פליטת פה
סוף פסוק במחשבת תחילה,
אין התחלה בגללה
אין לי מחשבה טרייה ואין לי בטרייה
אני צריך מטען או שכן, צריך משכן או זקן
זה אקראי כמו ראי, כמו מה שמקיא
שתום עין קרץ לי ובתמורה עצמתי אחת
בפסטורליות של אפוקליפסה מקומית
מצאתי עצמי מחייך ליד הזמן והמשמעות
ביקשת רנדומליות וקיבלתי מכה מעצמי
ביקשת להרגיש חזק וקיבלתי בעיקר חולשה
דמוי ציפור, חסר מקור
אולי קעקוע של כנפיים אך עם רצון חזק לעוף
נמאס לי לצוף
קחי אותי למקום שאין בי אותי, ולא היה מעולם
הרחק מכאבי ראש, לב וכאבי גדילה
הרחק ממה שקרוב ומוכר, מכל המכוער
סוף פסוק במחשבת תחילה
וכמה שזה נפלא
תגובות (2)
נמאס לי לצוף והאזור היה חזק רגשית מבחינתי. אני מופתעת שאתה מדבר בכזו שפה בפליטות פה. יש פה הרבה רעיונות , נראה לי לעצור ולהסביר בצורה פשוטה היה נוגע עמוק יותר טמשאיר חותם עמטק יותר מאשר רפרוף עמוס שכזה בו בקושי יש זמן ליד לגעת. תודה ציפורי (:
את כנראה צודקת,אבל זו פליטת פה של עכשיו..כנראה שפליטת פה אחרת תראה שונה לחלוטין.