אוהבת אש

מאז ומתמיד אני זוכר שרציתי אותה.
שרון הייתה הטעם לחיים שלי אז.
הייתי אבוד והיא הייתה סימני הדרך שלי.
התאהבתי בשרון בגלל הדרך שבה היא דיברה, כל כך הרבה ניסיון , כל כך הרבה כנות.
שרון נמשכה לצרות, ככה בעצם היא צוורה ניסיון.
היו לה הרבה אקסים עוד לפני, אז כרגע כשאני כותב עלייה, האקסית היחידה שלי, היא כנראה מדפדפת ובוחרת באיזה אקס להזכר. אם בכלל.
שרון עזרה לי לי תמיד.
אפילו כשנפרדנו וצצה בעיה קטנה היא קפצה לעזור לי.
בהתחלה הלך טוב עם שרון, היא החזירה אותי למסלול ותמכה בי. זה היה הדדי.
כשהתחילו להגמר הבעיות בחיים שלי, כל התחילו להגמר היחסים…
שרון נמשכת לאש, וכשאין אש, אין שרון.
לקח לי הרבה זמן להבין את זה.
יום אחד היא פתאום נפרדה ממני.
הייתי מרוסק , הייתי שבור.
אני חושב שבכיתי שבועיים כמו נקבה.
היא לא נתנה הסבר. או שבעצם כן , זה הלך בערך ככה "כבר לא טוב לי יותר, לא יודעת".
אני יודע שרון.
ברגע שהגז נגמר והמצית לא נדלקת יותר, קונים חדשה.
אז שרון מצאה מצית חדשה. עם להבה הרבה יותר גדולה משלי, תודה לאל.
היא אוהבת אש.
אבל אם שופכים מים על האש, השריפה נגמרת.
וזה טוב.
שרון רצתה שרפה , אבל יום אחד היא תקבל כוויה.