פסיכה וקופידון-פרק 9

קופידון ניגש לאימו,אוחז בידה של פסיכה,כשבעיניו מבט תלוי תקווה.
הוא קיווה,והתפלל שאימו תתרכך ותסכים לנישואיו.
אימו ידעה שעליה להסכים,אם היא לא רוצה שבנה ואהובתו ימלטו על נפשם וינשאו בסתר.
שכן,מה זה אומר עליה בתור אימא?
היא אכן,ראתה בעיניו את המבט המאוהב והכמהה.
ברגע שלאחר מיכן,אחז בידה של אימו,מניח אותה על אמצע החזה שלו.
"את מרגישה את זה אימא?"הוא שאל,מתנשם,כשפסיכה עומדת לצידו.."את מרגישה את הלב שלי?"
כשליבו הולם בפראות בתוך החזה המפואר,השרירי והמושלם שלו.
"ככה הוא הולם בכל רגע שהיא לידי.לעיתים זה מכאיב.כשאני יודע שאני לא יכול להיות איתה."
"בני היקר.."היא הביטה בו,מתרככת מעט.."דע לך,כי כל מה שאני רוצה זה שתהיה מאושר.אך,חשוב שנית..האם אתה באמת,רוצה בכך?"
"אימא,אני מאוהב.וזה הדבר היחיד שאבקש.אני רוצה את זה יותר מכל דבר אחר שאיי פעם רציתי בחיי."אמר לה בקול עדין,כשעיניו דומעות.
"אשרי לו.."נשמע קול הצידו האחר של החדר.."אחרת,בסוף הוא ישנא אותך,עד סוף ימיו."
כונוס,מביטה בו במבט מיוסר,פוחדת לאבד את בנה היחיד.
אך,יותר מכל,פוחדת שליבו יישבר.כי אם זה יקרה,הוא ימות.
"אארגן לכם טקס אירוסין ולאחר מכן טקס נישואין מפואר,כפי שתחפצו.."היא אמרה בלית ברירה.
"תודה לך,אימא יקרה."שמח קופידון ונתן לה נשיקה על הלחי.
"זה רק,בגלל שאני כל כך אוהבת אותך."אמרה ונוס,מביטה בו,מוחה דמעות.
שעות לאחר מיכן,החלו ההכנות לשני הטקסים של זוג האוהבים.
קופידון חיפש עבורה את הטבעת המדהימה ביותר.פסיכה התרגשה כל כך,בעיקר מנכונותה של ונוס,חמותה לעתיד שאירגנה עבורה את חתונתה.
כפי שהיא,הייתה לא כל כך מרוצה מכך שבנה נישא לאויבת הכי גדולה שלה,היו עוד כמה כאלה שהתנגדו לאיחוד בניהם.