לא ממש משנה

משוטטת ברחובות.
בלי לדעת לאן,
בלי לדעת מה הזמן.
שאריות של ערב שישי,
זריחה של שבת.
עיניים כבדות,
איפור מרוח.
קר פה, זאת הרוח
או שבלי ששמתי לב הגיע החורף.
אני ממשיכה לצעוד,
עם ידיים קפואות
והסווטצרט שלו,
הוא גדול עלי בשתי מידות
לא ממש משנה,
הוא חושב שהוא יחזור אליו,
שיחשוב שוב.
הריח שאחרי הגשם
אופף את האוויר,
ועדיין הממטרות השכונתיות עובדות.
מדלגת בין פרח לפרח
המים מרטיבים אותי,
לא ממש משנה.
אני צוחקת לעצמי,
אף אחד לא רואה
מרימה קצת את השמלה
מסתובבת כמו נסיכה בנשף.
בלי מטריה
או כל הגנה,
אני פגיעה.
אני חופשיה.
שמש עולה
איפה אני?
לא ממש משנה
העיקר שאני שמחה.