רון סטאר (פרק 2)

מוטי הסתובב אל אותה הילדה, הוא היה נראה מופתע.
"שיר! מה את עושה פה?" הוא היה באמת מופתע ונתן לה חיבוק כאילו היו ידידים שנים.
"באתי לראות עת המשחק, חבר שלי משחק" היא הצביעה על אחד אופיר, שחקן מהקבוצה שלי.
"כל הכבוד, תהנו" הוא חייך אלייה והעביר יד על הכתף שלה.
אף פעם לא אהבתי את אופיר, הוא היה שחצן בטירוף ומתנשא.
"מוטי מי זאת?" אסף שאל אותו
"סתם אחות של ידידה שהייתה איתי בקורס פעם" הוא לא הוריד ממנה את המבט.
"שווה" אסף צחק ומוטי כרגיל, החטיף לו 'בקטנה'
אופיר המאמן ניגש אליי " אחלה משחק ילד! תגיע בשני לאימון!" נתן לי כיף להמשיך ללכת , ואני אפילו לא הספקתי לומר תודה.
מסתכל על אותה השיר, מדברת עם החבר שלה.
אני בטוח שראיתי אותה כבר. לא זוכר מאיפה וזה משגע.
——
הגעתי הביתה, מסריח ומיוזע.
טסתי להתקלח.
"איך היה במשחק ?" אבא שאל אותי, אפילו לא הוריד את המבט מהטלוויזיה.
"היה בסדר אבא" אמרתי בעודי מוזג לי כוס מים.
"תשמור על השקט אם אתה עולה , אמא וכולם ישנים"
לא חשבתי אחרת , למה שהם יהיו ערים וישאלו איך היה לי הרי? או שבגלל יתחרו לבוא למשחק?
עליתי לחדר, וכמובן ישר למחשב
פייסבוק: בקשת חברות מ-Shir Moreno
מי זאת לעזאזל שאלתי את עצמי
לוחץ על התמונה , וישר זיהיתי , שיר חברה של אופיר.
למה היא רוצה להיות חברה שלי בפייסבוק? לגמריי לא הבנתי, אבל אישרתי .
ישר קיבלתי הודעה לפייסבוק
'היי רון, זאת שיר , פגשת אותי היום (חברה של אופיר) , בקיצור לאופיר יש יום הולדת בחמישי הקרוב, ורציתי לארגן לו מסיבת הפתעה, אז אני מזמינה את כל החברה שלו מהקבוצה , וכמה מבית ספר, אז תבוא , ב20:00 . ותזכור… הפתעה :) '
מאיפה היא נפלה עליי?! אני בכלל לא בקשר טוב עם אופיר, ואפילו לא מחבב אותו.
ידעתי שאני לא הולך להגיע ולכן לא הגבתי.
'זה הקטע שלך? לא מדבר?' היא שלחה שוב
'אני לא יודע…נראה'
'מה נראה? למה לא?'
'יש לי איזה משהו בחמישי'
פתאום אני קולט שאני מנהל איתה שיחה
'נו, בבקשה תגיע, אפילו רק לקצת, תפגין נוכחות, זה חשוב לי שהוא יהנה, בבקשה!'
זה היה נחמד לראות שאכפת לה ממנו ככה, אז החלטתי שאני אקשיב לה, ואגיע רק לומר מזל טוב ואז אמציא תירוץ.
'בסדר, אני בא :) ' שלחתי לה סמיילי , אני לא מאמין. איזה אפס.
היא לא השיבה יותר… לא שציפיתי.
—-
יום חמישי הגיע, חזרתי מה לימודים ישר לאימון, ראיתי את אופיר ולא ידעתי אם לומר מזל טוב, או לשחק אותה ששכחתי , החלטתי לא לומר כדי לא להרוס. האימון היה בסדר. מודה שוב הזמן חשבתי על הערב , אני לא רגיל להיות מזומן למסיבות.
הגעתי הביתה, התקלחתי והתחלתי לחשוב מה ללבוש.
חברה של אחי הגדול הייתה אצלינו, קורל.
היא נחמדה, אני מת עלייה.
"מה קורה גברבר?" נכנסה לחדר שלי, ראתה אותי עומד מול הארון ומתלבט
"בסדר, אני הולך ליום הולדת של איזה אחד מהקבוצה, לא יודע מה ללבוש"
"שים את זה" היא שלפה משם חולצה לבנה חלקה ואז עוד ג׳ינס כהה משופשף
"נראה טוב, תודה" חייכתי והיא יצאה כאילו סימנה לי להתלבש.
הסתכלתי על עצמי במראה. נראה בסדר, אפשר לצאת.
בדיוק באותו יום, נגמר לי המלווה לילה, יכולתי לנסוע באוטו, וזה מה שעשיתי כמובן.
20:35, הגעתי.
דופק בדלת .
"באת!" שיר פתחה לי, מסתכלת עליי, מנפחת בלונים.
אף אחד עוד לא היה שם.
"הקדמתי?" נכנסתי לתוך הבית.
"חשבתי שתעזור לי קצת לפני, שמעתי שאתה סטאר." היא חייכה
"סטאר?"
"אלוף"
חייכתי , "מי אמר לך שאני סטאר?" הדגשתי את ה'סטאר' בקול ציני.
"אני, קלטתי במשחק" חייכה " יאלה תנפח" זרקה עליי שקית בלונים.
המשך בקרוב