אני הבחור שאת לא אמורה להתאהב בו 1
"זאת אישה, הא?" היא שאלה'בנינוחות' ועקפה אותי עם הכיסא גלגלים שלה.
יכולתי לראות חיוך קטן על שפתיה שמסגיר את ההתלהבות שלה.
הסתכלתי לשמיים ונזכרתי בבחורה ההיא, נעה.
היא היתה יפיפיה, היה לה יופי אמיתי. בניגוד לכל כך הרבה חברים שלי שמחפשים לדפוק בחורות גבוהות ובלונדיניות.
וגם אני כזה.
לפחות הייתי עד שפגשתי
אותה.
נעה, היתה משו מיוחד, היא היתה קטנה ורזה מטר חמישים אולי, שזופה, היו לה עיניים חומות חייכניות, שכל מה שרציתי זה לבהות בהם עוד ועוד.. והשיער שלה היה חום ארוך. בחיי כמה שרציתי ללטף אותו.
יכלתי לדבר איתה שנה שנתיים…הלוואי שכל החיים!
היא היתה חכמה.
כל מילה שהיא הוציאה מהפה נשמעה באזניי כלכך מתאימה, כל מה שרציתי זה רק להקשיב לה עוד ועוד.
היא שונה מכל הבחורות שאיי פעם היה לי משהו כלפייהן.
הבחורות שבדרכ אני יוצא איתם הם "מלכות הכיתה", יפיפיות, עשירות, מקובלות, נותנות, קלות וכאלה שלא בדיוק מחפשות מערכת יחסים אלא רק סטוץ אחד ללילה. לספק את הצרכיים המיניים שלהם.
אני גם כזה
אבל אני לא בנאדם רע. אתזה אני יכול להבטיח.
אני פשוט לא מאמין בשטויות של אהבה.
למה לחכות לאחת כשאפשר להיות עם כלכך הרבה אחרות ולהנות באותה מידה? מזה משנה בכלל?
אני לא ראוי לנעה, אתזה אני יודע.
אבל היא כלכך הדהימה אותי שלא יכולתי להפסיק לבהות בה ולחשוב עליה.
אבל היא תמימה
ואני?, אני חית טרף מסוכנת, במיוחד לבנות כמוהה.
אהבתי איך שנראנו ביחד
.לידה, אני נראה כמו ענק עם המטר שמונים שלי..
כל מה שחשבתי עליו כשראיתי אותה זה על כמה שבא לי לחבק אותה ולמעוך את הגוף הקטן והחמוד שלה לתוך גופי הגדול והחזק ולאהוב אותה.
דימיינתי איך אני לוחץ אותה לעבר הקיר ומנשק אותה, והיא אותי.
כמה שאני רוצה אותה על המיטה שלי.
היא אפילו לא הבחינה ברצון שלי לעשות אתזה כשנפגשנו.
תמימה מידיי.
כנראה לא לימדו אותה לא לדבר עם בחורים זרים.
היא חייכה אליי ודיברה איתי.
היתה לנו שיחה עמוקה לי ולה.
היא מדהימה.
היא הסתכלה על שעון הזהב הקטן הענוד על פרק כף היד שלה "אני צריכה ללכת" אמרה בחיוך " היה נעים להכיר אותך,מיכאל "
הסתובבה והלכה.
נשארתי עומד ליד מכונת המשקאות המסריחה.
בוהה בה מתרחקת.
בוהה באוויר.
הלב שלי מקפץ לו.
למה אני מאושר פתאום?
"שיט" צעקתי "איזה אידיוט! הייתי צריך לבקש את המספר שלה"
וככה הלכה בחורת חלומותי.
בחורה שהגורל הפגיש אותי איתה במקום הכי לא צפוי
.במקום שבכלל לא היה לי צורך ללכת אליו- בית החולים.
תגובות (1)
וואו נשמע ממש מעניין, אשמח להמשיך לקרוא!