בא לי לומר לך, בפנים

בא לי לומר לך, לספר לך,
הכל, על הכל.
אני מאושר אתך, כיף לי אתך,
מצייר אותך בחול.
מתי תבואי הנה, ותשמעי מפי?.
אני רוצה שתאחזי בידי,
ולעולם לא תרפי.

בא לי להניח לך יד על החזה,
לדעת מה לבך מרגיש,
כי לפעמים אני מנסה לקרוא מחשבות,
וזה נהייה יותר ממתיש.
כשהכול מתכסה בחושך מתגעגע,
יש פינה שבוערת על ידי נר.
כשאת אתי בלב, מטיילת בו,
והוא מבקש שאגרום לך להישאר.

אני רוצה, אבל לפעמים
זה פשוט כ”כ מעייף,
מכאיב ומענה,
כמו ללכת על שביל קוצים, יחף.
ואני לא יודע אם החלום יתגשם,
דברים נבנים ומתפרקים,
עם כל נשימה שאני נושם.
תאמרי לי, מתי, אם בכלל,
אוכל לטעום ממך?
מתי אוכל לחבק אותך הכי חזק,
כשאני לוחש בלהט את שמך?