדה ההיא
הילדה ההיא יושבת "פה"
היא יושבת לבדה
היא מסתכלת אל האופק
היא בוהה
היא מתבוננת במרחק
העיניים שלה שקועות
זה נראה כאילו היא מחפשת
מנסה למצוא דבר מה ב"שם" הלא קרוב
היא מחכה שהדבר יגיע
היא ממתינה ב"כאן" שלה
הילדה ההיא יושבת "פה"
כאילו בבועה
והיא נראית עטופה במין הילת בדידות
היא שרויה באפלה
הילדה ההיא
היא נראית כאילו משהו שולט עליה
ומרתק אותה ל"שם" המהפנט
אבל היא לא יכולה לנוע מה"כאן"
וגם לא לברוח
רק להסתכל ולקוות
להפסיק כבר להיות
הילדה ההיא יושבת
היא יושבת "פה" בדממה
והיא לא ממש נוכחת
היא סתם נמצאת
והיא לבדה
המחשבות שלה משוטטות
הן עפות לה מהראש
והיא רוצה לעוף איתן
לברוח מה"כאן" שהיא נמצאת בו
היא לא רוצה יותר להיות
היא חושבת על ה"שם" שבמרחק
והיא בסך הכל יושבת לה לבד
זה נראה כאילו בתוכה יש עומק לא ברור
מן תהום של חוסר אהבה
והיא אבדה בפנים מזמן
ולא רוצה לחזור בחזרה
היא מעדיפה להעלם
אז סתם יושבת "פה" לבד
היא מחכה לדבר מה שיגיע
ויקח אותה ל"שם"
היא מקווה שזה יקרה "עכשיו"
היא מרותקת אל ה"כאן" הזה שהיא תקועה בו
והיא רוצה להיות כבר "שם"
אז היא פשוט בוהה בו
וממשיכה לתהות מתי תילקח
מה"כאן" שבו היא לא רוצה להיות
ומה"עכשיו" שבו היא מתפללת לא לשהות
הילדה ההיא
היא יושבת לה
ומקווה שיום אחד משהו יקח אותה
והיא תעוף מה"כאן" שלה ל"שם" ההוא
ואולי כבר לא תשב לבדה באפלה
וככל שמתקרבים אליה
אז גם מבינים ומרגישים
שהיא מוצפת בבדידות שלה
ותוך כדי שקועה באופק הרחוק
והיא רוצה לעוף אל הרקיע
ולהעלם לה מ"כאן" סוף סוף
ואם ממשיכים ומתקרבים
ואז יושבים "פה" לידה
היא מסיטה את המבט מהרחוק אל הקרוב
ומסתכלת ובוהה
לתוך העיניים שמולה
בקושי לשנייה
היא מחזירה את המבט לאופק
ומתחילה לשקוע בשמיים
ושוב להעלם ב"שם" המרתק
אבל היא לא יושבת יותר לבד
מפני שהעיניים שבהן היא קודם התבוננה
החליטו להישאר
להיטמע איתה באפלה
לאחר זמן מה
היא לפתע מתנתקת מה"שם" שאליו היא משתוקקת כבר זמן רב
ומתחילה להתקרב בחזרה
הנוכחות שלה פתאום מורגשת
והיא נראית די מפוחדת
בסוג של בהלה
אבל עם הזמן היא תתרגל וגם תבין
שאפשר להיות ב"כאן" וב"עכשיו"
מפני שה"שם" ההוא כבר לא ממש מושך
כי ה"פה" שלה פתאום כבר לא כל כך לבד
תגובות (0)