אותה אהבה ישנה-פרק (12)

״אני יוצאת עכשיו״סמסה לי מור.
״אני כמה דקות מוכנה״סמסתי חזרה.
הבטתי בעצמי במראה,לבושה בשמלת גולף צמודה מאוד וקצרה מאוד.
העברתי יד על הפוני שלי מסרקת אותו לצידי הפנים בעזרת אצבעותיי,ואז מרחתי את האודם האדום והנועז שלי כשאני רוצה להיראות ממש מושכת,
נעלתי את נעלי העקב שלי,מביטה בי בפעם האחרונה.
נראתי טוב,הרבה זמן לא השקעתי בעצמי ככה בשביל יציאה לפאב.
אבל זו היתה יציאה עם כל החברים של השכבה,וזו היתה יציאה אחרי שבועיים שבהם לא הייתי מסוגלת לצאת בגלל דור.
אני לא מרגישה כלום מסביבי בכל פעם שאנחנו טיפה מתקרבים,הוא כמו זריקת הרדמה,זריקת הרדמה מכל שאר הדברים שלא סובבים סביבו.
ואז אחרי שהוא שוב עוזב,לוקח לי המון זמן להתאושש,וגם אז אני לא מסוגלת להפגש עם אחרים.
אבל עכשיו אני מרגישה צורך עז לחפש מישהו,גם אם הוא לא יגיע אלי במגש של כסף.
כי אני שונאת את דור,כי אני רוצה להוכיח לו שלא רק הוא התגבר,שגם אני.
ואני ישיג בחור חתיך כמעט כמוהו,ואני אתאהב בו ואהיה מאושרת.
או לפחות אראה מאושרת איתו ליד דור.
נכנסתי אל המונית הגדולה שמלאה בחבריי,הזמנו אותה כי תכננו להשתכר חזק חזק.
״ואווווווווו״נשמעו קולות הבנות,הבנים רק הסתכלו עליי,ואני השתדלתי להתיישב בכיסא הכי קידמי כדי שלא יהיה להם הזדמנות לבהות בתחת שלי כשאני עוברת בין הכסאות.
״תקשיבי נויה!״מור התיישבה לידי ״הרבה זמן שלא ראיתי אותך כל כך פצצה!״.
שתקתי,מביטה בפלאפון שלי שהיה ריק מהודעות גורם לי להרגיש כל כך עלובה.
״שומעת?״היא לחשה יותר ״לא נראה לי שכדי שנישן אצלי היום…״
הנהנתי לאישור יודעת שכנראה ודור חזר הביתה.
״הוא יוצא הרבה ביחס לקצין מורעל צבא לאחרונה״אמרתי לה בשקט.
״כן…״היא גיחכה.
״מור״פציתי את פי מביטה בעיניה ״תגידי לי רק בכן או לא״.
היא הנהנה לאישור.
״הוא איתה?״שאלתי מביטה בתוך עיניה.
״נויה…בשביל מה…״היא הזיזה את עיניה לצדדים.
בלעתי רוק,מזיזה את ראשי לחלון יודעת שזה אומר שכן.
״נויוש,את תרדי לפאב כמו גדולה״היא לחשה באוזניי.
״ברור״אמרתי ממשיכה לבהות באוויר.
הנהג עצר,והילדים התחילו לרדת.
אני חיכיתי לצאת אחרונה,שוב,כדי להמנע מבהיות בתחת שלי.
יש לי תסביך עם זה כל הנערות,אני לעולם לא יורדת לפני בנים או עוברת לידם כשהם יושבים בזווית תיצפות טובה.
היחיד שלעולם לא היה אכפת לי מזה,כי סמכתי עליו כל כך,הוא דור.
וכן אני יודעת שכל הגברים הם מאותו הזן,אבל גם אם הוא היה מסתכל,לא היה אכפת לי כל כך.
ירדתי אחרונה בזהירות איתנה עם העקבים,הבטתי בפאב מחייכת לעצמי.
התקדמתי אל מור שעמדה וצעקה עם חבורת בנים.
״בואי הנה״משכתי אותה בעזרת ידה אלי.
״אני לא מאמינה ששיגעת את כולם על האב הזה רק בשבילי…״לחשתי לה.
״אני לא מבינה על מה את מדברת״היא חייכה.
״בחייך מור,נתפסת על השידוך הזה עם הברמן״אמרתי.
״כי הוא שווה ברמה על אנושית מור!ואם לא תעשי משהו לפני כל הנואשות האלה״היא הביטה בבנות
״אז את תפספסי הזדמנות״היא הוסיפה.
״בסדר בסדר…״מלמלתי והתחלנו לצעוד.
נכנסו לפאב שהיה עמוס באנשים כיאה ליום חמישי,הוא כבר היה נראה יותר כמו מועדון ריקודים מטורף מאשר פאב רגוע.
״בוא נשב על הבר״הציע אחד הבנים,ולמזלנו הפאב היה יחסית פנוי בכסאות,
התיישבנו חבורה די גדולה על הפאב בצפיפות,ושאר החבר׳ה התפזרו בין השולחנות.
״בא לי גם לאכול״מלמלתי למור מקבלת כמה גיחוכים מחבורת הבנים.
״כל הכוסיות אוכלות כמו חיות״אמר תומר כשמור נעצה בהם מבט מעוצבן.
״אתה יודע כמה אני שונאת את המילה הזו תומר״אמרה מור מוחאת בידה על כתפו.
גלגלתי עיניים,האינפלטים האלה הם האחרונים שמעניינים אותי.
״צודקת״הוא הרים את ידיו בכניעה,מנשק אותה על מצחה.
חייכתי לעצמי,מור מתכחשת לכך שתומר מאוהב בה כבר שנה שלמה,היא רוצה למצוא בחור גדול ובוגר,אבל יכול להיות שהיא מפספסת מישהו שאוהב אותה באמת.
״היי את״שמעתי קול גברי עם טון של התלהבות נסתרת.
ידעתי כבר שזה הוא,הברמן ששם עליי עין בפעם הקודמת.
הרמתי את ראשי אליו,וזה אכן היה הוא.
נראה חתיך עוד יותר מהפעם הקודמת,על ראשו היתה בלורית מתולתלת מעט קצרה.
ועל עצמות לחיי זיפים ארוכים.
הוא היה שזוף,לבוש בחולצה שחורה וצמודה שמבליטה את שרירי החזה שלו,ושוב את קעקוע הגלשן שעל זרועו.
״אני זוכר אותך״הוא חייך חצי חיוך״מה שלום הפלאפון שלך?״.
גיחכתי מביטה בו,מנסה להראות כמה שפחות מתלהבת אך עדיין נחמדה.
״הוא בסדר,מה איתך?״שאלתי בחצי חיוך.
הרגשתי קצת נרגשת מדי,אני לא באמת יודעת להתחיל או סתם לפלרטט עם גברים.
כי אף פעם זה לא באמת זרם מעבר למשפטי התחלה שהיו מסתיימים ביבושים שלי.
עם דור זו לא היתה מערכת יחסים של פלרטוטים,ולא ניסיתי להיות קשה להשגה.
גם אם רציתי לא הייתי מצליחה.
גאד,אני חייבת להפסיק להזכיר אותו.
״מה בא לך לשתות?״הוא שאל.
״האמת היא״חייכתי חיוך שלם ״ממש בא לי לאכול״.
הוא צחקק מרים גבה,
״לא תשובה טיפוסית של בחורה יפה על הבר״הוא אמר.
״עידנת יפה את המילה ׳כוסית׳ שרצית להגיד״אמרתי גורמת לצחוקו המתגלגל להופיע.
״את צודקת״הוא אמר ״אז אני מזמין לך מנת צ׳יפס והמבורגר״.
״קלעת בול״אמרתי לו.
הוא קרץ לי והתקדם אל עבר החלון הקטן שבין הבר למטבח הפאב.
״יפה נויה…את די טובה בזה״מור לחשה לי.
״כן,אה?״שאלתי והרגשתי אדרנלין פתאומי בגופי,רציתי לשמוח ולשכוח היום,ואני מתכוונת להגשים את רצוני.
״מנת צ׳יפס והמבורגר,וצ׳ייסר טעים עליי״הוא אמר מניח את המגש בחוזקה על הבר.
״תודה״חייכתי אליו,הוא היה גם נחמד ממש.
התחלתי לנגוס בהמבורגר בוחנת אותו,הוא היה נמרץ,הוא הסתובב בין האנשים הרבים על הבר וחייך לכולם,גם לגברים.
בכל פעם שהרים בקבוק שתייה למזיגה השריר שלו נחשף,גורם לבנות לחשוף חיוכים ולהשיג טיפים.
לידו עבדו עוד שתי ברמניות,שצחקקו איתו.
מעניין בן כמה הוא.
״טוב את באה לרקוד?״שאלה מור כשהיא נוגסת בביס האחרון של ההמבורגר שלי.
״כן״אמרתי ושתיתי את כל מה שנותר בכוס הוודקה שלה.
צעדנו אל הרחבה רוקדות לצלילי המוסיקה,הרגשתי בנוח כי היינו המון חברים וכולנו רקדנו וחייכנו אחד לשני.
המשכתי מדי פעם להגיח אל הבר ולהזמין עוד ועוד שתייה.
הרגשתי לאט לאט את הרגשת האלכוהול שגורמת לחיוכים טיפשיים להתפרש מתחילה להשפיע,
ואחר כך כמות השתייה התחילה להיות פחות נעימה והסחרחורות התחילו.
מור היתה יותר שיכורה ממני,כי כשהתיישבתי לנוח על הבר ובהיתי ברחבת הריקודים,היא רקדה ממש צמוד לתומר ואפילו ידיים נשלחו ביניהם.
התלבטתי אם לקום ולעצור אותה,אבל הסחרחורת היתה ממש קשה והאמת היא שגם היה די משעשע לראות אותה צמודה לבחור שהיא מסרבת בתוקף כל הזמן.
הסתובבתי חזרה אל כיוון הבר,מפנה את גבי אל רחבת הריקודים.
הנחתי את ראשי בין ידיי,מרגישה שאני רוצה להקיא.
אני באמת לא יודעת לשתות,זו היתה גחמה כדי לשכוח מהכל.
״את בסדר?״שמעתי והרגשתי כף יד גדולה נוגעת בכתפיי.
הרמתי את עיני אל הברמן החתיך,
״סתם שיכורה כמו תחת״מלמלתי ״אתה בטח רגיל לבחורות שזרוקות על הבר כמו מגעילות״.
״את די פיקחית יחסית לשיכורה ממש״הוא גיחך והושיט לי בקבוק מים קר.
״דרך אגב״אמרתי מניפה אל פניו יד ״תביא לי את החשבון שלי לפני שאני אהיה ממש שיכורה.״.
״סבבה״הוא צחקק ״איך קוראים לך?״.
הוא שאל,הוא סוף סוף שאל אחרי ערב שלם של מבטים ביני לבינו.
״נויה״אמרתי ונמרחתי על השולחן שהפריד ביני לבינו.
״נויה…״הוא חייך ובהה בי.
״נויה!״צרחה באוזניי מור ״יזונה כמעט התנשקתי עם תומר!מזל שאני עדיין לא גמורה סופית״היא המשיכה לצעוק.
״מה קרה…קצת תומר לא יזיק לאף אחד…״מלמלתי מצחקקת.
״טוב בואי לרקוד איתי אחרת הוא ידבק אלי!״היא המשיכה לצעוק,יש לה מין קטע לצעוק ללא סוף שהיא שיכורה.
קמתי בגרירת רגליים,מרגישה די מנודנדת,צועדת אל הרחבה ושוב מתחילה לרקוד צמוד למור לוכדות מבטים של בנים.
״אני חייבת להקיא״מלמלתי אל מור.
״גם אני!״היא צעקה.
רצנו אוחזות ידיים לשירותים,והתחלנו להקיא תא ליד תא,מקבלת כל מיני היערות נגעלות מהפרחות שעמדו מול המראה.
״מה קרה?בחיים לא הקאתן בפאב?״צעקתי מתוך התא.
״בחורות שנראות כמוהן הקיאו והרבה,תאמיני לי!״צעקה מור מהתא השני.
מקבלת צעקות של ״סתמי״וכאלה מהפוסטמות שבחוץ.
לבסוף שסיימתי להקיא הרגשתי קצת הקלה,נשענתי אל הכיור שוטפת את פניי.
״אנחנו כאלה מגעילות״אמרתי מביטה בעצמי.
״לפחות לך יש סיבה לזה שהשתכרת״אמרה מור
״אני סתם הזדהתי איתך״היא אמרה,שתקנו מביטות אחרת בשנייה דרך המראות ומתחילות לצחוק.
יצאנו חזרה אל הפאב,מתרכזות עם כל החבורה שבאה,הפיקחים שבנינו החלו לאסוף את השיכורים המחוקים מפינות הפאב.
״אה!״נזכרתי מצחקקת ״החשבון״.
צעדתי אל הבר,
״אפשר חשבון?ביקשתי מהמתולתל מקודם״ביקשתי מהברמנית שהביטה בי בחוסר סבלנות,
זו השעה שהיא כבר חסרת סבלנות לנערים שאין לה סיכוי לקבל מהם טיפים.
היא צעדה אל החתיך מצביעה עליי,הוא התקדם אלי בחיוך.
״פעם הבאה תסתפקי במים״הוא צחק ״את יותר יפה שאת פיקחית נויה״.
חייכתי אליו מסננת תודה ולוקחת את החשבון .
הבטתי בחשבון
״שם לקוח-נויה היפיפיה.
סך תשלום-0 ש״ח״
הבטתי בזה בהלם,מרימה את מבטי אל הברמן שנעלם מהשטח.
המשכתי לקרוא את הכתוביות בסוף הקבלה שהיו רשומים בטוש.
״זו לא טעות בחשבון נויה!קלטתי עלייך שאת שותה מתוך משבר,שמחתי לשרת אותך.רועי.״
חייכתי מרגישה את דפיקות ליבי מתחילות לפעום במהירות,הרמתי את מבטי שוב אל הברמנים,והוא עדיין לא היה שם.
״סליחה״פניתי שוב אל הברמנית הממורמרת.
״מה מותק?״היא גלגלה את עיניה.
״איפה המתולתל?״שאלתי אותה עדיין מחפשת אותו מבעד לחלון המטבח.
״המתולתל בדיוק השתחרר הביתה מותק״היא אמרה והפנתה לי גב מוזגת עוד שתייה ללקוחות אחרים.
״מותק אחותך,פוסטמה״יריתי בעצבים,מתבאסת שפספתי את רועי.