~סיפורי ערסים:שון ולירון פרק 17~

~כעבור שבועיים~
אז עברו שבועיים וכמה ימים מהפרידה שלי ושל שון.
אני נורא מתגעגעת!
אנחנו לא מדברים אחד עם השניה,חולפים כמו שני זרים,והוא עסוק עם השרמוטה שלו..קוראים לה מור.
שיר וסער כמובן חזרו והם הכי מאושרים ביחד!
ואני ועומר מתקרבים והפכנו לידידים טובים.

"הגיע הזמן להמשיך את מה שהפסקנו"
"אהיה אצלך ב8 וחצי"שלח לי עומר בשעות הצהריים.
עלה לי חיוך קטן שראיתי את ההודעה והלכתי לישון קצת.

קמתי לקראת השעה 7 וחצי והתחלתי להתארגן.
לבשתי סקיני ג'ינס לבן עם קרעים בברכים בלבד,חולצה ארוכה שחורה שבמרכזה כתוב "New york city" בצבע לבן.
שמתי נעל עקב סגורה.
עשיתי פן ובקצוות טיפה תילתלתי,התאפרתי מעט,שמתי בושם,לקחתי כסף ותיק קטן וירדתי לסלון.
"אני כאן תרדי"שלח ויצאתי.
"היי מאמי"אמרתי שנכנסתי והתחבקנו.
לרגע נזכרתי בדייט הראשון שלנו..הוא היה כל כך נכון ואמיתי.
"במסעדה היינו וגם בים,לאן אנחנו הפעם?"שאלתי שעצרנו ברמזור אדום.
הוא הביט בי חייך חיוך קטן.
"יש לאיזה חבר יומלדת ולא יהיו המון ילדים באיזור של ה60-80 אז חשבתי שנקפוץ לשם"
"לא יהיו המון ילדים?80 זה קצת בשבילך?"שאלתי וגיחכתי.
"כן..אז את רוצה?"שאל והביט בי.
"אבל אתה לא שותה הרבה"ציוותי והוא צחק.
"נו אני רציניתת.איך תנהג?"שאלתי בציניות.
"שאני אבין..את דואגת לי?"שאל וחייך חיוך זדוני.
"אני דואגת לחזרה הביתה שלי"חייכתי חיוך מתנשא.
"איייי 1-0"אמר וצחקנו.

הגענו ובאמת לא היו הרבה ילדים.
הלכנו לשבת בבר והיה צחוקים.
"הופה את מי רואים פהה"צעקה רותם שקפצה מאחורי ומשכה את אלירן.
"מה את עושה פה"שאלה וחיבקה אותי .
"עומר הביא אותי"חייכתי.
"טוב יאלללה בואי לרקוד"אמרה ומשכה אותי לרחבה.
לחשתי לעומר שאני הולכת לרקוד ושלא יגזים עם השתיה.

חלפה שעה וחזרנו למקום בו ישבנו.
"איפה עומר וכולם?"שאלתי שחיפשתי אותם בעיניים.
"לא יודעת תתקשרי אליו"אמרה.
"לא זמין"אמרתי וניתקתי.
"תנסי את אלירן"אמרתי.
"מאמי איפה אתם?…מה אתם עושים בקומה השניה?…אה טוב…למה עומר לא עונה…בסדר אני ולירון למטה…ביי אני אוהבת אותך"השיחה של אלירן ורותם.

"לירון אל תסתובבי"אמרה לפתע שישבנו על הבר.
"מה קרה?"שאלתי והסתובבתי.
ראיתי את שון מדביק צרפות לזונזונת שלו מור.
השפלתי מבט והתאפקתי לא לבכות.
"נשמה שלי די אל תשימי עליו. ואם תבכי ימרח לך האיפור"אמרה וצחקה.
"מאוחר מידי"אמרתי וכשמחיתי את דמעותיי ראיתי שחור באצבע.
"לשירותים מהררר"קראתי ומשכתי אותה.
בדרך לשירותים מחיתי את דמועותיי ונתקעלתי במישהו.
"אחחח"קראתי והרמתי את ראשי.
מנחוסה שכמותי.
"בכית?"שאל שון שנתקל בי.
"לא"עניתי ביבש והסתלקתי משם.
הוא הביט בי הולכת .
חזרנו לבר וכבר עומר והבנים חזרו.

"לירון בואי בחוץ אני חייב סיגריה"לחש לי עומר שישבנו כולנו בבר.

יצאנו החוצה והתיישבנו בספסל.
"תקשיב..תודה שהבאת אותי לפה,באמת הייתי צריכה קצת להשתחרר מהתקופה הזאת"אמרתי וחייכתי.
"חייםשלי אונלי פור יו"אמר וצחקק.
"למדת אנגלית?"שאלתי בציניות.
"יודע רק את זה"אמר חייך והשפיל מבט.
"ואני מצטערת על מה שקרה"אמרתי.
"בואי נשכח מזה,ונמשיך מאיפה שעצרנו"אמר והתקרב אליי ושנינו נסחפנו לנשיקה ארוכה וטובה.
הרגשתי סערת רגשות,הרגשתי טוב עם עצמי וקצת מוזר.
התגעגעתי לתחושה הזאת וכאן אני באמת מרגישה שעומר אוהב אותי ושאין כאן שקרים.
בדקות שישבתי איתו והתנשקנו שכחתי משון,שכחתי מההתערבות,שכחתי שבכיתי כל כך הרבה בתקופה הזאת.
הרגשתי מאושרת,והרגשתי כאילו אנחנו לבד פה,ושאין אף אחד שיגיד אחרת.
"נלך?"שאלתי לאחר שהתנתקנו אחד מהשניה.
התחלנו להתקדם לאוטו והחזקנו ידיים וחייכנו אחד לשניה.

"לירון..אני אוהב אותך.ואני מאושר שאת פה איתי ולא עם אף אחד אחר.אני כל כך אוהב אותך!"אמר שעצרנו מתחת לבייתי.
הסתכלתי עליו כמה שניות עד שמשכתי אותו לנשיקה סוערת.
"לילה טוב"אמרתי ויצאתי מהרכב.
"לילה..טוב"אמר וקרץ ונסע כמו בסרטים.
נישארתי לעמוד במדרכה כמו שניות עם חיוך מרוח עד שהתעשטתי ועליתי לבית מאושרת ושמחה כמו שהרבה זמן לא הייתי.