צעד אחד רחוק מדי- פרק 14

"הלו?"
"דין?"
"הילי? למה את מתקשרת אלי?"
"כי אני רוצה שתביא לי כדור לכאב ראש"
"לא, למה את מתקשרת אלי אם את יכולה לרדת למטה ולהגיד לי את זה?"
"כי הבית שלך בגודל של מוזיאון ואין לי כוח להזיז את עצמי"
"10 דקות אני אצלך"
"10 דקות?? למה כל כך הרבה? מה אתה נוסע לבית מרקחת וחוזר?"
"לא, כי הבית שלי בגודל של מוזיאון את יודעת, לוקח זמן להגיע ממקום למקום"
התפוצצתי מצחוק- "אידיוט" אמרתי בחיוך וניתקתי.
שכבתי במיטתו הגדולה והנוחה של דין על גבי ובהיתי בתקרה.
שחזרתי את אירועי אמש וחשבתי על כל הדברים שיכולתי לעשות אחרת, או להגיד בצורה אחרת, או לטובת הכלל- לא להגיד בכלל.
נשמעה דפיקה בדלת- "תיכנס"
"קחי מלכתי, הגלולה הקסומה" דין נכנס והציג בפניי כדור כדור קטן בצבע כחול.
"גלולה קסומה שתציל כרגע את חיי בערך" אמרתי וחטפתי מידו את הכדור.
דין התיישב על המיטה והביט בי- "אז אנחנו נדבר על מה שקרה אתמול?"
"אני מאוד מקווה שלא"
"הילי.."
"אני באמת מצטערת דין, חציתי גבול במה שאמרתי ועשיתי.. והקטע עם השמלה.. אני באמת מצטערת, אי אפשר פשוט לשכוח מהכול?"
דין נאנח- "אי אפשר פשוט לשכוח מהכול הילי, כי את סיכנת את עצמך. את הגזמת עם השתייה והערב הזה יכל להיגמר בצורה מאוד שונה אם לא היית מתקשרת אלי"
מזל, חשבתי שהוא כבר ידבר על התקרית עם השמלה. מה לעזאזל חשבתי לעצמי?
"מעבר לזה, שאני לא יודע מה גרם לך פתאום להתפשט מולי, אני מאמין שהאלכוהול לקח חלק בזה, אבל זה לא היה לעניין"
"מה?"
"מה מה?"
"אני מסכימה שאולי הגזמתי טיפה, אבל אתה זה שבחן אותי מכף רגל ועד ראש כשלבשתי בגד גוף צמוד.. פתאום אתה מתנהג לי כמו איזה דוס?"
"אין קשר לדוס, היחסים ביננו צריכים להיות מקצועיים, אני מצטער אם קיבלת רושם אחר.."
"רושם אחר?? יחסים מקצועיים?? אתה נפרדת מליבי בגללי, נסעת להביא אותי שיכורה ממועדון, ישנתי במיטה *שלך*, כל הזמן שאנחנו מכירים החמאת לי ושלחת לי את המבטים האלה שלך ואתה אומר לי עכשיו שאני קיבלתי רושם אחר?? יש גבול לכמה סתומה אני יכולה להיות דין, אז אל תגיד לי שדמיינתי כל הזמן הזה!"
הרגשתי כאילו נפל עלי פסנתר.
כאילו קיבלתי כאפה לפרצוף.
את רמת ההשפלה שהרגשתי באותו הרגע אני לעולם לא אוכל לתאר.
"הילי.."
"אל"
עיניי התמלאו דמעות, קמתי בבת אחת מהמיטה הרמתי את השמלה שלי מהרצפה ורצתי לשירותים להחליף בגדים. תוך פחות מדקה יצאתי וירדתי במהירות במדרגות ודין בעקבותיי.
חטפתי את נעלי העקב שלי מליד הספה והתקדמתי במהירות לכיוון הדלת- "הילי חכי רגע"
קולו של דין נשמע כמעט מתחנן.
בשלב זה הדמעות זלגו כמו סכר שנפתח ורציתי רק לצאת מהבית שלו.
דין תפס בידי והסתובבתי אליו בחדות- "אני לא רוצה שום קשר אליך, לעולם" אמרתי והשתחררתי מאחיזתו.

נכנסתי למקלחת ונשארתי שם לפחות חצי שעה.
בכיתי כל כך הרבה, כל כך חזק עד שכבר לא נשאר לי כוח פיזי לבכות.
יצאתי מהמקלחת ונשכבתי על המיטה.
כמה מטומטמת את יכולה להיות הילי?
איך גרמת לעצמך להאמין שמישהו אולי אשכרה רוצה אותך?
מי יירצה אותי, ילדה מכוערת ומתוסבכת.
אני לא הייתי רוצה אותי, אז שדין יירצה?
דין.
רעש טיפות הגשם על חלוני קטע את חוט המחשבה שלי על דין, ובמזל, כי אני לא חושבת שהיה בי עוד כוח נפשי לחשוב עליו.
נרדמתי והתעוררתי לצלצול הפלאפון שלי.
השעה 21:00 וואט דה פאק?
איך ישנתי כל כך הרבה?
מיכל מתקשרת אלי- "לולי? מה קורה?"
"בסדר.. מה איתך?" מלמלתי בניסיון להתאושש מהאירועים ביממה האחרונה.
"בסדר.. אמ.. תשמעי רגע..למה לא אמרת לי שאמרת לאמא שלך שאת ישנה אצלי?"
"מה?"
"אתמול, אמרת לאמא שלך שאת ישנה אצלי?"
"כן.. זה מה שקבענו לפני שיצאנו"
"נכון אבל לאור כל מה שקרה חשבתי שדין החזיר אותך הביתה.."
"לא בסוף נשארתי לישון אצלו, הייתי עדיין די מסטולה ולא יכולתי לחזור הביתה. ולא, לא קרה כלום לפני שאת קופצת"
ציפיתי שמיכל תצרח לי בפלאפון ותדמיין כל מיני שדברים שקרו, אבל להפתעתי אפילו גיחוח קטן לא שמעתי ממנה.
"הילי.. אמא שלך התקשרה אלי היום בבוקר, היא שאלה איפה את ולמה את לא עונה לפלאפון שלך.. אמרתי לה שחזרת הביתה ואת בטח ישנה, אבל היא אמרה שהיא בדקה בחדר שלך ואת לא שם.. אז אמרתי לה שלא הרגשת כל כך טוב במהלך הערב ופגשנו במקרה את דין במועדון ליד, אז הוא החזיר אותנו הביתה והוא האחרון שהיה איתך"
אני פשוט לא מאמינה שזה קורה.
"רגע.. את מה?? אז אמא שלי יודעת שישנתי אצל דין? זה מה שאת אומרת לי?"
"הילי אני מצטערת אם רק היית אומרת לי מראש.."
"חכי רגע- אמא שלי בממתינה"
"הלו?"
"הילי?"
"מה אמא"
"תשמעי.. מותק.."
"אמא זה לא מה שאת חושבת, כן אני יודעת שביקשת שלא נהיה אצלו יותר אבל ממש לא הרגשתי טוב ולא רציתי להעיר אתכם ב 4 לפנות בוקר אז כבר נשארתי לישון אצלו ו"
"הילי" היא קטעה אותי- "נדבר על זה בבית. זאת לא הסיבה שהתקשרתי שבגללה התקשרתי אליך.." קולה נשמע עדין ושביר מתמיד.
"זוכרת את דני, חבר של אבא במשטרה?"
"נו"
"הוא התקשר אל אבא לפני 10 דקות, ואבא התקשר אלי. התקבל דיווח על נהג צעיר שאיבד שליטה על רכבו והתנגש בעמוד חשמל. כשהוא הגיע לבית החולים לפני שהכניסו אותו לניתוח בדקו את זהותו והתקשרו לדווח למשטרה, ודני חשב שאבא מכיר את הנהג אז הוא התקשר לשאול אותו, ואז אבא התקשר אלי ו-"
"אמא פואנטה" קטעתי אותה.
לא מספיק אני אצטרך להתמודד איתה בגלל מה שקרה, אני גם צריכה להקשיב למגילה הזאת עכשיו?
"הנהג הוא דין אטיאס.
הוא מאושפז כרגע במחלקה לטיפול נמרץ. מתוקה שלי, אני כל כך מצטערת.."