הגיל הוא לא פרט חשוב – פרק 27 – פרק אחרון

-פרק 27-

°כעבור 6 שנים°

אתם בטח תוהים מה קרה במהלך השנים האלו. אז ככה, אני וגל עדיין ביחד, ניקול ורמי ביחד, רז המשיך הלאה והוא עכשיו בזוגיות עם מישהי בלימודים שלו. אלעד הבן של נדב ומיכל עולה היום לכיתה א', הוא הנסיך במשפחה. גל עובד בתור עורך דין פלילי. רז לומד מנהל ועסקים. ניקול עובדת בהייטק. ואני הגשמתי את החלום שלי, התקבלתי לעתודה רפואית ואני עכשיו בשנה הרביעית של לימודי הרפואה. הרבה השתנה במהלך השנים אבל יש דברים שלא משתנים.

"אהבה שלי, היום בערב תהיי מוכנה בשבע" קיבלתי הודעה מגל
"למה? ולאן?" שלחתי חזרה
"הפתעה" הוא ענה
"תגיד לפחות מה ללבוש" כתבתי לו
"משהו יפה ואלגנטי"
"טוב" עניתי לו. בחמש הגעתי הבייתה, נכנסתי להתקלח, כשיצאתי התלבשתי בשמלה שחורה ארוכה עם כתפיות, עשיתי בשיער צמה עבה, נעלתי נעלתי עקב בצבע שמנת, התאפרתי ויצאתי לסלון וראיתי שגל מחכה לי שם. הוא חייך כשראה אותי, הוא החזיק לי את היד והוביל אותי למכונית. הגענו למסעדה מפוארת והמארחת הובילה אותנו לשולחן. הארוחה עברה מהר, מהר מידי.
"ליאל אני צריך לספר לך משהו" גל פתאום אמר ברצינות. ואני סימנתי לו שימשיך. פתאום הוא נעמד והוציא קוספה מכיס פנימי שהיה לו בג'קט. הסתכלתי עליו בבלבול ואז הוא כרע ברך
"לולי שלי, ליאלי, ליאל, אהבה שלי, חיים, יפה שלי, אז אנחנו ביחד כבר שש שנים וחצי, איך סבלת אותי כל כך הרבה זמן" אמר צוחק ואני עדיין בהלם
"עבר מלא זמן מאז שראיתי אותך לראשונה, ומהרגע הזה ידעתי שאותה אני רוצה, אומנם גרמת לי לחכות ארבע שנים עד שבאמת יהיה לנו סיכוי אבל זה היה שווה את זה, כי תראי איפה אנחנו היום. אז אחרי הרבה זמן ביחד, חשבתי המון והבנתי שזה מה שאני רוצה לשאר החיים שלי" הוא אמר
"אז ליאל, התינשאי לי?" שאל ופתח את הקופסה שחזיק והייתה שם טבעת מזהב לבן כמו שאני אוהבת ויהלום באמצע.
"ברור"