לבו של בצל

כאנשים מסתכלים עליו, הם רק רואים עוד יצור חריף ומר- בצל.
כשחלק מנסים לחתוך אותו, כדי לראות מה באמת חבוי מתחת לפני השטח, הוא גורם להם לבכות.

אבל הם לא מזילים דמעות של יגון, צער, או נחמה. הם מזילים דמעות של כאב, הכאב שלהם.
הם רק יכולים להתרכז בכמה הוא צורב, ואיך שזה כואב להם. הם לא יודעים שבכל פעם שהם חותכים אותו, הוא בוכה הרבה יותר מהם. הוא לא רוצה להכאיב להם, אבל ככה הוא בנוי.

הם לא יודעים שמתחת לכל השכבות, מתחת לכל האבל, חבוי לב לבן. לב נקי ולבן, שלא צורב.
הוא לא היה ככה תמיד! גם הוא התחיל את החיים שלו בתור זרע קטן וטהור, שהתכסה בחומות של מרירות ועצב כשגדל.

הוא מחפש מישהו שיוכל לשחרר את ליבו. מישהו שלא אכפת לו לבכות. מישהו שיחתוך עמוק יותר, וישחרר אותו מכל רע.