חרב הברק של זאוס – פרק 5 {מישהו קורא את זה?}

וואו..זה ממש מוזר. ראיתי את הכימרה ומרסלוס משחקים קלאס, ילד עם בלורית שחורה מלאה בג'ל עף כמו סופרמן ומחזיק את סבתא רוזה בחיקו, וילדה בלונדינית שרוכבת על דינוזאור כחול.
ובזמן שאני צופה בתמיהה בהמולה המוזרה הזאת, אני חש לפתע שכוח בלתי נראה מתחיל להזיז אותי מצד אחד אל הצד השני. פקחתי את עיני וידעתי שזה היה חלום. אך משום מה חשבתי שאני אמצא את עצמי על המיטה המרופטת והבזויה שלי שבבית היתומים, ושהמדריך המשופם ומגולח הראש הידוע לשמצה בקרב כל נערי בית היתומים כ"ג'וזף קרוז הישר" שהיה נותן מהלומות עזות עם סרגל על גביהם של נערים שלא היו קמים בזמן. חשבתי שהוא יבוא כל רגע. אך במקום זאת גיליתי ששכבתי בשאננות מוחלטת על מיטה עשויה עור אווז, שסבתא רוזה מתוך טוב ליבה נתנה לי לישון עליה. הדבר הראשון שראיתי זה את עיניו הירוקות של מרסלוס חודרות אל תוך עיני המטושטשות וצועק. "בראיי קום! עכשיו! אתה בסכנה!"
"מרסל מה קורה לך…" מלמלתי.
"קום כבר! הוא הגיע!"
מיד אחרי שהוא אמר את זה נהייתי קצת יותר ערני, ושמעתי צרחות איומות שקרעו לי כמעט את עור התוף. בלי שום קשר למה שהוא צרח לי באוזן שאלתי "מה זה הרעש הזה?"
"תעיף מבט אל החלון ותבין!"
קמתי בגמלוניות מהמיטה שהיה לי כל כך קשה להיפרד מימנה, הבטתי לעבר החלון ופי נפער כשהמילים "מה זה לעזאזל?!" יוצאות ממנו בקול רם. זהו הדבר המפחיד והמוזר ביותר שראיתי עד כה(בהמשך ראיתי דברים גרועים בהרבה). פלג גופו התחתון נראה כמו רגליו האחוריות של שור שמנסה לעמוד – ומצליח בכך. פלג גופו העליון היה של אדם שרירי וחטוב ביותר, וראשו היה של שור זועם במיוחד שנימי עיניו הודגשו בצבע אדום לוהט. גובהו היה כשני מטרים וקרניו הוסיפו לו עוד חמישים סנטימטרים מכובדים. "הביאו לי את אקטובס זאוס, אני יודע שהוא נמצא כאן איפה שהוא." שאג היצור כשהוא מניף את גרזנו השמיימה בכעס.
"זהו המינוטאור." השיב מרסלוס בתגובה לפי הפעור, כשחיוך קטן ומשועשע מכסה את פניו.
"מי זה אקטובס זאוס?" שאלתי בהצצה אל החלון.
"אקטובס זהו שמך היווני, וזאוס זה מן הסתם שם המשפחה שלך." החזיר תשובה לשאלתי, בעת שכרכרה ישנה של מוכר נוכרי עפה באוויר ממש מולנו.
"מה?!" פלטתי "לרצוח אותי?"
"כן, אני יודע," אמר, "גם אני הופתעתי לראשונה כשראיתי אותו, גם אני חשבתי שתזאוס אח שלך כבר הרג אותו. אבל בגלל שהמינוטאור הוא מפלצת גדולה ואכזרית, האדס הקים אותו לתחייה כרוצח שכיר אישי."
"אז למה לא אמרת לי?!?!" התרעמתי.
"לא יודע..חשבתי שזה פרט שולי.." קולו דעך
"פרט שולי?! איך לעזאזל שור על סטרואידים שרוצה לכסח לי ת'צורה זה פרט שולי?!"
"לא יודע..בטח לא חשבתי על זה עד הסוף…"
נלחמתי בעצמי שאני לא אחנוק אותו עד שהורידים שלו יתפקעו, נשמתי עמוק ושאלתי."בסדר, מה עושים עכשיו?"
"דבר ראשון: אנחנו צריכים לצאת מהבית בלי שהוא ישים לב."
"יופי גאון, ואיך נעשה את זה."
"אני כבר אחשוב על משהו," אמר, "לא כדי שנישאר כאן יותר מידי זמן, התערובת של סבתא שמושכת שוורים מביאה אותו לכאן בלי שהוא שם לב."
זה די מסביר את הריח הנוראי שתקף את נחיריי אתמול בערב, שהריח כמו תערובת של פלסטיק ובוץ.(אחרי כמה שנים גיליתי שהתערובת עשויה מדברים שלא ידעתי בכלל על קיומם כמו חלב של צפרדע, בית שחי של פרה ועוד הרבה דברים מוזרים אחרים..).
מרסלוס הביט לרגע בסבתו ואמר. "היא באה איתנו."
"למה?"
"איך אתה חושב שהמינוטאור מצא אותך, במצפן. יש לו חוש ריח מפותח והריח שלנו נגע בריחה של סבתא רוזה."
"אהה."

מרסלוס ואני הערנו את סבתא רוזה משנתה העמוקה ולקחנו אותה מחוץ לבית. התחבאנו מאחורי חביות יין שבורות וסרקנו עם עיננו את השטח. ראיתי שלושה סוסים חזקים וחסונים קשורים אל מוט עץ, וחשבתי לעצמי ששיעורי הרכיבה שלי השתלמו. הבטתי הצידה אל מרסלוס וחשבתי שהוא בטח יודע כבר בטבעיות אבל הבעיה היא סבתא רוזה, היא לא יכולה לרכוב על סוס. המשכנו לסרוק את השטח בזמן שהצצנו מאחורי החביות.
"מרסלוס תראה," לחשה סבתא רוזה בצרפתית,"יש שם שלושה סוסים גדולים וחסונים שרק מחכים שניקח אותם."(אני כמובן, לא הבנתי כלום)
"אבל סבתא," השיב מרסלוס בלחישה צרפתית, "את בטוחה שאת יכולה לרכוב עליהם?"
"ברור מרסלוס יקירי, הייתי בחייל הפרשים בימים עברו."
במרסלוס היה עדיין צל של ספק אך הוא לא רצה לריב עם סבתו, לפחות לא כרגע. הוא פנה אליי בחזרה אל השפה האנגלית ושאל."אתה יודע לרכוב על סוסים?"
"כן." אישרתי.
"אז קדימה, בואו נזוז." הכריז.
התגנבנו אל הסוסים וחתכנו את החבלים, מרסלוס עלה על סוס שחור, סבתא רוזה עלתה על סוס לבן בעל כתמים שחורים ואני עליתי על סוסה חומה בעלת כתמים לבנים.
שעטנו בכל המהירות מחוץ לכפר בזמן שהמינוטאור שם לב שהריח מתרחק הוא הביט בנו מתרחקים ונעלמים – עכשיו הוא באמת התעצבן. הוא דהר לעברנו עם רגליו האחוריות, וכמאסף ראיתי אותו ראשון. המינוטאור התקרב והתקרב ועוד רגע פגע בסוסתי, הבטתי קדימה והופתעתי לגלות ש……