Alone- Larry
אני לבד מאז שהוא הלך ממני. אני לבד מאז שהוא עזב אותי. אני זוכר שהוא אמר לי, "לו-באר אני תמיד אוהב אותך. אבל אני חייב לעזוב. בבקשה תמשיך הלאה."
אני מנסה להאמין שהוא באמת אהב אותי אבל אני לא מצליח. אני מרגיש ריקנות בתוכי. למה הוא עזב. האם לא הייתי מספיק טוב בשבילו? האם עשיתי משהו לא נכון? האם זה בגלל שלא רציתי לעבור לגור בלונדון? האם זה בגלל שלא רציתי לבשל? למה הוא עזב?
עכשיו אני שוכב במיטתי על הגב כשפניי מופנות לתקרה ותוהה מה הייתה הסיבה לכך שהוא עזב אותי. מה עשיתי לא נכון? למה הוא עזב? היו כמה ריבים פה ושם אבל לכל זוג יש. לא חשבתי שזה יקרה. הוא איים כמה פעמים שאם אמשיך להיות כל כך אנוכי הוא יעזוב אותי אבל השלמנו וכבר שנה לא רבנו. הלוואי שהוא היה נשאר.
***
הלכתי אל המכולת לקנות כמה דברים כשנתקעתי במישהו שרץ והתנגש בי. "סליחה," הוא מלמל ועבר אותי. נעצרתי. לא האמנתי שאשמע שוב את קולו. זה היה הארי. הסתובבתי וראיתי אותו רץ. "הארי!" צעקתי והוא הסתובב. ראיתי את פניו. הוא נראה בדיוק כמו ביום שהוא עזב חוץ מהעובדה שהפעם דמעות לא זרמו מעיניו בלי מעצורים.
"היי לואי," הוא אמר וניסה להסתיר את הרגש אך זה בכל זאת נשמע בקולו. התקרבתי אליו.
"התגעגעתי," אמרתי לו.
"גם אני אלייך." הוא אמר.
"תחזור," אמרתי.
"לא!" הוא אמר בתקיפות.
"למה לא?" שאלתי.
"כי לא מגיע לי אותך." הוא אמר. "אני זבל בוגדני. שבוע לפני שעזבתי אותך בגדתי בך. אני מצטער על זה אבל זה לא ישנה את מה שעשיתי. אני מניח שאתה תסלח לי, אתה סולח לי על הכל, אבל אני לעולם לא אסלח לעצמי. אני רוצה אותך, אתה חשוב לי והלוואי שיכולתי להיות בן זוג טוב יותר. אני אוהב אותך ואני מקווה שתמשיך הלאה." אחרי שהוא סיים לדבר הוא הלך לשם מתעלם מקריאותי. הוא לא ידע שאני ידעתי. אני ידעתי שהוא בגד בי אבל לא אמרתי כלום. ידעתי שזה לא יחזור על עצמו, או לפחות קיוויתי. קיוויתי שהנושא יישכח אבל כנראה שהרגשות אשמה העיקו עליו והוא לא יכל יותר. אני מקווה לפגוש אותו שוב. לנהל איתו שיחה ולהשלים איתו.
אולי אז לא ארגיש לבד.
אני מרגיש שאני לבד.
אני יודע שזה לא נכון.
אבל אני מרגיש לב.
———-הסוף———-
תגובות (0)