אין לי מילים אבל אני לא שותקת-פרק 4

ואז אני ואמא חלקנו וצחקנו,והיינו צריכות להמציא לאבא תירוץ,אבא כל כך התעצבן עד שניהיה אדום,אני ואמא נקרענו מצחוק..
אני מושכת באפי ומנגבת דמעה
"מותק,הגעת?"אבא שואל בכל מתנדנד וריח של אלכוהול מהפה שאני יכולה להריח עד לקומה השנייה
"כן!"
"טוב"
אני מחליפה את הבדים של בית הספר לבגדים אחרים,על החולצה כתוב yolo ומכנסי תייץ,ירדתי למחסן ולקחתי את האופניים..
"בוקר טוב ונוס!אומרת מס גוליבר
"בוקר טוב!"
אני עוברת ליד כל האנשים,אני לא יודעת כמה זמן עובר,המשכתי ליסוע על אופניים שפתאום נתקלתי באופניים אחרות
"היי!תיזהר!תסתכל לאן אתה הולך!"אני צועקת על הרוכב
"אפ?"
אומייגד הייתי כל כך מובכת באותו הרגע,…גרר…לעזעזל
"היי ג'ס"
עברו איזה 10 דקות שבהם פשוט הסתכלנו אחד על השני,הייתי ממש ממש מובכת
"היה נעים להיפגש אפ"ג'ס אומר "נפצעת?"
"לא ממש"אני אומרת
"יופי,כי אם היית נפצעת לא הייתי סולח לעצמי"אומר ג'ס בשובביות
"טוב ביי אפ" ג'ס מתחיל לעלות על האופניים שלו ואז אני נזכרת
"תודה על היום בבוקר!"אני אומרת לו
"אין בעד מה"ג'ס עונה
"אה..יש לך את המספר של ג'ו?"
"יש לי,בואי נעשה החלפת טלפונים,את תיתני לי את מספר הטלפון שלך ואני אתן לך את של ג'ו"ג'ס אומר
בידיוק באותו הרגע הסמקתי כל כך עד שנראתי כמו עגבנייה
"כן בטח"אני אומרת קצת מגמגמת..