צבעי הסוואה
לפעמים אני רואה אותם בהפסקות
מנסה להיות חלק מהם
למה בכוח אני צריכה להתחיל את היום בשביל לעשות איזה קוקו מסכן??
בזמן שהיא עושה בשניה צמה מהממת
למה אני פשוט לא סובלת את עצמי ואוהבת את מי שהיא??
למה אני מחשיבה עצמי קטנה ואותה חצי עולם ואפילו עולם ומלואו??
אז מה אם אני קטנה.. גם לילדה בת 13 יש הרבה מה להגיד..
מה גורם להם בקושי להתייחס אלי??
לא לראות את ההשקעה שאני עושה כדי להשחיל פה ושם מילה??
איך אפשר להיות כל כל עיוור??
אבל השאלה הנוראה מכל היא-
למה אני לא עצמי??שמה על עצמי תחפושות שהכל טוב ויפה שבעצם בפנים רועש וגועש
ביטחון עצמי?? הצחקתם..
ארבע שנים לימודי פסנתר ואני מנגנת כמו ילדה בת שלוש שראתה אורגן
אז פה במקום את לא מכירים אותי
את הלב יותר קל לי לשפוך לפניכם
אז אם אתם יכולים אנו לי איך?
איך אוכל לחזור להיות אני?
אני,רק אני בלי מסכות ותלבושות.
תגובות (3)
זה לא נישמע דרמתי בכלל צריך להוציא מהלב את מה שמרגשים אם את מכירה את המשפט "הלב הוא לא מחסן" וזה בדיוק ככה צריך להוציא את מה שיש בלב ולא להכביד עליו ולא חייבים להשתנות את יכולה להשאר מי שאת בלי להתיחס לכל אלו שמסביב כי אם את מאושרת להיות מי שאת וככה טוב לך אז למה להשתנות?
סורי שאני רואה רק עכשיו אבל תודה את לא מבינה כמה את עושה לי טוב על הלב❤️
בכיף כפרה ????