אין לי מילים אבל אני לא שותקת-פרק 1 למי שלא קרא

הקדמה

המקום האהוב עלי הוא הסיפרייה,אולי בגלל שאין לי מקום אחר,זה המקום היחיד בוא אני יכולה לצלול בתוך צוללת לעוף לעננים או לחזור בזמן.אני לא כל כך יפה,אני די נמוכה עם עניים כחולות ושער חום קצר,אני בדרך ליום הראשון שלי בבית ספר החדש,עברתי מהבית ספר הקודם שלי בגלל..בגלל שאמא שלי מתה,ואבא לא יכול לדבר על זה או בכלל להזכיר את זה,לפעמים הוא שוקע בדיכאון,לרוב אני צריכה לדאוג לעצמי

השם שלי הוא אפרודיטה אבל כולם קוראים לי ונוס,כן כן,כמו אלת האהבה היוונית,זה קצת מצחיק בגגל שבחיים לא הייתה לי אהבה,עד שהגעתי לבית ספר החדש שלי

פרק 1
התחלתי ללכת לבית הספר,הייתי עם אוזניות,שומעת קצת שירים,זה אמור לנקות לי את הראש אבל במקום זה זה רק מותח אותי יותר,אני אוחזת בפתק שהמנהלת שלחה לי,כתוב עליו לאיזה כיתה אני אמורה ללכת,אני מרימה את ראשי
\"הגעתי\"מולי מתנוסס שער ענקי עם 6 שומרים מכל צד \"וואו,
אני נכנסת לבית ספר ומנסה למשוך את התשומת לב של אחד מהתלמידים פה
\"היי!הלו!מישהו!אני צריכה עזרה!\"
אין קול ואין עונה
אני כמעט נכנעת ואז ניגשת אליי מישהיא שאומרת לי בנחמדות\"את בטח הילדה החדשה לא? את צריכה עזרה?\"
\"כן!!\"אני עונה כמעט בצעקה ואז…
ה