bad boy – פרק 2

היא ישבה לבד קראה ספר בנונשלנטיות והייתה יפיפיה אמיתית. היה לה שיער חום כהה גולש ארוך עד כמעט אחוריה עינייה היו חומות אך חום בהיר יפייפה צבע עורה היה בצבע חום בהיר לא לבנה כמו רוב הבנות פה,שפתיה היו גדולות ותפוחות והיא עצמה הייתה חטובה , לא רזה מידי ולא שמנה . ריסיה ריפרפו בעדינות בזמן שהיא העבירה לעמוד הבא ואז היא ראתה אותי ומייד נעמדה כאילו הקפיצו אותה מהכיסא בטח זה מה שאני עושה לבנות אני חושב לעצמי, לא יכולה לשלוט על עצמה, גיחחתי וחייכתי אליה והיא בתגובה התקדמה אליי. הייתי מוקסם ממנה לא מכיר אפילו את ההרגשה שהרגשתי בבטן הייתה כמו ריפרופים מהירים של פרפרים וליבי התחיל להאיץ כל צעד שלה . ניסיתי למתן את תגובת הגוף שלי אליה אך ללא הצלחה והנה כבר היא נעמדה מולי , "אתה שון דרוויל?" קולה היה עמוק אך יפה , אני מוכן לשמוע אותו כל היום . "כן , רוצה חתימה?" התבדחתי אבל ארשת פניה נהפכו לכועסות אבל כועס חמוד שגורם לך לרצות לנשק אותה על המקום ולגרום לה לחזור לארשת פנים נעימות כמו קודם. ואז ללא שום התראה הרגשתי סטירה חזקה נוחתת על הלחי שלי ומתוך רפלקס תפסתי את ידה בחוזקה "מה לעזאזל את עשית?!" צעקתי עליה היא נראתה מבוהלת מהתגובה אבל מייד חזרה לארשת פנים כועסות "מחזירה לך על מה שעשית לאחי! חתיכת מפגר! הוא הולך להיות מרותק למיטה למשך שבוע בגללך!" היא צעקה ודמעות ניראו חותרות לעיניה , לראשונה מזה שנים אני הרגשתי רע על המעשה שעשיתי שיחררתי את ידה והיא מייד החזירה אותה לצלמה וליטפה אותה בעדינות אך בשיטתיות בגלל הכאב "לא ידעתי שזה אחיך" אמרתי מבולבל ,איך הגורל אוהב לדפוק אותי. "אני בכל מקרה צריך כל השבוע לבקר אותו כל יום בתור עונש" אמרתי כדרך אגב "מקסים! עכשיו אני אצטרך לראות את הפרצוף שלך לא רק בבית הספר אלא גם מחוץ לו!" היא צעקה ותסכול נשמע בקולה היא הסתובבה ולפני שהיא יצאה היא סובבה את ראשה לכיווני ונידנדה בראשה לאות אכזבה "חבל שיש אנשים כמוך" .