מי שאני

זה לא סוג הדברים שאני כותב בדרך כלל, אני נוהג לכתוב על דברים וסיטואציות מהדמיון שלי, לראות כאב של אנשים אחרים ולהרשות לעצמי לכתוב על זה .
בכלל, רגשות של אחרים זה דבר שמאוד מעניין אותי.
אני אוהב לשמוע, ובעיקר אני אוהב ללמוד. לא בבית הספר אם תהיתם לרגע, אני שונא לשבת בכיתה, להסתכל על המורה ולהקשיב לבלבולי שכל שלה, כל מה שאני חושב בזמן שאני שומע אותה מדברת זה שמה שהיא עושה עכשיו, זה בסך הכל המקצוע שלה , ומאחורי זה חיים שלמים…
אתם בטח לא מבינים על מה אני מדבר, אבל זה הקטע שלי. יותר נכון אולי אפילו לקרוא לזה "דפקט".
יש אנשים שרוצים שיכירו אותם בכל העולם, יש אנשים שרוצים להיות רופאים, עורכי דין וכו' , אני רוצה לחיות את החיים ולדעת שהספקתי הכל , אני רוצה להצליח בחיים, שמבחינתי להצליח , זה להיות אדם טוב יותר מהאדם שהיה לפני, לדוגמא אבא שלי.
לא מקטע תחרותי , להפך , מהקטע של התפתחות, ושאיפה.
אני שואף להיות האבא הכי טוב בעולם, אני שואף להיות הבעל הכי טוב בעולם, אני שואף להיות בן אדם טוב, ולהתחזק מהמכשולים שאני נתקל בהם.