התיכון למתים – הקדמה והרשמה

שם:מאיה פיירשטיין

שיט למה זה נשלח? אני אעשה מחד

אני הולכת לכתוב שדה (מותר שהיא תיראה כמו בת אדם רגילה כשהיא רוצה?)
קטניס אוורדין, סוף.

שם : אמברל (אמברלי )
גיל : 17
יצור צללים : ערפד(כמו בדמדומים )
אופי : היא לא תפגע בזבוב אם אין לזה מטרה אבל אם יש היא תרצח בדם קר , שונאת זומבים , כל הזמן עושה קנקים באצבעות , אוהבת לרוץ , חושבת פעמיים , בעלת כוח סבל (אם זה נחוץ )
מראה : שיער חום בהיר , עיניי דבש , בכושר , גובה ממוצא , פנים חדות .
רקע : דורות על גבי דורות של שאנארה במשפחה ענקית , כל שנה וחצי שנים היו עוברים (הם היו חשדנים ) עד שהיא החליטה שמספיק לה לחיות בצל משפחתה ועזבה בגיל 16 וטיילה בעולם , לא קיבלו אותה
משהו נוסף : תשנה / תשני אם משהו לא מתאים

שחכתי שם משפחה : שאנארה

שם: אנג'ל
גיל:17
יצור צללים: ערפד מוצץ דם עם יכולת לקרוא מחשבות לרוץ מהר וחזקה להפליא
מראה: גבוה רזה שיער חום עיניים כחולות וכשהיא צמאה לדם העניים הופכות להיות אדומות
רקע: הפכו אותה לערפד בגיל 12 כשהיא ראתה את הוריה ואחיה נרצחים על ידי ערפדים (בגלל ששתו את הדם שלהם עד הסוף ולה נתנו לסבול בתוך ערפד)
הוריה נתנו לה את השם אנג'ל מכיוון שכשנולדה היא הייתה מלאך ועכשיו היא ערפדתית מוצצת דם
מקווה שזה מספיק… :)
שיהיה לנו בהצלחה

חחחחחח דומיניון יצא לנו אותו דבר כמעט שאני יחליף?

אז סבבה רק נשנה להם את הרקע

כן היא בעבר הייתה מלאך שיכול היה לרפא אנשים ועכשיו היא רק משמידה..

שם: אביגל ניר.
גיל: 16.
מראה: שיער שחור מתולתל ארוך, עיניים כחולות כמו הים.
רקע: כשהייתה בת 8 ניתקפה על ידי זאב ונהפכה גם לזאבה, היא הסתירה ממשפחתה את זה שהיא זאבה במשך שנתיים.
הם גילו שהיא זאבה כשחבורת זאבים פרצה לביתם וביבקשו מיהם (מההורים שלה) להביא להם את הבת שלהם, הם לא הסכמו ולכן הם נירצחו.
אביגל ראתה את הורייה נירצחים על ידי הזאבים בדם קר, וביגלל זה היא החליטה להיות זאבה בודדה לא משנה מה. (לא ליצור קשרים עם זאבים אחרים).

(שחכתי ליכתוב את האופי)
היא מצחיקה, חשדנית, חכמה, מיסתורית, בעלת הפחנה חדה, סגורה, מיתבודדת, היא אוהבת לעשות שטויות ולהסתבך בצרות.

אני אכתוב דמות ואשלח אותה מחר בסביבות שבע-שמונה. אל תשאל למה כל כך מאוחר -,-
ואל תחשוב שירדתי מכל הקריפיות, תתכונן לאחד הדברים המלחיצים ביותר שקיימים, ככל הנראה.
זה יהיה או זומבי או רוח, תלוי מה יותר יתחבר לי. לא לך. לי ^^
בהצלחה עם הסיפור!

שם:לורן גיימס
גיל:16.
יצור: ערפד
אופי;נאמנה, רצינית, חכמה, סבלנית
..
מראה: שיער חום שטני ,עיניים ירוקות.
רזה. יחסית גבוהה
רקע: אחותה נעלמה כנראה נחטפה והוריה לא ידעו חוץ מזה שהיו בתאונה, היא מנסה למצוא. רמזים שמאוד מפתעים אותה כמו שאחות שלה גם ערפדית ושהוריה בכלל נהפכו לזומבים…

מקווה שזה בסדר, בהצלחה!

שם: האנה טסון
גיל: 15
יצור: רוח רפאים
מראה: עור חיוור, אבל הלחיים שלה סמוקות מאוד. נמוכה. שיער בלונדיני כהה עד קו הלסת עם פוני ישר שמסתיר לה את הגבות. לאורך השביל השיער שלה בצבע כחול כהה. אין לה צבע בעיניים- הן לבנות לגמרי חוץ מהאישונים ( P: ) ציפורניים כסוסות.
אופי: שתקנית, נדיבה, שמה לב לכל מה שקורה סביבה כל הזמן. נוטרת טינה וכשהיא נוקמת היא חסרת רחמים. חשוב לה למצוא חבר אמת אחד לפחות. מאוד ריאלית, חייכנית, מתנהגת בעייפות אבל יכולה להחזיק מעמד (למשל בריצה או קרב) להרבה זמן.
רקע: היא לא זוכרת איך היא מתה. היא גם לא מצליחה לישון אלא אם כן היא ממש עייפה- ואז מגיעים לה זכרונות מהעבר במקום חלומות: ההורים שלה היו אנשים רגילים, וגם כל האחים שלה. סך הכל כל החיים שלה היו רגילים עד שבגיל 14 המשפחה שלה טסה לחו״ל, והיא נשארה לקייטנה. הייתה תקלה במטוס, הוא התרסק וכל הנוסעים מתו- כולל המשפחה שלה. היא לא ידעה איך להתמודד עם זה. במשך חודשיים היא היתה בדיכאון ולא הצליחה לעשות כלום. סבא וסבתא שלה טיפלו בה. לאט לאט היא הצליחה לחזור לעצמה, אבל לפני שהיא התאוששה לגמרי היא היתה מעורבת בתאונת דרכים- סבא שלה מת והיא נפגעה בגולגולת ובעמוד השידרה. היו צריכים לנתח אותה בגב (משם יש לה את הצלקת) אבל משהו לא הצליח וככה היא מתה.

משהו קטן להוסיף- אם יש קטעים שהם נלחמים אז אני אשמח אם לא יהיה לה כלי נשק אלא שהיא תשתמש בגוף שלה. (אם אפשר שהיא תוכל להפוך לחסרת ממשות לכמה שניות. בכל זאת רוח רפאים (; )

מחכה כבר לקרוא!

אפשר שתשמור לי מקום? פשוט התחלתי לכתוב, ובאמת הייתי חייבת ללכת, אני מבטיחה לך שאם תשמור זה יהיה שווה את זה. {עד סוף היום אני אשלח לך, ואני מכינה כמה דמויות ככה שאתה תוכל לבחור אחת או כמה מהן ;) }

יש מצב אץה שומר לי מקון עד שאגיע למחשב ביום חמישי? XP

שם: מני לורנס

גיל: 15. יצור:מומייה. מראה: שיער בלונדיני בהיר, עם עיניים לבנות ללא אישונים. בעל עור לבן, אך לא יותר מידי. שערו מכסה את מצחו, אך לא עובר אותו, ואינו יורד ממערב לקו העורף העליון. אופי: נער שמח וחברותי, שתמיד אוהב להכיר חברים חדשים ולהיות המתנדב כשמבקשים זאת. מחייך כמעט כל הזמן, אך נהיה עצוב מידי פעם, מה שהופך אותו לתוקפני ואגרסיבי. כאשר הוא כועס, הוא צריך לפעול ולהיות לבדו, אחרת הוא מאבד את עצמו ועשוי להתאכזר אפילו לחברים הקרובים ביותר שלו. מני נוטה לעשות דברים מטופשים (להתלכלך, לצעוק במקום שקט כמו ספריה, לספר בדיחה ברגע עצוב וכו') אמנם, הוא עושה את כל הדברים האלה מבלי להיות מודע, ולא באמת עושה זאת מכוונה לפגוע. מני לא אוהב להילחם עבור עצמו, מכיוון שהוא שונא ואף מפחד מאלימות. אמנם, כאשר חבריו בסכנה, הוא יספוג כל כדור שיירו לכיוונם! כאשר הוא כועס, כמו שתואר מקודם, מחשבתו כלפי אלימות וקרב היא בדיוק ההפך. כאשר מני עצוב (לא עצבני) הוא הופך להיות מחוסר אנרגיה כמעט לחלוטין, בדיוק ההפך ממה שהוא בדרך כלל. עבר: מני נולד עבור שני הורים שעבדו בתור ארכיאולוגים. כשהגיע לגיל 3, גילו שהוא חולה במחלת שיתוק נדירה, שממנה עתיד למות בעוד כמה חודשים. הוריו איבדו תקווה בלנסות להציל אותו והחליטו להרדימו ולאחר מכן

לשים אותו בארון קבורה מצרים (הוריו כמובן, היו מצרים בעצמם). אמנם, מני לא מת, ונשאר חי בעזרת רוח של פרעוני עתיק שנשאר בארון הקבורה שבו הניחו את מני. הפרעוני העניק לו חיים חדשים, אך הם דרשו תרדמת של כ 12 שנים לפני שיוכל לקבל את חייו החדשים. לאחר שקיבל אותם סוף סוף, הוא ברח מארון הקבורה, ורצח את הוריו בעזרת כוחותיו החדשים שקיבל (שכוללים יריית תחבושות חונקות מידיו וזימון הרוח של הפרעוני השחייה אותו). אחרי שהוריו מתו, הוא החליט לצאת אל העולם ולראות מה החמיץ כל השנים האלה (אופיו האנרגתי נובע מזה שהוא לעולם לא התחנך או למד להיות בוגר, ולכן נשאר עם אופי אנרגתי וסקרן כמו של ילד קטן. זהו זה לשלי! מצטער על הקטיעות בהודעות והחוסר במקש enter לרדת שורה. פשוט כתבתי את זה מהטלפון שלי והוא טיפה לא מתקדם.

יוטה! זוכר אותי? שנים…
אפרופו, מה עם להמציא דמויות משלך? אני באמת שלא מבין למה יש את העניין הטיפשי הזה של ההרשמה באתר…

תשמור לי!
יש מצב שאני עושה על יצור שנקרא skinwalkers???
אם אתה צופה זאב צעיר מושבע(כמוני) אתה תדע על מה אני מדבר…

לא רק בזאב צעיר. סקינווקר היה גם בשדים של דרזדן. היה לי חשוב להגיד ^^

לא מכיר…

שם: וונד סקין (wound skin)
גיל: 17
מין: נקבה
יצור צללים: skinwalker – בן אדם בעל היכולת לשנות צורה לכל חיה שהוא בוחר. בד"כ כדי להפוך לחיה הוא יצטרך ללבוש עור/פרווה/שיניים טפרים וכדומה של החיה שאליה הוא רוצה להפוך.
אופי: היא די מתבודדת. אין לה כמעט חברים. היא לא נקשרת אל אנשים בקלות. היא אאוטסיידרית – שתמיד נמצאת בצד ומנתחת את מה שאחרים עושים. היא לא מבינה בדיחות על חשבונה אבל גם לא נפגעת או נעלבת. אם מישהו מרגיז אותה או מציק לה היא תרביץ לו עד שהוא יבין שלא מתעסקים איתה. היא מעט מזוכיסטית(היא לא תפגע בעצמה אבל אם היא רבה עם מישהו היא קצת תהנה מלספוג מכות. לא ברור למה). היא שקטה, קשוחה ואדישה.
מראה: גובה ממוצע ורזה. שיער שטני ארוך ועיניים ירוקות בהירות וחודרות. עור בהיר. שיניים צחורות. יש לה מעט צלקות. היא לובשת בגדי עור ועל צווארה יש שרשרת עם די הרבה שיניים וטפרים של בעלי חיים.
רקע: כל מה שהיא זוכרת מעברה זה יער שעולה באש ואותה בורחת משם.
משהו להוסיף: אתה מוזמן לפתח את הרקע כרצונך. אשמח אם היא תהיה חברה טובה או אויבת של הדמות שקטניס תכתוב(פשוט יש לי הרגשה שזו הולכת להיות דמות ממש טובה וקשוחה שיכולה או להסתדר טוב עם הדמות שלי או לשנוא אותה).
תתחיל!!!

לא הה מכירים אבל זאת סדרה מעולה.

שם: יאוראל
גיל: 110
יצור צללים: באנשי
אופי: הפכפך אבל לרוב מתנשא לכולם ושנאה לחיים.
מראה: יפיפייה, דקה, גבוהה, שיער שחור חלק עד כפות רגליה, לובשת שמלה שחורה וגלימה אפורה. היא לא גשמית כמו בן אנוש אבל יותר גשמית מרוח רפאים.
רקע: כשהיא חייה היא הייתה אישה עשירה ויפה והיא התחתנה עם מישהו שאהב את הכסף שלה ורצח אותה בחתונה וברח, כשהיא גססה היא הייתה כל כך מלאת שנאה שבמותה באנשי אחרת באה ובמקום לקונן היא הפכה אותה לבאנשי וכך יאוראל רדפה אחרי הבוגד וקינתה מלאת השנאה גרמה ללבו להפסיק לפעום ומגעה הקר הרג אותו. אחר כך היא היא קוננה כמו כל באנשי לפני מוות של מישהו (השימוש האמתי בקינה) עד שהיא ראתה את התיכון ורצתה להיות בו.
משהו להוסיף: במילים יותר פשוטות- המגע של הבאנשי קר ויכול להרוג.
הבאנשיות מופיעות מתי שיש כאב ומקוננות כשמישהו עומד למות, הקינה יכולה לגרום ללב להפסיק לפעום.
את יכולה לשנות את המילים "אך ביום אחד הכל משתנה"? מתחשק לי להקיא אחרי שאני קוראת את זה

לא ענית לי תוכל לענות? אני מכינה עכשיו דמויות (באמצע הרביעית) תוכל לשמור עד שתראה אותן?

עכשיו מצאתי זמן וסיימתי אותה. מקווה שתאהב.
—
שם: אנה פריור (אני לא מקורית היום -,-)
גיל: 17
יצור: שדה
מראה: השיער שלה חלק ומגיע לה עד קצת אחרי סוף הגב. הוא שחור מהקודקוד, אבל במורד השיער שלה הוא מלא בגוונים שונים של בורדו ואדום (זאת אומרת, כמו קשת, אבל בגוונים של אדום-בורדו.)
העיינים שלה נעות בין גוון של חום לבורדו, לפעמים הן נראות שחורות. השפתיים שלה אדומות כמו דם ועורה בהיר מאוד, מה שהופך אותן לבולטות. היא חזקה מאוד, מהירה ואתלטית, מה שיכול לעזור לה בתיכון והופך אותה לבת ברית חשובה.
היא יכולה להסתדר מאוד טוב בצורתה האנושית, אבל במצבים שדורשים מהירות או כל מאמץ פיזי גבוה, היא לא תהסס להפוך לשדה. במצב הזה היא עדיין היא (זאת אומר, היא לגמרי שולטת על עצמה), אבל יותר חזקה וגם יותר מפחידה. צורתה היא של אדם רגיל, אבל היא גבוהה יותר, העיינים שלה זורחות באדום ונראה כאילו היא עשויה מעשן שחור, למרות שהיא לגמרי מוחשית (אתם יודעים, שדה קלאסית ^^)
אה, ויש לה כנפיים גדולות ושחורות עם נגיעות של אדום בקצוות. די מפחיד.
אופי: אנה היא בחורה אמיצה וממוקדת שתמיד מוכנה לצאת לקרב. קשה להפחיד אותה וכמעט בלתי אפשרי לשבור אותה, כי היא די חסרת פחד. החולשה האמתית היחידה שלה היא המשפחה שלה. אם מישהו יעז לאיים על המשפחה שלה בכל דרך שהיא, היא לא תחשוב פעמיים לפני שתסתער עליו ותגרום לו להתחרט על היום שהוא נולד.
היא יכולה להתעצבן מהר, וכשזה קורה, דמות השד שבה יכולה להשתחרר בלי אזהרה. במצבים כאלו היא תחזור לעצמה מהר, כיוון שזה לא קורה בשליטתה, אבל זה בכל זאת ממש מפחיד.
יש לה מטרות ברורות והיא תמיד שואפת לניצחון – לרוב היא גם משיגה אותו – אבל מסוגלת לקבל את ההפסדים שלה. כשמדובר בתחרות היא תמיד תהיה הראשונה להתנדב, כי היא אוהבת אתגרים מכל סוג שהוא.
היא לא נפתחת בפני אנשים חדשים במהירות וקשה לזכות באמון שלה, אבל אם היא תאמין במישהו באמת, היא תהיה מוכנה לעשות הכל למענו.
בקיצור: בחורה אמיצה וקשוחה שלא נפתחת במהירות, אבל ברגע שהיא כן – היא יכולה להיות בת ברית חזקה.
רקע: אין לי כוח לכתוב רקע ממש טראגי, אז בואו פשוט נגמור עם זה מהר.
היא גרה בבית די רגיל עם אמא שהיא מלאכית (במלוא מובן המילה – היא מלאכית) וסוג של התגלמות הטוב ועם אחיה בן הארבע עשרה (שהוא גם כן מלאך, אבל הוא שטותי ודי תחמן. אנה והוא רבים הרבה.)
אבא שלה נטש אותם כשהיא הייתה בת שלוש, לכן היא לא ממש מכירה אותו (וגם לא מעוניינת להכיר. לא ממש יוצא לה לחשוב עליו כי לא אכפת לה ממנו, אז לא צריך ממש לייחס לה חשיבות בסיפור.) הדברים היחידים שהיא יודעת עליו הוא שהוא היה שד, וממנו היא ירשה גם את המראה שלה (היא לא דומה לאמא שלה בכלל.)
אמא שלה ואחיה לגמרי מקבלים את זה שהיא שונה מהם, ואם מתעלמים מהריבים הקטנים והאידיוטיים ביניהם – שלושתם בסך הכל משפחה מאוד מאוחדת.
—
מחכה לפרק הראשון! ^^
קטניס אוורדין, סוף.

עוד לפני שאני אפילו שולחת את הדמות (כי היא עדיין לא גמורה) אני מבקשת: הדמות שלי צריכה להיות האויבת הכי גדולה של הדמות של קטניס. אני לא יודעת למה, אבל לפי מה שאני מתכננת לשלי, מתאים שהן יהיו אויבות.

שם: קליי ג'יימס
גיל: 17 וחצי
יצור: מלאך המוות (הוא לא באמת באמת מלאך המוות, הוא לא יכול לרצוח או לקחת נשמה של מישהו כי אז אין סיבה בכלל לכתוב אותו, אבל הוא סוג של לוקח את הנשמות שמתו ומעביר אותן לעולם הבא.)
מראה: יש לו שיער שחור עם נגיעות מאפירות, ועיניים חומות בהירות. הוא דיי גבוה, ושרירי, אבל אין לו ממש את המראה הלוחם. יש לו גומות חן חמודות כשהוא מחייך ולרוב הוא מסתובב עם מבט רציני על פניו. נראה דיי טוב.
יש לו קעקוע של גולגולת על צד ימין של חזהו (גולגולת רגילה, אבל דיי מלחיצה) ושריטות על כל גבו שלעולם לא יגלידו (מהפעמים בהן הוא ניסה להשמיט את הכנפיים שלו) יש לו כנפיים שחורות אפורות לא ממשיות (אי אפשר ממש לגעת בהן, רק הוא יכול) יש לו קעקוע של המספר 45 בזרוע הימנית (פירוט ינתן בהמשך)
אופי: הוא דיי חברותי, (הפלא ופלא, דמות חברותית!!!!!) הוא נחמד, ומצחיק, יש לו הומור סרקסטי ועוקצני שמדי פעם עובר את הגבול (חוסר טקט= קליי) יש לו המון מכרים, אבל אין לו חברים. הוא לא אוהב להיפתח לאנשים, ואנשים רואים את זה עליו ולכן גם לא נפתחים אליו. הוא מאוד היה רוצה שמישהו ינסה להוציא ממנו עוד צדדים חוץ מנחמדות. הוא מאוד חכם, אבל אףך אחד לא ידע את זה, הוא גאון, ואסטרטג רציני. הוא מתאמן באומנויות הלחימה בזמנו החופשי (למרות שאין לו ממש סבלנות להתאמן, אז לרוב הוא פשוט סתם מכה בקירות) הוא חסר סבלנות, די אימפולסיבי, ועצבני, אם מישהו יעז לעלות לו על העצבים או לבוא לו לא בטוב (יכול לקרות הרבה פעמים, הוא לא אוהב הרבה אנשים) הוא יהיה דוחה וארסי, וממש נקמן. נורא קשה לו להיפתח לאנשים כי הוא לא רוצה שיגלו עליו מה הוא, עכשיו, כולם חושבים שהוא שד, אף אחד לא יודע מה הוא באמת, והוא מאוד יפחד שיגלו, אז הוא לא נפתח, מתבודד, מידי פעם שולף בדיחה חביבה על חשבון מישהו אחר והולך לקרוא משהו.
הוא סוג של קדוש מעונה.
רקע: נולד כמלאך המוות, לקח המון נשמות של אנשים, הלילה הראשון שהוא זכר היה לילה שבו הוא לקח 45 נשמות ומשם המספר, עם הזמן הוא נהיה חסין לכל התהליך, אבל למרות שהוא משחק אותה 'גיבור גדול' כאילו ההליך כבר לא משנה לו אבל עמוק בפנים ההליך הזה שרט אותו עמוקות והקשה עליו להיפתח לאנשים מעצם הידיעה שבסופו של דבר הוא יצטרך גם לאסוף את הנשמות שלהם. הוא לא יודע מה אם ההורים שלו אם יש לו בכלל הורים, והוא חיי עם משפחה מאמצת.
~~~~~~
הוא בסך הכל חביב, דמות טראגית כהרגלי. קווה שהוא יכנס.

שם: טריקס אנדר דד (טריקים תחת מוות) זה כינוי שהמציא לעצמו. השם האמיתי שלו הוא גרין רוס אבל הוא משעמם מדי (לטענתו) ולכן שינה אותו.
גיל: נראה כמו- 17. הגיל האמיתי- 20.
מראה: בעל שיער לבן חלר וארוך (בערך עד אמצע הגב) שברוב המן קלוע לצמה הדוכה ועיניים כחולות קפואות כקרח. גבוה ורזה (מאוד) וצבע עורו חיוור במיוחד. נראה כאילו מישהו בא אליו ושפך עליו שק של קמח.
נוהג ללבוש חולצות שחורות וארוכות ומעליהן מעילי פרווה/בד רחבים וירוקים לרוב. על צווארו תמיד יהיה מחמם צוואר שחור ומתחתיו מוסתרת שרשרת ברזל ועליה תליון דמוי טיפת דם.
אופי: הוא קר מאוד ואוהב להיות לבד. האווירה סביבו תמיד מתוחה ומורגש בה כאילו משהו רע עומד לקרות. אולי זה בגלל שמשהו רע באמת עומד לקרות.
המזג שלו רצחני. הוא מאוד שקט וארסי ויכול לגרום לאנשים למות מפחד (מילולית) בעזרת כמה מילים.
הוא גאון. פשוט גאון. הוא חכם במובן של חוכמה (מתמטיקה וכאלה) אלא בעל יכולת לוחמה פסיכולוגית, משמע, רוב הקרבות שלו הם מילוליים ובכולם הוא מנצח.
הוא לא מפחד מהמוות (בגלל שהוא כבר מת) ומעולם לא פחד, ואין לו שום בעיה לרצוח אנשים. מצידו להישאר האחרון שחי בעולם, הוא ישרוד וישכח שהיו איתו עוד אנשים אחרי שבוע בערך.
הוא סדיסט, אבל ממש סדיסט. ואם היה יכול, היה גם מזוכיסט. מקור ההנאה הגדול ביותר שלו הוא לראות אנשים בהתמוטטות מנטלית ופיזית, אבל גם רק מנטלית מספיקה לו.
הוא דיי מתבוד, אבל יש לו נטייה להיטפל לאנשים ולמרר להם את החיים. הוא יעקוב אחריהם לכל מקום, ילחש להם דברים באוזן, ואיים עליהם ועל קרובים שלהם ויתעלל בהם נפשית (בעיקר).
יצור צללים: אני מניחה שכבר הבנת שהוא רוח. הוא מסוג הרוחות שאי אפשר לגעת בהן, אבל הן יכולות לגעת בעצמים גשמיים. הוא יכול לעבור דרך קירות ולעשות את כל הדברים האלה שמאפיינים רוחות רפאים, אך עם זאת הוא יכול גם להרים סכין ולדקור אנשים, לירות בהם באקדח או רובה צלפים, זה ממש לא משנה לו, לגעת בהם (התנגשות, דחיפה וכו') ולעשות בהם ככל העולה על רוחו.
המשך אופי (חשבת שסיימתי?): בכל פעם שהוא פוגע במישהו הוא נהנה לראות אותו סובל ומנסה להתנגד ולפגוע בו חזרה. הוא אפילו נותן לו רובים וסכינים כדי שינסה, וכשהאדם מתחיל לירות ומגלה שהכדורים פשוט עוברים דרכו הוא מתחיל לצחוק מהמבת המבועת על פניו, צחוק מטורף שכזה, שכמעט ולא נשמע אנושי.
~כל דבר נוסף שיהיה לך בשבילו, בשמחה~
רקע: יגיע מאוחר יותר, אני צריכה להחליף דף -,-

דמות מס' 1:
שם: מאיה פיירשטיין
גיל:16
יצור צללים(גם ציידי צללים נחשבים? כמובן שאתה תדע מה זה רק אם קראת את הסדרה בני הנפילים וכדומה…) בגלל שאני לא יודעת מה אפשר אני אעשה כמה דמויות, אחת ציידת צללים,אחת אשת זאב, אחד משנה צורה, אחד איש פנתר והאחרון… הפתעה ????
אתה תצטרך לבחור איזו מהן תיבחר או אולי אפילו כמה מהן. הדמות הזאתי היא ציידת צללים.
מראה: נערה גבוהה ורזה, מחוטבת עם צלקות לבנות של רונות על ידיה. יש לה שיער חום בהיר גלי וארוך.
בעיני רבים תיחשב יפייפיה ומעל הליגה שלך (בדיוק כמו איזבל, שוב אם אתה מכיר את הסדרה בני הנפילים ????) ויכולה ללבוש את הדברים הכי לא הגיוניים לקרב כמו שימלה ועקבים ותצא כשהיא נראת מושלמת.
תמיד מסתובבת עם מה שנראה כצמידים על זרועה השמאלית אך הוא בעצם שוט חשמלי (אני מודה,הדמות הזו מבוססת מאוד על איזבל)
בדרך כלל לובשת שמלות ועקבים.
עינייה בצבע סגול בהיר מוזר ויפה אשר מפתיעות את האדם הצופה בה.
אופי: סקרנית,אמיצה וטובת לב, אוהבת את חבריה ותעזור להם בכל מחיר, אמיצה וחכמה, ולא חוששת להסתבך על מנת לעזור, רוב הזמן אופטימית ורגעית אך יש פעמים בהן היא עצבנית ועלולה לפגוע קשות. מנוסה בקרבות ובעלת כושר גופני מצויין.
רקע: מאז ומתמיד הרגשתי לא קשורה.
תמיד הרגשתי שאבי מסתיר סוג מפניי ומפני אמי. תמיד כששאלתי על זה הוא היה מבטל את חשדותיי ומסיח את דעתי. בלילה הראשון של היותי בת 15 באו אנשים מוזרים לביתנו ודפקו על הדלת. אני שכחתי להזכיר, קוראים לאבי ג'ונתן ולאמי איילין. אבי נראה טיפה לחוץ וניגש אל הדלת. הוא פתח את הדלת והחוויר. התקרבתי כדי לשמוע.
"ג'ונתן פיירשטיין, אביה של מאיה פיירשטיין איפה היא?" שאלו האנשים המוזרים.
"אני לא אתן לכם לקחת אותה! היא לא יודעת כלום על ציידי צללים, היא לא תוכל לעזור לכם!" אמר אבי
" עדיין נדרש שהילדה תכיר את סודות ציידי הצללים ותחליט, איפה היא?" שאלו שוב " לא אכפת לי אם התחתנתי עם סתמית, את ביתי לא תיקחו!" צעק אבי וטרק את הדלת לפניהם. מיהרתי להסתתר כדי שלא ידע שהקשבתי.
מאז כל לילה הם דפקו על דלתנו עד שבסופו של דבר התגנבתי החוצה ובאתי איתם.
"מי אתם? מה זה ציידי צללים? למה אתם כאן?" שאלתי אותם. " אנו מהמסדר הפנימי של ציידי הצללים, כשצייד צללים מתחתן עם סתמית ומתרחק מהחיים של ציידי צללים אנו מחוייבים להציג אפשרות בחירה לילד כאשר הוא מגיע לגיל 15. ועכשיו בואי איתנו" הם ענו והתחילו ללכת. הלכתי אחריהם בחשש עד שהגענו לכנסייה מוזנחת למראה. "לכאן רציתם שאבוא?" שאלתי ספק בצחוק ספק חושדת אם אולי הם מטורפים. " אינך למדת עדיין להתנגד ללחש תעתוע,תדמייני שמשהו מסיר את הכישוף ואת רואה את המקום האמיתי שנמצא כאן." ענו. דמיינתי לעצמי שיש פתאום משב רוח חזק, כמו טורנדו קטן שמעיף את הכנסייה ופתאום ראיתי מקום יפייפה,מושקע ומדהים. "וואווו!" אמרתי בהתקדמות.
"זהו המכון של העיר. כאן את תילמדי טיפה על ציידי הצללים כל לילה ובשנה הבאה תחליטי אם את רוצה להיות ציידת צללים בהכשרה מלאה." הם אמרו ונכנסו דרך דלת המכון הגדולה, כשאני אחריהם. במשך כל השנה התחמקתי מביתי בערבים ולמדתי במכון, על ציידי הצללים, שדים, אנשי זאב,ערפדים, מכשפים,בני פיות,איך להילחם, איך לעשות רונות, איך לעשות לחש תעתוע שיסתיר מהוריי את הרונות ועוד.
כמה ימים לפני יום הולדתי ה16, כבר ידעתי שאני רוצה להיות ציידת צללים בהכשרה. בחשש מה סיפרתי זאת לאבי והוא התחרפן והשתגע מזה והרביץ לי. ברחתי מהבית בכיוון למכון. שם החלטתי לשהות כמה ימים עד שבמקרה ראיתי נערת זאב צעירה הולכת עם פוסטר שרשום עליו "תיכון המתים" החלטתי שאני אעשה את התיכון הזה, ואהפוך להיות ציידת צללים גדולה יותר אפילו מאבי. עקבתי אחריי הנערה וביקשתי ממנה ביום הראשון של התיכון לחכות לי כאן. קצת בחשש והסתיגות ממני היא הסכימה ( הלוו אני ציידת צללים…) וכמה ימים לאחר מכן הלכנו ביחד התיכון.
משהו להוסיף: (אצל כל דמות אני אעשה משהו נפרד) אולי שתהיה לה שם חברה טובה, חוץ מזה אני מקווה שתתקבל, כי למרות שהיא לא יצור צללים היא ציידת צללים אז….

דמות מס' 2:
שם הדמות: רד הוואל ( כאילו יללה אדומה ;) משחק מילים )
גיל: 17
יצור צללים: אשת זאב
אופי: תוקפנית ואמיצה, לא בוטחת בקלות. חכמה וזריזה ועוזרת לאלו שצריכים עזרה גם אם הם לא חבריה.חסרת רחמים ובעלת כושר סיבולת גבוהה מהרגיל בגלל היותה אשת זאב. נאמנה ומסתורית אך כאשר היא עם חבריה הקרובים היא תפתח ותגלה דברים, אשר רק חברים אמיתיים ירצו להישאר חברים שלה.
מראה: כבת אדם: נערה עם שיער ג'ינג'י לוהט כמו אש ארוך, ועיניה בצבע כחול זוהר. גבוה ורזה ועורה שחום. כשהיא בת אדם היא יכולה ל"זמן" חלקים שלה מהיותה אשת זאב ויכוחים להיות לה ניבי זאב, טפרי זאב ואוזני זאב כשהיא בת אדם. בדרך כלל לובשת רק חולצות וג'ינסים ולא שמלות וכדומה כמו רוב הבנות.
כזאבה: זאבה אדומה חומה עם עיניים כחולות מהפנטות. בעלת כושר מצויין היכולת צייד מצויינת עוד יותר. היא תמיד תדע איפה מקומות המחבוא הטובים נמצאים.
רקע: היו לי חיים רגילים עם משפחה נורמלית, אחות אמא ואבא. לילה אחד כשהייתי בת 12 ואמי,אחותי ואני היינו בנסיעה במכונית הרגשתי מוזר והתחלתי להשתגע מרוב כאב ונהפכתי לאשת זאב ( היא אשת זאב מלידה ולא ממשיכה), דבר שגרם לאמי להפוך את המכונית ואחותי ואמי מתו. ברחתי כזאבה ליערות שם חייתי כזאבה במשך ארבע וחצי שנים ולא השתנתי פעם אחת לבת אדם. עד שאיידן הגיע.
הייתי ביום רגיל של צייד כשפגשתי זאב אחר. זאת לא הייתה הפעם הראשונה, בדרך כלל הברחתי את הזאבים בזכות זה שהייתי פעם בת אדם והיו לי טכניקות שונות מבעלי החיים, אבל הזאב הזה היה שונה.. הוא נראה אנושי… בהיתי בו בעיניי המהפנטות והוא בהה בי בעיניים כתומות אדומות. הוא יילל יללה קצרה, כדי להסביר שהוא חבר ואז הוא השתנה לבן אדם. קפאתי במקום בתדהמה. ידעתי שכנראה יש עוד כמוני אבל אף פעם לא חלמתי שאפגוש אחד.
"שמי איידן" הוא אמר. "ועכשיו תורך" הוא הוסיף. המשכתי להישאר כזאבה. לא ידעתי איך להסביר לו שאני לא יודעת איך להפוך לבת אדם,שאני אף פעם לא ניסיתי אבל נראה שהוא הבין. "אני אעזור לך, תחשבי על הדבר היחיד שמבדיל אותנו מהחיות. כאב. ככה תוכלי להפוך לבת אדם" הוא אמר. התחלתי לחשוב על כאב ולהפתעתי הצלחתי להפוך לבת אדם. "שמי רד" אמרתי בקושי, מאחר שלא השתמשתי בלשוני לדיבור כמה שנים.
"נעים להכיר אותך רד, אז כמה שנים את נמצאת כאן?" שאל בסקרנות. "ארבע וחצי" עניתי.
"מממ היית רוצה להכיר את העולם של אנשי הזאב?" שאל "אני, אני לא חושבת.. אני כאשת זאב רק גרם לאמא שלי ואחותי למות, אני לא רוצה לפגוע בעוד מישהו" אמרתי "אני מבטיח לא שלך תיפגעי, אחרי הכול, למה אני כאן?" שאל בחיוך מסנוור. הופתעתי פעם שנייה היום כשהבנתי שאני מתחילה לחבב אותו.
בסוף הסכמתי והלכתי איתו. הוא הכיר לי את המקומות של הזאבים ונתן לי לשהות בדירה שלו. במהלך הזמן הכרתי אותו וחיבבתי אותו מאוד, אולי יותר מחיבבתי.
חצי שנה אחריי היום שנפגשנו נהפכנו לזוג ובאחד המקומות של הזאבים ראיתי פוסטר שרשום עליו "תיכון המתים, אם אתה יצור צללים קדימה בוא… ונראה אם תשרוד…" החלטתי שזה נראה מעניין והצעתי את זה לאיידן. הוא הסכים והחלטנו ללכת התיכון הזה.
משהו להוסיף: שוב מקווה שהדמות תתקבל, ואולי אם צריך שיהיה משהו אפל באיידן ????, השקעתי בה ושוב, אני אשמח אם תתקבל.

דמות מס' 3:
שם: מאלק ג'ולהאוס
גיל: 16
יצור צללים: משנה צורה שיכול להשתנות הן לבני אדם והן לחיות.
אופי: עדין ורגיש אך חזק ואמיץ, חכם וסקרן ויודע לנצל פרטים שאחרים אפילו לא רואים. טוב לב ונדיב,נאמן ופתוח, חברותי ואוהב לרכוש חברים. ביישן ובעל אופי כובש.
מראה: שרירי ורזה, לא גבוה יותר מידי אבל גם לא נמוך. יש לו קוביות בטן ושיער חום כהה קצר. אתלטי למראה (וגם באמת) עיניו שחורות לחלוטין כאשר הוא משתנה לאדם, אדומות כשהוא משתנה לחיה וכשהוא בגוף שלו עיניו חומות ירוקות.
רקע: גדל בבית יתומים והרגיש זר מן הילדים האחרים. תמיד התבודד,התרחק ולא ניסה ליצור חברויות. יום אחד כשהוא היה בן 12 והיה במתקנים שליד בית היתומים יואל הבריון התקרב אליו.
מאלק ניסה להתרחק, כדי להימנע מצרות אבל ילד מהחבורה של יואל דחף אותו קדימה ישירות ליואל. "מה נראה לך שאתה עושה כאן?!?" שאג עליו יואל. מאלק לא ענה והמשיך לשתוק. יואל דחף אותו ומאלק לא ניסה לקום. יואל התעצבן והתחיל לבעוט בו. מאלק ניסה להתרחק אבל שניים מהחבורה של יואל איגפו אותו. מאלק לא ידע מה לעשות בזמן שהוא חטף בעיטות ואגרופים ואז הוא ראה מין אור שחור מולו ואחריי שהאור נעלם הוא ראה את יואל ואת שני הילדים מביטים עליו בתדהמה ופחד ואז הם ברחו. מאלק קם וניגש לשלולית מים ולהפתעתו ראה, במקום את עצמו, את דמות המנהל של בית היתומים, עם עיניים שחורות לחלוטין. מאלק לא ידע מה קורה לו וזז לאחור במהירות ונפל. כשהתרומם הוא ראה שוב הבזק אור, הפעם חום, וכשהתקרב שוב לשלולית ראה את עצמו, בגופו.
מאלק לא הכי הבין מה קרה, אבל ככל שהתופעות האלו גברו,כל פעם שפחד או כעס, והוא השתנה לאדם או חיה הוא הבין שהוא צריך ללמוד את זה. עד גיל 15 הוא למד לשלוט ביכולת שלו די טוב והשתנה נגד רצונו רק לעיתים נדירות מאוד. יום אחד כשהוא התאמן על שינוי צורה הוא לא שם לב שמישהי מסתכלת עליו. עד שהיא צרחה. הוא הבין שהיא ראתה אותו משתנה ומיהר לברוח. בזמן שהוא רץ בעיר וחיפש מקום להסתתר בו הוא ראה פוסטר של תיכון המתים והחליט ללכת לשם…
משהו להוסיף: שוב, מקווה שיתקבל, נראה לי שהוא הדמות השנייה שאני הכי אוהבת כאן שיצרתי, לקחתי את הרעיון של שינוי צורה מהסדרה הקודמת לבני הנפילים רק שיניתי את זה לרצוני ;) הוא בטח מיוחד ולא ציפית למצוא משהו כזה נכון? טוב אם מישהו מהדמויות שלי תתקבל אני מקווה שזה יהיה מאלק. חוץ מזה נראה לי אולי יהיה לו בתיכון חבר ערפד\ איש זאב, נשמע לי נחמד.

דמות מס' 4:
שם: לוק פליי אייר ( כאילו לעוף אוויר, לא יודעת זה מה שעלה לי)
גיל: 15
יצור צללים: איש פנתר {תודה דם אמיתי ;)}אופי: תוקפני,אגרסיבי ואפל. מנהיג מלידה ויודע איך לקבל את מה שהוא רוצה. מיסתורי ומושך, נאמן,סקרן וחכם. בעל פעולות יוצאות דופן, חושב פעמיים אך לפעמים נמהר , רק בפני חבריו נפתח וצוחק.
מראה: כבן אדם: שרירי ורזה עם שיער שחור קצר ופוני המכסה במעט את עיניו התכולות. עורו שחום טיפה. יש לו כושר מעולה היכולת טיפוס מצויינת. כפנתר: פנתר גדול ושחור. עיניו כתומות וציפורניו ארוכות הגדולות במיוחד.
רקע: הוא אומץ על ידי הורים שידעו מה הוא. הם אימצו אותו בגלל זה. על הוריו הוא לא ידע דבר, וגם לא עניין אותו. ההורים המאמצים שלו לימדו אותו איך להפוך לפנתר, לשלוף ציפורניים כשהוא בן אדם, לטפס, להתחמק, לצוד, לתקוף ולהתחמק, להתחבא ולקפוץ.
לילה אחד בו הוא צד הוא ראה המון חפצים ומספר אנשים בבית השכן לביתו. למחרת אמו אמרה לו שעברו לבית השכן אנשים ושהוא לא צריך להסתיר את מי שהוא בפניהם. סקרן, הוא ניגש להציג את עצמו. את הדלת פתחה נערה יפה בת גילו. "היי אני לוק" הוא אמר וניסה לשמור על קול יציב. "אני קליירי" היא אמרה לו בחיוך. " את…" "כן, גם אני יצור צללים כמוך, אבל אני ערפדית" אמרה. בגלל שהשדים שיצרו את אנשי הפנתר והשדים שיצרו את הערפדים לא היו אויבים אלא להפך, מאהבים, יחס טוב שרר בין קליירי ולוק.
הם בילו כל יום ביחד, התחרו ובדקו את כוחותיהם מול השני ונהפכו לחברים הכי טובים. יום אחד הם ראו פוסט לתיכון המתים והחליטו שחייהם גם ככה משעממים והם רוצים קצת הרפתקאות ואתגרים והלכו לתיכון.
משהו להוסיף: זאת הדמות שהכי פחות אהבתי, בגלל שחייה היו ממש שמחים, אין הרבה רקע ואין משהו מעניין, רוב הסיכויים שלוק לא יבחר ואני מקבלת את זה.
דמות מס' 5:
שם: ג'ורדן לייטס
גיל: 18
יצור צללים:איש דרקון
אופי: רגיש ונחמד, עדין ו ידידותי, פתוח וסקרן,אמיץ ולעיתים חולמני. מחפש את הנפש התאומה לו אך לא בוטח בקלות. בכל שמחת חיים, החלטי ונבון. מסור ונאמן. מתחשב,פייסן ושאפתן.
מראה: כבן אדם: עם שיער חום אדמדם העיניים צהבהבות ירוקות. שרירי וגבוה, רזה ועור לבן. כדרקון: דרקון אדמדם בגודל בינוני יפה, עם כנפיים גדולות ורחבות. עיניו בצבע ירוק ושיניו וטפריו חדים מאוד. על חזהו יש אבן חן אדומה בוהקת שזוהרת כשהוא כועס או מפוחד.
רקע: נולדתי כדרקון, וגודלתי בידי אמי הדרקונית ועוד מספר דרקונים שנשארו בעמק הסודי. מידי פעם, כדי לגוון הפכתי לבן אדם ותירגלתי איך לתפקד כבן אדם. חיי היו שקטים עד גיל 16. אז העמק הסודי שלנו התגלה על ידי בני האדם והם מתאוות בצע התחילו לרצוח את כולם בשביל אבני החן שמוטבעים בגופנו. הייתי קטן מידי להלחם ונשלחתי עם שאר הצעירים להסתתר במערה כשהבוגרים נלחמו. אבל לא יכולתי להישאר שם בידיעה שאמי עלולה למות ואני לא אעשה כלום בשביל למנוע את זה. חמקתי מהמערה והלכתי לכיוון העשן. מה שראיתי היה מזוויע. בני אדם שרופים, העמק היפייפה שלנו מכוסה דם ושרוף והכי גרוע, גופותיהן חסרות הצבע של משפחתי, של חבריי, של אלו שגידלו אותי, מוטלות על האדמה בלי אבן החן שלהם. התחלתי לבכות והמקום בו בכיתי נשרף משמעות החומצה שלי ( יחודי רק לו, לא אצל כל אנשי הדרקון) התחלתי לעוף חזרה למערה כשראיתי את אמא שלי נלחמת בקושי רב במאה בני אדם. "אמא!!" צעקתי ושאגתי שאגת גור דרקונים חלשה. "תברח!" היא צעקה אליי בתשובה, בדיוק כששישים בני אדם זרקו עליה חרבות. זאגת הכאב שלה הידהדה ברחבי כל העמק. "לאאאא!!" צרחתי שהרגשתי את האש מבעבעת בתוך בטני. יריתי עליהם סילון אש חלש, שפצע שלושים מהם, אבל כל השאר התחילו לרדוף אחריי. בלי מחשבה עפתי למערה בה הסתתרו האחרים ורק כשהייתי שם קלטתי את הטעות שלי. הובלתי אותם לכל הצעירים האחרים. ניסיתי לעוף משם ולהסיח את דעתם אבל ברגע שהם ראו שיש כמה דרקונים הם עזבו אותי והתחילו לרצוח אותם. הבנתי שאין לי מה לעשות ועפתי בבוש פנים בחזרה לגופה של אמי. הפצועים כבר לא היו שם וגם לא אבן החן הירוקה שהייתה לאמי תמיד על חזהה. נשכבתי לצידה ביגון קודר ונרדמתי לשינה טרופה. כשהתעוררתי לא היה אף אחד בעמק. רק גופות. גופות של דרקונים, גופות של בני אדם, גופות של אוייבים, גופות של משפחה, גופות של חברים. וגופה אחת של אמא שלי. ברחתי מן העמק במהירות והפכתי לבן אדם. בשנתיים הבאות נטמעתי בין בני האדם, הייתה לי דירה,עבודה. יום אחד ראיתי פוסטר של עלון המתים והחלטתי שמה זה משנה? גם ככה אין לי באמת למה לחיות.. עברו שנתיים ועדיין לא פגשתי איש דרקון אחד, יכול להיות שאני האחרון שנשאר?
משהו להוסיף: זאתי הדמות שאני הכי אוהבת וממש רוצה שתתקבל, ג'ורדן הוא הדמות שלדעתי כמעט הכי אמיתית ואני אוהבת אותה. אפשר לעשות, כדי שהוא לא יוכל להתחמק מכל המכשולים בתעופה שיהיה משהו שימנע ממנו לעוף גבוה.

משהו נוסף, בכללי לא קשור לדמויות: אוקיי, אז אני מקווה שלא חפרתי ותיסבכתי אותך עם בהרבה דמויות, זה פשוט חשבון פשוט. ככל שאני אשלח יותר דמויות ככה יהיה לי סיכוי גדול יותר שאחת מהן תתקבל. מאוד נהנתי לכתוב אותן, את הסיפורים עליהן ואני מקווה שיצא לך סיפור מדהים! אשמח אם גם תקרא את ההקדמה על הסיפור שלי ותאמר לי מה דעתך.
בברכה, פרח הזאב.

וואייי יצא לי ארוך לא? ????????

חחחחחח וואו!

אני לא יודע איזו דמות יותר מפחידה אותי – מלאך המוות החברותי של ליאנה או רוחטריקיםתחתמוותסדיסט של פומה.
בכל מקרה – אם הסדיסט רוצה להיות אויב של השדה מהמשפחה המלאכית – אני חושב שהאאוטסיידרית החייתית שלי יכולה להיות חברה של השדה. מה שבטוח – היא לא עומדת להסתדר טוב עם מלאך המוות החברותי – היא שונאת טיפוסים כאלה(סורי ליאנה).

מתי אתה מתחיל? O_O

ומי התקבל??

אני מתחיל בקרוב, ביום שישי ככל הנראה הפרק יעלה :) אני אעלה היום בערב את הדמויות שהתקבלו ;)

אוקיי, אני במתח!! :) P: