הייתי שונה????פרק 7

הייתי שונה????פרק ז׳-התחלה חדשה ב׳.
בבוקר שהתעוררתי מאי הייתה ערה וחיפשה בתיק שלה משהו.
״בוקר טוב היפיפייה הנרדמת״ אמרה שראתה אותי.
״בוקר..״אמרתי ופיהקתי.
הלכתי למקלחת לצחצח שיניים.
שחזרתי מאי נאבקה בריץ׳ רץ׳ של המגפון שלה.
על המיטה שלי היו בגדים שמאי הוציאה לי מהארון,אמרתי לה תודה והיא חייכה והלכה לסדר את השיער שאני אוכל להתלבש.
התלבשתי,עשיתי צמה לצד וירדנו למטה.
לקחנו את האוכל ופתאום הפלאפון של מאי צילצל,אמא של מאי הייתה ל הקו ואמרה לה שהיא צריכה לבוא כמה שיותר מהר הביתה כי סבתא שלה הובהלה לבית חולים.
״רפואה שלמה לסבתא שלך…״אמרתי לה ונתתי לה חיבוק.
התקשרתי לעומר הוא אמר שהוא חולה.
התקשרתי לאורן והוא אמר שהוא בבית כי הוא נשאר בבית כי סבתא שלי צריכה עזרה. ככה יצא שאמא שלי הסיעה אותי לבית ספר.
שהגעתי לבית ספר ישר הלכתי לכיתה,ישבתי במקום שלי ונכנסתי לסנאפצ׳ט.
ראיתי שעומר העלה תמונה שכתוב בה ״חולה בבית״.
פתאום לכיתה נכנס ילד שאף פעם לא ראיתי. שיערתי שהוא ילד חדש אז קפצתי אליו עם הקביים.
״היי קוראים לי מיכל איך קוראים לך?״
״היי אני טום..״
״חדש פה אה?״
״כן״
״ברוך הבא. יש לידי מקום פנוי אתה יכול לשבת שם..״
״תודה״ הוא אמר והלך לכיוון המקום,
פתאום נכנסו לכיתה הילה וליהי,
״מיכל אני רואה שהסידור שעשיתי לך משתלב לך טוב,איפה החבר שלך ומאי?נטשו אותך?״הילה אמרה וצחקה וליהי מיד אחריה.
״הילה,עומר חולה וסבתא של מאי בבית חולים אז אם זה מה שיש לך להגיד פשוט תשתקי״ אמרתי ועמדו לי דמעות בעיניים,
טום שם לב (טוב הוא היה היחיד בכיתה חוץ מליהי והילה..) ועזר לי לשבת בכיסא.
״הופה חבר שלך לא פה יום וכבר את מוצאת לך אנשים חדשים שיעזרו לך יא דוסה״ הילה אמרה והניחה את התיק שלה על הכיסא.
באתי לענות לה אבל טום ענה במקומי,
״לפחות יש אנשים שכן רוצים להיות איתה,כי היא לא השטן כמוך.אני רואה אותך שתי שניות ויש כבר שתי דברים שאני יודע עליך: שהשם שלך זה הילה ואת הילדה הכי מגעילה שאי פעם ראיתי״.
לא האמנתי למה שקרה.
הילה הסתכלה עליו במבט מזלזל ויצאה שליהי אחריה כמו זנב.
הייתי בשוק לא האמנתי למה שקרה.
״את בסדר?״ טום שאל
תו..דה״מלמלתי
״אפשר לשאול אותך משהו?״טום שאל.
״כן״עניתי.
״למה היא קראה לך דוסה?זה עלבון להיות דתיה. את דתיה כן?״אמר שאל.
״כן״עניתי
״ למה את בעצם לומדת פה?״טום הקשה.
״אמא שלי הייתה דתיה עד שאבא שלי נפטר, אבא שלי היה אדם מאוד דתי,אחרי שהוא נפטר אמא שלי חזרה בשאלה,אבל אני נשארתי נאמנה לאבא ונשארתי דתיה,אבל אמא שלי היתעקשה לשלוח אותי לכאן כי דוד שלי,אח שלה,לומד פה בכיתה השניה,הוא פשוט לא פה היום…״
״אהה..מגניב שיש דוד בגילך לא?״טום שאל וחייך חצי חיוך.
״כן״עניתי וחייכתי.
הצילצול קטע את השיחה שלנו.
המורה נכנסה ואמרה לטום
״אני רואה שמצאת מקום ליד גברת דהן״ ומיד אחר כך פנתה אלינו
״טום הוא ילד חדש שבא אלינו מנהריה ואני מצפה ממכם שתעשו לו קבלת פנים יפה״
.והמשיכה בשיעור
בהפסקה אני וטום ישבנו בספסל והוא סיפר .לי על נהריה
ראיתי את הילה וליהי מסתכלות בפלאפון ואז עלינו וצוחקות
עשר דקות אחר כך אני מקבלת שיחה מעומר
״היי מאמי איך אתה מרגיש?״
״חכי רגע מה זה שאני מקבל תמונה שלך יושבת על הספסל בבית ספר ומפלרטטת עם תלמיד חדש?״
צחקתי
.״מאמי בוא נתחיל מזה שזה טום,ילד חדש היום הילה צחקה עלי והוא הגן עלי,ועכשיו אין לי מה לעשות כי אפילו אורן לא פה אז דיברתי איתו,ודבר שני הילה או ליהי שלחו לך את התמונה תסיק מסקנות״
״אוקיי מאמי״
״תרגיש טוב חיים שלי,אני באה אלייך אחרי הלימודים״
״יופי אני מחכה כבר מעכשיו,יפה שלי״
״תאמין לי שגם אני״
״טוב ביי מאמי״
״ביי חיימי״
עומר ניתק ואני פשוט צחקתי
״מה קרה?״ טום שאל
״הילה וליהי הסטומות האלה שלחו לעומר חבר שלי,תמונות שלנו מדברים והם חשבו שזה יגרום לו להיפרד ממני״
טום צחק
״הילה ליהי חושבות שזה מה שיפריד בינינו״
אמרתי להם שעברתי לידיהם בדרך לכיתה הם יסתכלו עלי במבט שנאה ואני המשכתי ללכת עם חיוך