קצה העולם
בשקט בשקט,
שאף אחד לא רואה,
יושבת אני על הקצה,
קצה של מרפסת,
קצה של חלון,
קצה של הכל.
בלילה בלילה כשכולם ישנים,
אני בקצה יושבת לבדי,מביטה אל האופק מביטה לכוכבים,
יודעת שיש עוד אנשים כמותי,
שגם הם בלילות יושבים בקצה,
קצה של מרפסת,
קצה של חלון,
מביטים למטה אל קצה העולם בשבילם,
מתלבטים אם לקפוץ,
חוששים שאין דרך חזרה
ותמיד אותה התשובה מליבך,
אל נא קפצי ילדה יקרה,
תשארי עד מחר,
תנסי מחדש,
וככה ימים חולפים,
בקרים הם סיוטים,
ואני מחכה כל לילה בסתר,
לשבת בקצה,
של חלון או מרפסת,
ולקפוץ מקצה העולם,
זה יהיה כה נחמד,
קצת שקט ומנוחה
אך הלב ממשיך לסרב,
הוא גורם לי להרגיש בכאב,
גורם לי להרגיש שזה קצה העולם שלי,
אך יש עוד אנשים שלי חשובים,
אימא ואבא,
אולי גם אחי הקטן,יואב
אולי גם כלבי הישיש,
או סבתי הזקנה,
ורק בשבילם אני יושבת כל זמן,
שאף אחד לא רואה,
על קצה של חלון או מרפסת,
ורק בגללם,
אני לא קופצת
תגובות (0)