הַחַיָּט

אלי משעלי 01/02/2016 902 צפיות 2 תגובות

כָּךְ בִּקְצֵה רְחוֹב
בְּפִנָּה אַחַת,
תּוֹפֵר עוֹד בֶּגֶד, עוֹד תֶּפֶר.
הַמַּחַט נוֹצֶצֶת כְּדִמְעָה שְׁקוּפָה
כִּפְנִינַת יַהֲלוֹם רְקוּמָה.

בְּפָנָיו זֹהַר
לִזְקָנוֹ נִתְפְּרוּ שָׁנִים.
תָּמִיד כָּאן תָּמִיד נִמְצָא.
אַךְ גַּם תָּמִיד נֶעֱלָם בְּתוֹךְ הַלֵּב
כְּמוֹ אֶבֶן נִזְרֶקֶת.

הוּא לֹא קַבְּצָן
עוֹמֵל לְפַרְנָסָה טוֹבָה.
בְּוַּדַּאי הָיָה נָסִיךְ, לִפְנֵי שָׁנִים.
הָיָה צִפּוֹר הַמַּבִּיטָה מִן הַגַּגּוֹת
אַךְ עַתָּה הוּא נוֹפֵל.

חַיָּט, עוֹד תֶּפֶר
עַל בֶּגֶד סְרָק.
עַל מַיִם שְׁקוּפִים מְהוּלִים.
תּוֹפֵר לוֹ מַנְגִּינוֹת וּמְחָבֵּר מִלִּים
מֵחוּטִים מְאֹד דַּקִּים.

© כל הזכויות שמורות לאלי משעלי


תגובות (2)

מהמם.

01/02/2016 16:00

כתיבה יפה ומעניינת

02/02/2016 00:17
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך