גולום ואני
ובחלומי:
גולום, משר הטבעות. יצור מחליא שנהפך מדבר טהור וחברותי לדבר מגעיל, מריר ונוטף רוע. גולום הוא יצור מושחת. מושחת מאוד בגלל דבר אחד. ה-דבר. הטבעת האחת של סאורון שנפלה לידיו בטעות והרסה אותו.
לטבעת יש כוחות שיכולים להביא חורבן מלא על כל העולם כשהיא עם אדונה. כאשר היא אצל מישהו אחר, היא הורסת אותו. אמנם בהתחלה הכוחות שהיא מביאה לבעליה (כשהיא הייתה אצל בילבו) נראים טובים, כמו אלמוות, יופי ועושר. אך בהמשך, רואים שהיא הפכה אותו מכור ומשוגע.
בחלומי, גולום נראה מאחורי סורגים, כלוא. מבעד לסורגים יושבת לה הטבעת, נוצצת, יפה, מושכת. גולום מנסה להשתחרר מן הסורגים, כועס, רוגז, מקלל ומגדף על מזלו הרע. חצי מגופו מחוץ לסורגים, ידו אחוזת טירוף, מנסה בקדחתנות להגיע אל הטבעת הנחשקת. הוא כל כך קרוב, אך עדיין רחוק מלהגיע אליה.
גולום צועק בקולו הצווחני. מנסה לאכול את הסורגים כדי לצאת מהכלא הנורא. הוא מנסה לעבור ברווח שבין הסורגים, מרזה את גופו ככל שיכול אך ללא הואיל. הוא פשוט לא מצליח לעבור. גולום לא מתייאש. הוא לא ייתייאש לעולם. הוא תמיד ירצה את הטבעת וינסה להגיע אליה.
ופתאום, באמצע החלום, גולום נהפך לדמותי והטבעת נהפכת לטלפון שלי, עם המגן הכחול והנקודות הקטנות. ובעיניי ניצת אותו ניצוץ משוגע ששכן בגולום, שרצה כל כך את הטבעת. עכשיו אני מנסה לצאת מהסורגים ולהגיע אל הטלפון. עכשיו אני מנסה הכל, הכל, כדי להגיע אליו. והטלפון פשוט יושב שם, בנחת, ללא תזוזה.
אני מתעוררת מהחלום.
תגובות (7)
חחח, חזק. אלגורי מאוד
זו הייתה המטרה, תודה רבה לך (:
אני חושבת שהקונספט מתאר את כולנו, לא רק אותך.
אם זאת אני חייבת להעיר- גולום הוא קורבן, הוא לא נהפך לרע, כי בשום שלב (גם כשהוא מכרסם לפרודו את האצבע) הוא לא פעל מרשע, אך ורק מתוך תאווה, וזה מה שמשווה אותנו לגולם, הניידים לא הופכים אותנו לרעים (אני מקווה) אלא פשוט לקורבנות, יש בזה מין המטאפורה המופלאה, מכיוון שבעוד שהטבעת מעלימה את הבן אדם אשר עונד אותה ומייצרת אצלו סוג של התמכרות, גם הנייד הופך אותנו לבלתי נראים באיזשהוא מקום.
מאוד אהבתי, מדרגת חמש :)
יש לי ווידוי- אני מכורה למחשב. הקטע הוא, שאני מכורה ואני מודעת לזה, אני לא מכחישה כן, אבל אני לא יכולה בלי. אני לא רואה טלוויזיה או מתעסקת עם הפלאפון כך שיש לי רק מחשב… (הייתי בלעדיו שבוע וכמעט אכלתי את הקירות. בכיתי, באמת שבכיתי.)
אני מכירה מישהי שמכורה לפלאפון שלה (והיא בהכחשה) והיא פשוט לא יכולה להיגמל ממנו.
התמכרות זו בעיה…
בכל אופן– אהבתי מאוד את איך שכתבת את זה. מאוד השוואתי, יצירתי, ומדבר אל כולם.. ^~^
וואו! פשוט וואו.
תאור כל-כך חי וכל-כך מציאותי, הן של המשל והן של הנמשל.
בילבו היה היחיד שנגמל מהטבעת. ההיגיון ניצח.
ספיר – את לא מכורה למחשב, את מכורה לאתר האינטרנט 'סיפורים'.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
אני חושבת שבדור הזה כולם כמעט מכורים למשהו… כתבת יפה!!
תודה רבה לכולכם! ליאנה21 טובה רבה על ההוספות, לא חשבתי עליהן אבל הן באמת ממש מחזקות את מעמדי. ספיר, לדעתי את יכולה לצאת מן המחשב אם רק תראי מה יש בחוץ! stamhara1 תודה רבה, אבל אין לך שום תיקונים עבורי? כבר התרגלתי (; ואחרונה חביבה, מפתח סול, אני חולה עלייך.