מסיכה
על פניי עטויה מסיכה.
עליי היא שומרת, בטוב וברע.
אך אם אצטרך לדבר לפני קהל,
המסיכה מתקשה להגיב בכלל.
"מסיכה, מה עוד תבקשי"?
"האם חיפזון אצלך הוא תמידי"?
לפני שתשקול או לפני שתפעל,
אני כבר אומר לה בכלל "חדל"!
המסיכה התעצבה, את דמעותיה מחתה,
ובו בעת את עתידי היא שברה.
היא שברה לי סיכוי לראות עולם,
להפגין שמחה כלפי כולם.
אבל המסיכה איננה יודעת שובע,
היא ממשיכה לתקוף, להתפשט עד הגובה.
לפעמים אינני שולט בה, נאלץ לענות לצרכיה,
והיצר הרע מתוכי בוקע.
תגובות (7)
נפלא, מהמם, מדהים, מעורר התפעלות, פשוט אדיר !
תודה רבה!
למה מחקת את הסיפור על איימי??? הוא היה ממש ממש טוב!
אני לא טוב בלכתוב סיפורים חחח
השיר חמוד! העברת את הרעיון כמו שצריך. יכולתי להבחין באמצעים שהשתמשת.
השיר הוא יפה, אבל משו מבחינת הרגש לא הועבר אליי. הבנתי על מה הוא מדבר, הזדהתי עם הנושא מאוד, אבל הרגש הנקודה המהותית בשיר די התפספסה כאן.
אבל הרגש, הנקודה המהותית בשיר, די התפספס כאן.**
אוקיי.. הבנתי
תודה רבה:)