שיפוצים
אני מתאהבת לאט
ונפגעת מהר.
אני סולחת מיד
אבל אף פעם לא שוכחת
וכשאני נופלת אני נופלת חזק
ואין אחד שיכול לעזור.
אני מרחיקה אנשים
מתוך פחד שהם ירחיקו אותי.
אני לא סומכת על אף אחד
אבל נוטה להפקיד אמון מבלי כוונה.
אני מפחדת מאנשים
אני לא נפתחת לאף אחד
אני יודעת שאף אחד לא מבין אותי
ויוצאת מנקודת הנחה שאף אחד בחיים לא יבין אותי
אז אני לא נותנת לזה אפשרות לקרות
לא נותנת לאף אחד אפשרות לפגוע בי.
אני סקפטית לגבי הכל
אני חושדת כשמישהו נחמד אליי
הכל מונע מאינטרס.
ולמרות הכל,
אני רק מחכה לשמוע מילים טובות
מחמאה או אולי מילת אהבה
אבל בחיים לא מאמינה לאדם שיגיד לי.
אני מעמידה מולי חומה
קיר לבנים
מציבה שומרים וכלבי תקיפה
שאף אחד לא יכנס.
אבל כשזה קורה
זה קורה בקלות
רק שני צעדים מאוד מיוחדים
ואתה בפנים.
רק מכה קטנה ואני נופלת
ואני לא אקום מהר כמו שנפלתי
ואני אוכל את עצמי כי נתתי לזה לקרות
האבטחה לא עשתה את העבודה
לא עמדתי חזק מספיק
ולקירות האלה ייקח הרבה זמן להיבנות מחדש
עבדתי עליהם במשך שנים
ועכשיו הגיע הזמן לקצת חיזוקים
קצת שיפוצים
ולהתחיל הכל מהתחלה.
תגובות (4)
אל תרגישי לבד! אני מבינה אותך ..זה הרגיש לי כאילו כתבת את זה עליי , דרך אגב כתיבה יפה :)
תודה רבה❤️:)
אפילו לא הסתכלתי על הכותרת והתחלתי לקרוא, התעמקתי בטקסט ובסוף אמרתי שאם הקטע היה שלי אז הייתי קוראת לו "שיפוצים" ואז גילגתי את העכבר לכותרת וראיתי שזה השם של הקטע. אנחנו מאוד דומות בכתיבה ויש לי תחושה שאנחנו דומות גם באופי. אני כן נפתחת לאנשים אבל הדבר שהכי קשה לי זה לתת אמון באנשים, נגיד אם אני יוצאת עם חברה חדשה אז אני מפחדת לספר לה יותר מידי או לתת בה אמון בדברים בכי קטנים אבל ברגע שהיא מוכיחה לי את עצמה… אותו דבר כששוברים לי את האמון, אני מצמיחה חומות עבות כלפי אותו בן אדם ולא נותנת לו לעבור אותם, נזהרת בכל מילה שאומרת, בכל דבר שעושה.
כתבתי אם שמת לב עשרות קטעים על שאני בובת חרסינה הנסחפת אל הלא נודע אני חושבת שגם את כזאת, אנחנו עלה נידף ברוח שחושב שהוא סלע איתן.
כמוך אני, נופלת חזק, את אמרת. לי לא כל כך קל לקום וגם שמושיטים לי יד לעזרה אני רוצה להוכיח לעולם שאני מסוגלת לבד אבל במקום זה אני בוכה, נשברת, לא לעיני כולם, אלא לבד מול הדף או החברה הקרובה שהוכיחה לי את עצמה עשרות פעמים.
סליחה על החפירה ואני אעריך מאוד אם באמת תקראי את זה. ואם עדיין לא ציינתי- כתיבה יפה.
הוצאת לי את המילים מהפה..עלה נידף שחושב שהוא סלע איתן. אני תמיד מנסה להוכיח גם לכולם אבל בעיקר לעצמי שאני חזקה אבל במקום זה נשברת כמו באמת בובת חרסינה. אנחנו באמת דומות כנראה.. תודה רבה רבה על התגובה הכנה והארוכה, כיף לראות שמישהו קורא ומבין סיפור שלי, מעריכה המון