illppp
פרק פשוט שקצת מסביר את החיים שלה, בבקשה תגידו לי מה דעתכם! אני לא רוצה לכתוב סיפור שלם שבסוף אף אחד לא יאהב כי הרעיון מבעבע כבר הרבה זמן והחלטתי לנסות, אני מקווה שתאהבו

i wanna dance פרק 1

illppp 30/01/2016 1030 צפיות 6 תגובות
פרק פשוט שקצת מסביר את החיים שלה, בבקשה תגידו לי מה דעתכם! אני לא רוצה לכתוב סיפור שלם שבסוף אף אחד לא יאהב כי הרעיון מבעבע כבר הרבה זמן והחלטתי לנסות, אני מקווה שתאהבו

הבוקר הגיע והתעוררתי בבהלה מהפלאפון המצלצל שלי.
"הלו?" שאלתי
"דניאל מה את עושה במיטה? אני בדרך לאסוף אותך לחדר כושר" אמרה לי איימי מהצד השני, איימי ואני שתינו רוקדות ביחד כבר 13 שנים ואנחנו מתחילות בעוד שבועיים את כיתה יא.
"אני השנייה התעוררתי, מה השעה?" שאלתי בלחץ
"שש וחצי" ענתה
"את יכולה להיכנס פנימה, אני לא אספיק לחדר כושר אז אני יעשה בבית" אמרתי לה והיא צחקקה, שמעתי ברקע את דלת המכונית נטרקת ואת צליל הנעילה
"אני בפנים ואני מתחילה לאכול ארוחת בוקר, תצטרפי אליי כשתתלבשי, התגעגעתי" אמרה לי וניתקתי. אחרי שלבשתי את השורט ספורט שלי ואת הגוזיית ספורט שלי, צחצחת שיניים וסידרתי תיק ירדתי למטה, רואה את איימי אוכלת מלפפון חתוך ושותה קפה ליד
"היי" אמרתי והיא שמה לב אליי
"אני רק אקח שוקו ונתחיל" הוספתי והיא הנהנה עם חיוך משועשע על הפנים שלה
"את כזאת ילדותית, מי שותה שוקו?" צחקה.

"תאטי קצת" אמרה מאחוריי והאטתי את קצב ריצתי
"את ממש לא בכושר" אמרתי, בוחנת את הרצים האחרים
"אני פשוט לא רצתי בקצב קבוע" אמרה
"לא רצת בלעדיי?" שאלתי
"מה אני יעשה שהשותפה שלי נטשה אותי לשבועיים בברזיל?" שאלה וצחקתי
"אני המשכתי לרוץ" ציינתי
"כי את הנוטשת ואני הננטשת" הבהירה וגלגלתי את עיניי
"את יודעת שאני צודקת" אמרה והמשכנו לרוץ
"מה קרן אמרה על זה?" התעניינתי
"היא אמרה אוקיי והעבירה אותך לשורה אחרונה, וגם, נתנה לי את הסולו שלך" אמרה ועצרתי את ריצתי
"מה?" שאלתי
"אני סתם צוחקת, היא זכרה שהודעת לה והזכרת לה והיא אמרה שלגבי הסולו היא תחליט לפי איך שתבצעי אותו היום" הרגיעה והלחיצה אותי.
"בואי נגמור את הריצה הזאת ואז נעשה חוזק ובר?" שאלתי
"סגור אבל אל תעשי הרבה חוזק כי אני אשבר" הזכירה לי והמשכנו לרוץ.

"תכנסי להתקלח ואני אחזור על הסולו שלי" אמרתי לאיימי
"אוקיי, אבל אל תהרסי אותך" אמרה והלכה. כן ה'בית' שלי ריק, יש לי משפחה והורים ואח גדול (בשלוש דקות) אבל ההורים שלי קנו לי בית קטן ושיפצנו אותו ויש בו כל מה שאני צריכה, אני כל שבוע ישנה כמה ימים בבית הזה אבל לפני הופעות אני ממש גרה שם, החדר האהוב עליי הוא השני חדרים שהפכנו לסטודיו גדול, כמובן שיש לי גם חדר עבודה ענק בשביל הלימודים אבל אני פחות עובדת בו
"אני לוקחת לך בגדים" שמעתי את איימי צועקת לי מחדרי
"אוקיי" צעקתי חזרה. הלכתי למערכת והפעלתי את השיר של הסולו שלי, רוקדת.

"תורך" אמרה לי איימי עם מגבת על ראשה
"רק עוד פעם אחת" אמרתי והפעלתי את המוזיקה, מנסה להגיע לשלמות
"נראה אפילו טוב יותר משהיה לפני שנסעת" אמרה לי איימי בעידוד
"אני מקווה שגם קרן תחשוב ככה" אמרתי
"די כבר, ואם קרן תיתן את הסולו למישהי אחרת זאת בעיה שלה והיא יודעת את זה, והיא לא הולכת להחליף אותך אז תפסיקי לאכול סרטים" אמרה לי בכעס
"אוקיי, אני הולכת להתקלח ואחרי זה תספרי לי מה עשית בשבועיים האחרונים?" שאלתי והיא הנהנה.
"מה יש לנו לעשות היום אחרי סטודיו?" שאלתי
"קרן ביטלה סטודיו" אמרה לי איימי
"מה?" שאלתי בהלם
"היא שלחה בקבוצה" אמרה לי איימי ופתחתי את הפלאפון שלי, 3,458 הודעות וואטסאפ, זה מה שקורה כשמכבים את הפלאפון בטיסה ולא בודקים הודעות. חיפשתי את הקבוצה עם קרן וקראתי את ההודעה בקול
"היום אני לא אוכל לבוא ואני מבטלת את השיעור, הפתיעו אותי עם חופשה משפחתית ואני אדאג לכן למורה מחליף ממחר, אל תבריזו ממנו כי הוא יכתוב שמות ואני אטפל בכל מי שלא תגיע" איימי הנהנה אליי, מאשרת שזאת ההודעה הנכונה
"אז מה את רוצה לעשות?" שאלתי
"סופי הזמינה אותנו לים, בא לך ללכת?" שאלה
"מי עוד בא?" שאלתי
"לא יודעת, ילדים מהשכבה" אמרה
"אוקיי" אמרתי בהיסוס
"היא תבוא לאסוף אותנו בעוד חצי שעה" הודיעה לי
"את צריכה בגד ים?" שאלתי
"כן" ענתה ועלינו לחדרי, נשכבתי על המיטה שלי בזמן שאיימי פתחה את הארון והוציאה את שני הקולבים שהבאתי מברזיל
"אני לא מבינה איך יש לך כל כך הרבה בגדי ים" אמרה לי
"אוי הזכרת לי" קפצתי מהמיטה ורצתי למזוודה שלי, מוציאה את השקית
"מה זה?" שאלה והושטתי לה את השקית, היא לקחה אותה ופתחה אותה, החיוך שעלה על פניה היה שווה הכל, את כל החיפושים.
"תודה" אמרה וחיבקה אותי
"הבאתי גם לסופי והבאתי לשתיכן עוד משהו אז לכי תמדדי ואני אסדר את הכל ואתלבש" אמרתי והיא יצאה מהחדר לשירותים
"מושלם" צעקה לי וצחקקתי
"אהבת?" שאלתי והיא צחקה
"את יודעת כמה בנים הולכים להזיל ריר עליי?" שאלה מאושרת
"כולם? שאלתי בחזרה והיא רק ענתה לי בקול מתנשא
"ברור" צלצול הפלאפון שלי קטע את השקט לא שקט שהיה לנו עם כל הארגונים
"הלו?" שאלתי
"אני חמש דקות אצלך" אמרה לי סופי מהצד השני
"אנחנו מחכות לך" אמרתי לה
"ביי מותק" אמרה
"ביי" החזרתי וניתקנו
"סופי?" שאלה איימי
"כן" עניתי
"עוד חמש דקות פה" הוספתי
"את לוקחת תיק?" שאלה
"לא" עניתי
"רק את השקיות שלכן" הוספתי והיא הנהנה
"אני לוקחת לך" הוסיפה ובחרה לעצמה תיק
"היא בחוץ" אמרתי לאחר ששמעתי שתי צפירות בחוץ ויצאנו מהבית, נועלות את כולו.


תגובות (6)

תמשיכי אותו הוא נראה אחלה:)

30/01/2016 23:51

היי,
נשמע נחמד,אני מאמינה שבפרקים הבאים יהיה יותר פירוט על הדמויות והמחשבות שלהם,תמיד פרקים ראשונים הם שטחיים.
זה רעיון נחמד,האמת שתמיד רציתי לכתוב סיפור על רקדנית בלט אבל פחדתי בגלל שאין לי שום מושג על ריקוד.
בכל מקרה,בהצלחה,אמשיך לעקוב:)

31/01/2016 01:25

אני ממש אהבתי את כותבת ממש מענין. לפרק התחלתי זה מצויין בבקשה תמשיכי לעלות פרקים מבטיחה לעקוב!

31/01/2016 01:47

תמשיכי, אהבתי????

31/01/2016 10:03

תודה לכולכם!! אני כבר רציתי לכתוב סיפור שכזה בגלל הידע שלי בריקוד… אני שמחה שאתן אוהבות ומבטיחה להמשיך בקרוב!!

31/01/2016 14:54

העליתי פרק שני!!

01/02/2016 19:29
סיפורים נוספים שיעניינו אותך