שינית אותי פרק 29 כבוד

הרמתי את עני וראיתי את מאור (הוא יותר גבוה אפילו שאני יותר גדולה…)
"הבהלת אותי" אמרתי.
"סופסוף הצלחתי להבהיל אותך" אמר, גם בפעמים הקודמות הוא הבהיל אותי אבל עשיתי כאילו הוא לא הבהיל אותי.
"למה אתה לא בא לכיוון המכונית של אליאב?" אמרתי, כשהוא הלך לצד של בן.
"אין מקום, אז התנדבתי לסוע עם בן" אמר וקרץ לי.
"אוקי ביי" אמרתי.
"ביי נשמה" השיב ונופף לי לשלום.
מאור כזה חמוד, אם הוא היה בגיל שלי הייתי שוכחת מהעבר וממשיכה איתו.
הלכתי לכיוון המכונית, טל רצה אליי, חחח ילדה מוזרה…
"חיים שלייייי! סורי ששכחתי לחכות לך" אמרה, צחקתי.
"הו, זה בסדר" אמרתי, וניכנסנו.
התישבנו במכונית, בדרך דברנו, צחקנו קצת, וגם שמענו מוזיקה.
~בן~
עשנתי בחוץ, עד שפתאום אליס הגיעה, ודברה איתי קצת, היא ניסתה לעודד אותי, חמודה זאתי.
אבל היא הלכה מהר…
"יאללה בן בוא, אני נוסע איתך" אמר מאור, קמתי מהרצפה זרקתי את הסיגריות, הבאתי לו קסדה שמתי עלי קסדה, ועלינו על האופנוע, התנעתי ונסענו, הגענו לאיפה שהמכונית הגיעה, היינו באותו קצב של נסיעה, אליאב קלט אותי וניסה לעקוף, אבל לא הלך לו, הסתכלתי על המכונית ראיתי את אליס היא ישבה ליד החלון, הסתכלתי עליה עד שפתאום יצאה איזה משאית וכמעט הרגה אותנו מז#$%@ הנהג.
"תראה לאן אתה נוסע אבויה! עוד שניה הייתי דורס אותך, אחוש@#$%#" צעק לי הנהג.
"לך תז@#$% " צעקתי לו בחזרה, והגברתי קצב.
"בן ספרת כמה פעמים קיללת היום?" צעק לי אליאב מהחלון.
"יאללה לך תניח יא דוס" צעקתי לו בחזרה.
"אללי לי אללי" אמרנו מאור ואני ביחד, איזה אח גבר יצא הקטין.
"אחחח יא אח יא גבר" אמרתי למאור.
"ומה אתה?" שאל.
"מה שאתה רוצה אחי" אמרתי.
"אני שם אותך בתור אחי הגדול והגבר" אמר מאור, איזה גבר!
"יצאת גבר אחי, סופסוף מישהו מכבד אותי במשפחה הזבל הזאת" אמרתי.
"נו בן אל תגזים יש לך את אליאב" אמר.
"יאללה גם כן, רק אליאב מכבד אותי הוא האחרון" קטעתי אותו.
"חכה יש עוד, טליה, אליס" אמר, אליס מכבדת אותי?
"הם לא משפחה יא ס@$# " אמרתי.
"בסדר אבל שתדע שיש מי שמכבד אותך" אמר מה הייתי עושה בלעדיו.
"אחי היקר! מה הייתי עושה בלעדייך" אמרתי.
"אני יודע?" שאל.
הגענו הביתה, ירדנו מהאופנוע, הורדנו ת'קסדות, וניכנסנו הביתה.
"בן מה היה הקטע הזה עם הנהג משאית" התנפל עלי אליאב איך שנכנסתי, לא נותן לנשום.
"הלו רק נכנסתי מה יש'ך?" אמרתי.
"אין אתה דפוק" אמר אליאב.
"אני יודע את זה" אמרתי בציניות.
"וטוב שכך" התערבה שירה.
"עזבו ת'ילד" צעקה טליה, כפרה על הילדה הזאת.
"תנו לו לנשום" אמר מאור ומשך אותי הצידה, וכבר חיכתה לי כוס מים על השולחן איזה כבוד.
"תודה אחי" אמרתי, ושתיתי בשלוק ת'מים בכוס.
"היית צמא אה?" אמר לי מאור כשסימתי.
"אתה צריך עוד משהו?" שאל.
"לא תודה" אמרתי והתישבתי בשולחן, ממולי ישבו אליס עדי וטל ודברו.
עשיתי את עצמי כאילו אני מסתכל בפלאפון אבל באמת הסתכלתי על אליס