טובים השניים מן האחד?
אותך אני אוהבת
באמת ובתמים
את מבטי אני צופנת
אך באמת, כולם רואים
את הצורה בה אני עלייך מתבוננת
במין כזו שלווה
ולמען האמת גיליתי
שלזה קוראים אהבה
ואני גם לפעמים חושבת
האם בליבך ישנה אחרת?
אך אגלה לך סוד,
האמון חשוב מאוד!
והקשב למה שאומר
בלעדייך לי רע ומר
השמש אינה מרחפת
ברקיע זרוע עננים
ושמחתי לאט דועכת
מפני שאיני מוצאת באנשים אחרים
את אותו היופי, ואותה האדיבות
שאצלך טמונים בפנים
אך בדבר אחד הבחנתי
דבר שלא שאלתי
מפני שאני אותך אוהבת
באופן כמעט שטותי
אך האם, אני שואלת,
אתה אוהב אותי?
תגובות (4)
לא כל כך מטופש כמו שאת חושבת. גם אני חושבת שאהבה בין שני אנשים זה דבר לא חיוני, אבל מה יש לעשות? השיר היה אחלה, אבל בבית השני, השורה האחרונה קצת לא התאימה לי והרגישה לי מיותרת. יש לך כתיבה מאוד יפה!
אני חושבת שאהבה זה דבר מקסים ומרגש, ושירי האהבה אף יותר. אני נוטה לסלוד משירי אהבה ומסיפורי אהבה בדרך כלל, מכיוון שהם בדרך כלל מוצגים בצורה חד-גוונית ולא מקורית, מה שפשוט לא מספיק כדי לתאר את הרגש הצבעוני והמיוחד שנקרא "אהבה", ולכן הקטעים גם לא נוגעים בי.
אך הכתיבה שלך, כותבת יקרה(אליס?), היא נהדרת, מיוחדת, ויפיפייה. נהניתי מאד לקרוא את הקטע שלך, ניכר כי הכתיבה והרגש באים לך מעומקי הלב וזה פשוט נפלא לקרוא יצירה טעונת רגש כזו. אני שמחה שאת עימנו באתר. אשמח לקרוא קטעים נוספים שלך ( :
נפלא לשמוע עוד אודותייך, אורורה.
אין בפי לתאר את התרגשתי, תודה על שבחייך, הם ללא ספק לא מגיעים לשירי, אך מילותייך מחממות את ליבי. תוכלי לקרוא לי אליס, וצפי לתגובותיי בדך הפרופיל שלך. תודה גם לך, סתםמישהי. מקווה להמשיך ולקרוא קטעים שלכן, אוהבת, אליס
התגובה שאתם עומדים לקרוא היא מיותרת וטיפשית, אך היא דרך לגרום לי להרגיש פחות שקרנית. זוכרים את האדם ההוא שעליו כתבתי את השיר? (מיותר לשאול, אתם לא תענו) כתבתי עליו גם את "הסומק בלחיו", אלו קטעי הרומנטיקה יחידים שכתבתי מאודי, והם נכתבו עליו, על אותו האדם שאמר לי בפירוש שהוא לא מרגיש כמותי. עצוב לי. זה קרה לפני קצת יותר משבוע, ניחשתי לבד. זה לא מעניין אתכם, אני יודעת. הייתי מרביצה לילדה שהייתה כותבת את התגובה הזו (רק אגיד שזה לא היה קשה לבצע זאת). אני כותבת את זה בשביל עצמי. בכל אופן, צדקתי. ואני מעדיפה להיות טועה כרגע… אני מגעילה את עצמי, להתראות לכם