אותה אהבה ישנה-פרק(11)

״נרגעת?״הוא שאל בהרמת גבות,עדיין שעון בשילוב ידיים על מכוניתו.
״אתה שואל אם נרגעתי?״הבטתי בו המומה
״אתה חוצפן!״.
״אני לא ידעתי שאתן בבית,אני מבטיח לך שאם הייתי יודע אפילו לא הייתי מביא אותה״הוא אמר והתקרב אל השער.
זרקתי את המברשת על הרצפה,מרגישה את העצבים שלי כל כך חזקים עד שכבר מתפוצץ לי הראש.
״אתה חושב שזה באמת מה שמשנה לי?״שאלתי מניחה את כפות ידיי על פניי.
״אז מה באמת משנה לך,נויה?״הוא נאנח אנחה שמביעה חוסר סבלנות.
״שיש לך חברה!״צעקתי״זה לא פייר שאתה מצליח כל הזמן להמשיך הלאה,ורק אני לא!אני שונאת אותך!״.
הוא הביט בי בולע רוק,אני חושבת שהוא מעולם לא ראה אותי כל כך עצבני מאז הפעם האחרונה שאבא שלי נסע לחו״ל.
״היא לא חברה שלי…״הוא פלט מבולבל,יכלתי להבחין בכך שאין לו באמת יותר מדי מה לומר לי,הוא רק מנסה לכפות על עצמו.
הורדתי את ראשי בשתיקה,אני כל כך שונאת אותו.
״אני חושבת שאתה צריך ללכת״אמרתי כשאני אפילו לא מביטה בו.
״נויה,את כמו אחותי ו…״הוא המשיך בסאגת החיפוי שלו.
״אחותי?״שאלתי מרגישה שאני עומדת להשתגע,
״לא דור״אמרתי מביטה בעיניו היפהפיות ״אתה לא מנשק את אחותך,וגם לא מתמזמז איתה,וגם לא מתאהב בה״.
הוא שתק מוריד את ראשו,
״אבל אתה יודע למה אתה ממשיך הלאה ואני עדיין כמו אחותך מבחינתך?״שאלתי.
הוא שתק מחכה שאמשיך,
״כי מעולם לא באמת התאהבת בי,זו היתה רק אני בתוך כל הגלגל המטורף הזה״אמרתי והדמעות איימו לצאת,שורפות ביחד עם האמת השורפת.
״זה לא נכון נויה…״הוא אמר,משקר גם לעצמו.
״זה נכון דור״הגברתי את קולי שרעד״אם זה לא היה נכון,לא היית משאיר אותי תלויה באוויר לפני שנה שידעת שאתה מיועד לצאת לקורס קצינים.
היית מחבק אותי ומנשק אותי ואומר לי שאתה לא מוכן לוותר עלי ככה,שהקורס קצינים הנפלא הזה זה לא מה שיפריע לך.
אבל זה כל פעם ככה״אמרתי והדמעות כבר החלו לזלוג,אבל זה כבר לא הפריע לי כי שטף המילים שבחרתי לא לומר כבר שנתיים החל להתפרץ.
״זה כל פעם ככה,אתה חוזר רואה אותי מתבגרת ומתייפה,ואתה מתפתה לחשוב שאולי פספסת משהו.ואז אני כרגיל נכנעת,כי אני באמת אוהבת אותך.
ואז זה נמאס לך,אז אתה מחפש תירוץ למה לסיים את זה.
ואתה אף פעם לא מסיים את זה,אתה תמיד משאיר לך חתיכה ממני,כדי שאם תהיה רעב שוב תוכל לקחת ממני.״
״נויה אל תבכי״הוא אמר כשכמעט סיימתי.
״לא סיימתי״אמרתי מביטה בו מבעד לדמעות,
״אתה לוקח ממני כל פעם ועוזב אותי לבד,ואתה לא מבין שאין לי כוחות לזה כבר דור,אין לי.
פשוט תגיד לי שאתה לא אוהב אותי!״אמרתי את המשפט האחרון בצעקה.
הוא שתק,שוב בולע רוק.
״תגיד כבר!תגיד!תגיד!״צרחתי,מזל שהשעה הייתה כבר שעת לילה,ואנשים היו בבתים.
״נויה תרגעי…״הוא מלמל,ופתאום הטון הקשוח ומלא הביטחון של הקצין נעלם.
נאנחתי מתיישבת בישיבת צפרדע ואוחזת בשיערי,
״אתה משגע אותי!״מלמלתי בלי מאמץ לנגב את הדמעות.
הוא התקרב אל הפתח מנסה לעקוף את השער שצבוע בצבע טרי,הוא קיפץ מעל החומה שמקיפה את ביתי,מוצא פיתרון יצירתי לא להתלכלך בצבע.
הוא התקרב אלי,מתיישב בדיוק כמוני בישיבת צפרדע.
״תסתכלי עליי״הוא לחש,
נענעתי את ראשי לשלילה,לא מסוגלת,שמתי את הלב שלי לפניו היום.
וזה הרגיש לי יותר מדי חשוף.
״את צודקת״הוא אמר כשהוא אוחז בראשי עם ידיו
״אני כל פעם יוצא יותר בן זונה איתך״הוא אמר גורם לי להתפלא שהוא מקלל,
״אני פשוט לא יכול להכיל את זה״הוא אמר וקולו התחלש עוד יותר,
״כשאני בבית על אזרחי,זה מרגיש לי איתך כל כך טבעי.
כשאני בצבא אני מרגיש שאת כמו אחותי,ושזה די מטופש שאני יוצא עם ילדה בת 18.״
הבטתי בו,הנחמה היחידה בדבריו היא שידעתי שסוף סוף הוא כנה איתי.
״אז תשחרר אותי,דור״אמרתי מביטה בתוך עיניי המנטה ומתאפקת לא להסתער בנשיקה כמו בכל ריב כזה.
״מה את רוצה שאני יעשה?״הוא שאל במבט החסר אונים שלו,משחרר את כפות ידיו מפניי.
״תגיד שזה נגמר סופית ושיש לך מישהי אחרת,תגיד את זה במילים שלך״אמרתי.
הוא שתק,מהנהן.
״זה נגמר סופית,את צריכה להמשיך הלאה ולמצוא בחור בגילך…או שלא בגילך״הוא גיחך במבט לחוץ.
״הקצינה הזו,התאהבתם נכון?״שאלתי מתעלמת מההערה שלו.
״הלוואי שזה היה כל כך פשוט״הוא אמר ועיניו הוסטו ממני,מביטות בכל דבר אחר.
״אולי תהיה פעם אחת דוגרי?״שאלתי בטון עצבני
״אני ראית איך הגנת עליה,תגיד כבר״.
״אני חושב..״
״חושב שמה?שמה דור?״צעקתי קצת,מרגישה את הגוף רוצה לעוף משם בריצה מהירה לכל מקום רחוק.
״שהתאהבתי בה!״הוא צעק כמוני ״אני חושב שהתאהבתי בה״חזר על עצמו בטון הרבה יותר נמוך.
קמתי ממקומי מביטה בו ושוב הדמעות זולגות,
״אני לא יכול לראות אותך ככה״הוא הביט בי וקראתי את שפת גופו שמתלבטת אם לחבק אותי או לא,אבל זה היה הדבר האחרון שהייתי צריכה עכשיו,את מגע גופו שיגרום לי להישבר סופית.
״תתמודד עם זה דור,תמודד עם זה״שלחתי את ידיי ביאוש באוויר,הדמעות זלגו באיטיות על לחיי.
הסתובבתי חזרה לביתי,מותירה אותו לבהות באוויר.