רסיסי הלילה פרק 1
הסתכלתי אחורה לשווא במטרה לראות את האדם שרודף אחרי.
שלחתי את ידי בפראות והזזתי מדרכי עלים וענפים.
החיים לא היו תמיד ככה, מסובכים. בעבר הרחוק הייתי בת 17 נורמלית שרק ניסתה לחיות.
הפנים המזוויעות נראו אליי בדמיוני ופירוט הצלקת הרחבה שחצתה את עין קרת הרגש גרם לי להתחלחל.
שיערי המתולתל והחום הסתבך בקוצים ועלים אך אני לא עצרתי לרגע. "את שייכת לי בלה" האיש צעק מבעד סבך העצים והצמחים ששם התחבאה.
נשמתי עמוק בניסיון להשקיט את הלב שלי אך הוא לא האט והמשיך לפעום בפרעות. עיניים אדומות הופיעו בחושך אל מול פניי ומרוב בהלה קפצתי אחורה ונתקעתי בעץ. "המצוד החל" האיש דיבר בלהט "ואין שום דבר שתוכלי לעשות נגדו".
שלחתי את ידי לאחור בניסיון למצוא אבן אך האיש היה מהיר ממני ודרך על ידי בקול ניפוץ.
"ועכשיו" הוא קירב את ידו שהחזיקה אקדח "אני צריך שתציירי ציור קטן בשבילי".
המצוד החל…
תגובות (7)
פרק ראשון מעולה אבל קצר מאוד.
בבקשה תנסה לכתוב פרקים ארוכים יותר!
הסוף – "ציירי לי ציור" היה מעולה.
תמשיך!!
אני יודע פשוט לא היה לי הרבה זמן להוסיף עוד קצת ואני מבקש את סליחתך ואת סליחת הקוראים הנוספים שאולי יגיעו (אני מקווה שכן).
הסוף הוא דרמטי כמו שאני אוהב.
נ.ב
תודה על המחמאה והתגובה.
*לפסק בתוך הסוגריים
"… שחצתה את עין קרת הרגש גרם לי להתחלחל." בכלל לא הבנתי את הקטע הזה במשפט.
סליחה אם פגעתי בך בדרך כזו או אחרת, זו לא הייתה הכוונה :)
אבל אהבתי את ההתחלה הזאת, מאוד. חוץ מזה שהיא ממש קצרה…
מחכה להמשך! אני אוהבת ציורים ^^
חחחחח להבא אני אזכור לפסק בתוך הסוגריים. המשפט הזה הביע את מה שבלה הרגישה לגביי אותו האיש ומבטו. כמו שאמרתי אני מצטער שההתחלה קצרה פשוט לא היה לי זמן להוסיף עוד קטעים ואנסה לכתוב פרק ארוך יותר בפעם הבאה. לא פגעת בי בשום צורה. להפך, עוררת בי מוטיבציה לכתוב יותר טוב פעם הבאה.
הפרק הבא יעלה בהקדם. ( :
אהבתי ואפילו מאוד, סקרנת אותי לגמרי.
כמו שאמרו בתגובות מעליי, רק להאריך פרקים וזה מושלם????♥
אני ממליץ לקרוא את ההקדמה קודם שם רשמו לי דמויות שיכנסו ואתם מוזמנים לרשום גם. תודה על מחאה אני אמשיך בקרוב.
לא לזה התכוונתי… הבנתי את עיקר המשפט, אבל הניסוח לא היה בסדר…
אולי זה היה אמור להיות: "…שחצתה את עין הקרח. הרגש גרם לי להתחלחל." ולא: "…שחצתה את עין קרת הרגש גרם לע להתחלחל."