שינית אותי פרק 30 החפירות של טל.

(רדו לרציתי להוסיף!)
~אליס~
ישבנו בשולחן עדי, טל, ואני, ודברנו.
עד שפתאום בן התישב מולי והתחיל לבהות בי, הסמקתי אבל עשיתי כאילו לא שמתי לב אליו.
למה הוא בוהה בי ככה, זה כבר מוגזם, וגם מעצבן.
~בן~
ניסיתי לא להסתכל עליה, אבל לא הלך לי, רציתי לרצוח את עצמי למה אני לא יורד ממנה?
והיא אפילו מבט אחד לא החזירה לי!
אבל היתה מישהי אחת שכן החזירה לי מבט, אבל המישהי שהכי לא רציתי שתחזיר לי מבט…
"בן, מה יש? נתקעת?" אמרה טל, פאק עלתה עלי.
"מי הסתכל עליכם?! יא מכוערת, הסתכלתי על מאור" ניסיתי להתחמק.
"איזה ה@#$ " לחשה לעדי, וחשבה שלא שמעתי.
"הלו, הלו תרגיעי יא ל@#$# " אמרתי לה.
"טוב ביי בנות, יש לי עבודה עוד שעתיים" אמרתי.
"אתה עובד?" אמרה טל וצחקה, היא לא תפסיק לחפור הבת @#$%.
"אני ברמן, זה משנה לך משהו? ביי" אמרתי ועליתי למעלה להתארגן.
~טל~
בן הסתכל על אליס, בצורה מוגזמת, אז רציתי לגרום לו להפסיק, למרות שלא ניראה לי שהיא שמה לב כל כך…
"דיי נו מה כולם מתנפלים על בן היום" צעק מאור אחרי שבן עלה למעלה, כזה לא מתאים למאור לצעוק חשבתי אותו לילד עדין.
"אתה יודע בכלל מה הוא עשה? שאתה מגן עליו" אמרתי למאור, והוא יצא החוצה.
"אליס" אמרנו עדי ואני.
"מה?" היא ענתה סופסוף.
"שמת לב מה הלך כאן?" אמרתי.
"לא" אמרה, מוזרה…
"בן כבר שעה מסתכל עליך ואת לא שמת לב?" אמרתי, היא הסמיקה.
"אליס? מסמיקה?" אמרתי.
"דייי" אמרה ועלתה למעלה.
עדי ואני צחקנו.
~אליס~
ברחתי למעלה, כל כך התבישתי.
למה טל עשתה לי את זה?
נכנסתי לחדר, סגרתי את הדלת, ופרצתי בבכי.
למה בן הסתכל עלי?
למה טל עשתה לי את זה?
למה אני בוכה בכלל?
נסיתי לעצור את הדמעות, אבל לא הצלחתי, הרגשתי כאב עמוק.
פתאום הדלת נפתחה, לא רציתי להרים את ראשי, שלא יראו שבכיתי.
"גם לך ה@@#$%@# הזאת גרמה ללכת משם" זה היה בן, מה הוא רוצה עכשיו?
"מה אתה רוצה?" אמרתי מבלי לענות על השאלה ששאל.
"חופרת החברה שלך" אמר מבלי להתיחס למה ששאלתי.
"מה אתה רוצה?" שאלתי שוב, כשבקולי דמעות.
"כלום, יא בכינית, טוב, יש לי עבודה" אמר ויצא מהחדר, הוא צודק אני בכינית, אבל אני לא יכולה לעצור את הדמעות, הוא עובד?