כתמי קפה-פרק 9

"תומר.." אלון לחש ושילב את ידי בידו. שתינו התנשפנו במהירות והסתכלנו על התקרה. "בואי נדבר על הגבולות בין מפקד לחיילת שלו.."
"אתה מתכוון לגבולות בינך וביני?" הסתובבתי אליו ונשקתי לצווארו נשיקה חמה, ידיו משכו אותי אליו בצימאון.
"אני מתכוון לזה שזה לא היה אמור לקרות.." הוא עצם את עיניו והתמסר אליי, המגע שלי שלט בכל אנחה שיצאה מפיו.
"אתה מתחרט?" הפסקתי והוא הסתובב כך שגופו הכבד נשכב מעל גופי בקלילות שהפתיעה אותי.
"לא" הוא ענה בהחלטיות מרשימה וידיו ליטפו את ירכיי בזמן שנשך את השפה התחתונה שלי. "אבל מחר הכל חייב לחזור לקדמותו."
"כן המפקד" גחכתי והניצוץ בעיניו כבה. אני לא מאמינה שהרגע שכבתי עם המפקד שלי.

"לא באתן לכאן לשחק בחיילים ובמלחמה" אלון דיבר באמצע ה-ח', כבר שחכתי איך הקול שלו נשמע כשהוא כועס. נזכרתי בתמונה שלו עם אלמוג, לא הספקתי לחזור אליו. "באתן לכאן לדבר האמיתי! וזה כולל גם עבודה שחורה, זיעה ובוץ! כולן בלי יוצא מן הכלל רצות עכשיו למטבח ומצחצחות אותו. אני רוצה לראות את ההשתקפות שלי על הרצפה ולשמוע את הרצפה חורקת מרוב שהיא נקייה. זוז!"
תמיד שנאתי טורנויות מטבח. זאת הפעם השנייה החודש שאני מוצאת את עצמי מרימה סורגים ומנקה את שאריות האוכל שנתקעו בצינורות ובמתקן לשטיפת הכלים. רוב הבנות היו אחראיות על שטיפת חדר האוכל עצמו, שם הן שרו בקול רם וניצלו את הדקות הבודדות בהן המפקדים הלכו לבדוק מה קורה מאחורי הקלעים למלחמות מים וקרב חרבות עם המטאטים. אני העדפתי עבודה שהיא קצת יותר פיזית, רציתי לסיים עם הטירונות ולהתחיל את השירות הסדיר בצבא בצורה רשמית. רציתי לשמור בגבולות.
"כשאת מסיימת תרימי את מיכלי המים אל המחסן" אלון העיר אותי מחלומי המתוק וסידר את אחד הצינורות ששחכתי להחזיר. "לא לשכח לבדוק שהם ריקים."
"כן המפקד" עניתי ביובש מוחלט והוא הסתכל עליי במבט ארוך וקר לפני שיצא מהחדר והשאיר אותי משווה בין הנשיקות של אלמוג לנשיקות שלו, שגרמו לי להרגיש מיוחדת הרבה יותר.

"תעירי אותי לשמירה?" סתיו ביקשה ממני בזמן שתרגלתי כפיפות בטן ליד המיטה.
"ברור" היא הניחה את הנשק על ידה ושקעה בשינה עמוקה. מיד לאחר מכן גם דניאל. יצאתי החוצה וחייגתי את המספר שזכרתי כבר בעל פה.
"פחדתי שלא תתקשרי" שמעתי את קולו של אלמוג וכל האכזבה שלי ממנו נעלמה ברגע.
"היי, לא מוותרים בכזאת קלות על חברים" צחקתי והתחלתי לספר לו על היום שלי, משמיטה פרטים כמו זה שהתעוררתי הבוקר ערומה לצד אלון.