אין לי מילים אבל אני לא שותקת-פרק 5

חזרתי בחזרה הביתה על האופניים והתקשרתי לג'ו
"ג'ו?"שאלתי
"את משוגעת?!,את ברחת מבית הספר?!"
קטעתי את ג'ו באמצע "לא הייתה לי ברירה…"
"התכוונתי~ברחת מבית הספר בלעדי?!"
חייכתי
"טוב ג'ו תשמעי משהו מוזר,מה קורה עם,בן,גבר ,שאת מכירה רוצה את המספר טלפון שלך?"שאלתי בחשש,יכול ליהיות שהייתי צריכה לבקש עצה ממישהו אחר?

"טוב,אם את מחבבת אותו,אז לא אמורה ליהיות לכם בעיה,אם את רוצה תחכי עד שהוא יתקשר אלייך,אם את ממש רוצה אז תתקשרי אליו..למה את שואלת?"ג'ו אמרה
התלבטתי אם לספר לג'ו,
בסוף החלטתי לספר לה,סיפרתי לה מה קרה בכל היום אחרי שעזבתי את הכיתה
"וואו,ג'ס הציע לך?!?הוא החתיך והילד הרע של השכבה!"ג'ו אומרת
באותו הרגע הייתי ממש שמחה שאי אפשר לראות דרך הטלפון,כי היה לי את החיוך הכי גדול ומטופש על הפנים,כמה שניסיתי לא הצלחתי להוריד אותו
התחלתי לחלום בהקיץ
"ונוס?ונוס?את שם?"ג"ו שואלת
"כן!אני פה"
"רוצה להכין נקמה קטנה לשלישייה?"שואלת ג'ו במתיקות
"כן,מה נעשה?"
ג'ו אמרה לי מה נעשה ואני חיכיתי והקשבתי

~למחרת~
"או תראו מי פה?"אומרת אחת מן השלישייה בשם קייטי
"המכוערת"אומרת עוד אחת בשם זוהר
"היי!אף אחת לא מדברת בלי רשותי,"אומרת מאדי,אותה כבר הכרתי אתמול(בדרך הקשה)

מאדי פתחה את הלוקר שלה,בהתחלה היה שקט ואז התפרץ מתוך הלוקר נוזל סגול בידיוק על החולצה היקרה של מאדי

אני וג'ו כל התאפקנו לא לצחוק עד שהפנים שלנו ניהיו סגולים
אולי הבית ספר החדש הזה,לא יהיה נורא אחרי הכל,אני חושבת ומסתכלת על ג'ו משפריצה מים מתוך האף מרוב צחוק